מאחר שהים התיכון הוא ים סגור, הוא חשוף יותר למפגעי זיהום, לכן נחתמה בשנת 1978 אמנת ברצלונה להגנה מפני זיהום הים התיכון. זיהום זה פוגע רבות ביונקים ימיים החיים בים התיכון, ולו השפעות רבות, בהן שינוי המטבוליזם ופגיעה בפוריות. ישנה תאוריה הגורסת כי הזיהום בים התיכון הוא שגורם לעלייתם של יונקים ימיים על החוף, משום שהזיהום מחליש את מערכת הניווט של בעלי החיים; תאוריה זו נתמכת בעובדה שאצל יונקים ימיים שעולים על חופי הים התיכון לרוב נמצאים סימני זיהום. מינים רבים בסכנת הכחדה, כלב ים נזירי מצוי החי בים התיכון נחשב לאחד מהיונקים הקרובים ביותר בעולם להכחדה.
הזיהום באזור הים התיכון היה גבוה במיוחד בשנים האחרונות. תוכנית הסביבה של האו"ם מעריכה כי בכל שנה משליכים לים התיכון 650,000,000 טון של שפכים, 129,000 טון של שמן תעשייתי, 60,000 טון כספית, 3,800 טון של עופרת ו- 36,000 טון של פוספאט.
הים התיכון סובל גם מהשלכת פסולת. מחקר של קרקעית הים משנת 1994 שבוצע באמצעות גרירת מכמורות על הקרקעית בסביבת חופי ספרד, צרפת ואיטליה מצא ריכוז גבוה מאוד של פסולת; 1,935 פריטי פסולת, בממוצע, לקילומטר רבוע. 76% מהפסולת היה פלסטיק ש-94% ממנו היו שקיות פלסטיק (ניילון).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה