בתחילת המאה ה-18 חקר מסמכים שתיארו כוכבי שביט שנצפו בעבר. הוא מצא שכל 76 שנים בקירוב עובר כוכב שביט בחלק מסוים של השמים. היילי סבר שזה עשוי להיות אותו כוכב שביט, שמסלולו מוביל אותו לחזור לקרבת כדור הארץ באופן מחזורי. הוא פנה אל אייזיק ניוטון, שהסביר כיצד קובעים חוקי המכניקה השמימית את מסלולו האליפטי של כל גרם שמים. היילי הנסער עודד את ניוטון לפרסם את התאוריה שלו, ואף תמך בכספו בפרסום ספרו הגדול, הפרינקיפיה מתמטיקה.
בספרו Synopsis Astronomia Cometicae (1705), היילי חזה כי כוכב השביט ישוב ב-1758, ויעבור באותו אזור בשמים. השביט שב בחג המולד של 1758, כשהיילי כבר לא היה בין החיים, ונקרא מאז על-שמו - "שביט היילי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה