שכבת האוויר באטמוספירה מאיטה את נפילת הברד. אילו היה הברד יורד ללא חיכוך עם האויר, הייתה מהירותו יכולה להגיע ליותר מ-70 קילומטר לשעה. בכל שנה הברד פוגע בחקלאות בארצות שונות. הברד יכול להיות קטלני לבני אדם. לדוגמה משלחת מדענים מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק גילתה בשנת 2004 כי מותם בתקופה הפרה-היסטורית של כ-200 נוודים, שגופותיהם נמצאו בהרי ההימלאיה עם גולגלות שבורות, היה כתוצאה מסופת ברד עם כדורי ענק קטלניים.
תועדו מספר מקרים בהם היו סופות עם כדורי ברד גדולים במיוחד. לדוגמה, בגרמניה ב-28 ביוני 2006 סופת כדורי ברד בגודל 12 סנטימטר ומעלה, גרמה לנזקים של מעל 2 מיליון דולר. באלבמה ב-2006 תועדו כדורי ברד ענקיים כתוצאה מסופת טורנדו, ובאלכסנדריה שבמצרים נפלו ב-1998 כדורי ברד "בגודל אשכולית", כפי שתואר על ידי המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי.
בסרט "היום שאחרי מחר" מוצגת סופת ברד מסוג זה, כסימן לשינוי כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, אך יש מדענים המפקפקים בכך שסופות ברד חריפות מעידות על שינוי אקלימות הקשר להתחממות כדור הארץ.
סופות ברד חריפות ונזקיהם תועדו לאורך ההיסטוריה, ובמיוחד מפורסם סיפור מכת הברד במצרים, המתואר בתנ"ך.
לעתים הברד יורד בתחילת החורף, לפני שהסתיים קציר השעורה, דבר הפוגע מאוד ביבול. יצוין שנזקי הברד פוגעים גם בעצים ובפירות שטרם נקטפו, ובמיוחד כאשר סופת הברד מתרחשת בסוף החורף עם תחילת הפריחה.
בישראל, בשנת 2005 אירעה סופת ברד שפגעה בפרחי הזיתים, וכתוצאה מכך באותה שנה רוב שמן הזית יובא מספרד, בעוד שבשנים כתיקונם, רוב שמן הזית מקומי, וכמות גדולה מיוצאת לחו"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה