ים המלח מוזכר לראשונה בספר בראשית כמקום בו התרחשה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה ומכונה שם גם "עֵמֶק הַשִׂדִּים" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת זפת או חימר). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים צוער, סדום ועמורה (בהן התרחש סיפור לוט). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל, הים מופיע גם כ"ים הערבה". שם נוסף של ים המלח במקרא הוא הים הקדמוני, מלשון "קדם" (מזרח), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. יחזקאל בחזון אחרית הימים מנובא כי מי הימה (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש. הים נמצא בספרות התלמודית ובמדרש.
הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת העובדה שאי-אפשר לטבוע בו. כמו כן במקומות רבים בתלמוד מוזכר ים המלח כמקום אידאלי להשלכת דברים האסורים בהנאה ומיועדים לאיבוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה