הברד נוצר בתנאי אטמוספירה יציבים, המאפשרים התפתחות עננות ערמתית מפותחת וזרימות אנכיות חזקות יחסית. עם זאת, היווצרותו של הברד אפשרית אך ורק בענן הנקרא קומולונימבוס, או כפי שהוא מוכר במינוח המטאורולוגי, גם בשם CB. ענן הקומולונימבוס הוא ענן מפותח מאוד שגובה בסיסו מצוי ברום של פחות מ-1,000 רגל מעל גובה פני הים, או מעל פני השטח וגובה הפסגה שלו, מגיע לכדי 20,000 רגל ויותר. הענן נוצר בתנאי אי יציבות חריפים מאוד באטמוספירה ומצויים בו, הן בתוכו והן מסביב לו כולל מתחתיו, זרמים אנכיים חזקים מאוד, הנקראים קונבקציה.
הקונבקציות, הזרימות האנכיות מעלות את טיפות המים בענן אל מעבר רום הקיפאון - הטיפה עוברת למצב צבירה מוצק המהווה את הגרעין של כל משקע, המתחיל את דרכו כשלג.
בעת ירידת משקעים, המשקע מתחיל לרדת כשלג ועושה את דרכו לקרקע בהשפעת כח המשיכה, מגיע אל מתחת רום הקיפאון, שם הוא מפשיר והופך לטיפת מים מקוררת ביתר. בתוך כך, הטיפה סופחת אליה טיפות מים נוספות הנצמדות אליה. בשלב זה זרימה אנכית (קונבקציה) חזקה, עשויה שוב "לזרוק" את הטיפה ולהעלותה, אל מעבר לרום הקיפאון ולהביא לקפיאת השכבה החיצונית.
תהליך זה חוזר על עצמו שוב ושוב, עד אשר כדור הברד המתהווה כבד די הצורך על מנת להתגבר על הקונבקציות החזקות ולרדת לקרקע, או שהוא מוסט על ידי זרמים אופקיים חזקים (הקיימים אף הם בענן) לאזור בענן בו הזרימה האנכית חלשה יותר ואז, יפול כדור הברד אל הקרקע. ככל שהזרימה האנכית חזקה יותר, כך עשוי הברד "להיזרק" בחזרה אל תוך הענן מספר רב יותר של פעמים ובכך, להתפתח לגדלים מרשימים יותר.
בשל אופי התהוותו, הברד עשוי שכבות שכבות, בדומה לבצל, כאשר מספר השכבות מעיד על מספר מחזורי הקיפאון.
סוג נוסף של ברד השכיח בישראל בעיקר באזורי ההרים הוא ברד רך אשר נגרם כתוצאה מקפיאה של טיפות מים בענן או מהתנגשות פתיתי שלג עם טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר. ברד זה נראה יותר ספוגי, נופל יותר בעדינות ולעתים נראה דומה מאוד לשלג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה