במעלה ההרים הפונים לכיוון הרוח יורדות כמויות הגשם הגדולות ביותר. במקומות אלה, אוויר לח מטפס על ההרים עד שהוא מגיע לגובה רם והופך לענן. במורדות ההרים, הפונים בניגוד לכוון הרוח כמות הגשמים נמוכה.
לדוגמה, בהרי ההימליה, כאשר רוח נושבת צפונה מהאוקיינוס ההודי לכיוון ההרים, יורדים כ-10,000 מ"מ ואילו במורדות הצפוניים, שם לא מגיעה רוח מן הים, יורדים רק כ-1000 מ"מ.
באזור ארץ ישראל קיימים הבדלים חדים בין מערב הרי הלבנון והחרמון (1500 מ"מ) ביחס לאזורים המזרחיים להם - בבקעת הלבנון למשל, כמות הגשמים השנתית היא 600 מ"מ ובדמשק המזרחית ממנה כ-240 מ"מ בלבד.
דוגמה נוספת היא ירושלים, שבה כמות הגשמים השנתית עומדת על 600 מ"מ וביריחו, המזרחית ממנה רק בכ-30 ק"מ, כמות המשקעים השנתית היא 170 מ"מ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה