לאורך השנים הועלו הצעות למיזמים שונים הקשורים לירידת המפלס. רובם של המיזמים הללו נכללים בהגדרה הכוללת "תעלת הימים". אחת המטרות בתעלה מתוכננת עליה מדובר בתוכנית היא ייצוב מפלס הים, ואולי גם העלאתו. קיימות תוכניות רבות שביניהן ניסיון לשחזור זרימת המים בנהר הירדן וכוונה להביא מי-ים מהים התיכון או מים סוף, וכן תמלחת ממפעלי התפלה. זאת באמצעות מנהרות, צינורות ותעלות שתגענה מצפון, מערב ודרום.
אחת התוכניות היא תוכנית "תעלת ים סוף-ים המלח", אשר נבדקה על ידי צוות משותף של ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית בעזרת הבנק העולמי.
הבדיקה החלה בשנת 2007 ודוחות הבדיקה הוגשו בשלהי 2012. ב-9 בדצמבר 2013 חתמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית על הסכם לחלוקת מים חדש הקשור להקמת מתקן התפלת מי ים באזור עקבה. במסגרת ההסכם מתוכנן קו צינור מעקבה לים המלח שיוביל את התמלחת של מתקן ההתפלה למפרץ הלשון המזרחי. הזרמת כ- 100 מיליון מ״ק לשנה תמלחת תהיה חלק משלב הניסוי (פיילוט) של תעלת הימים כפי שתוכננה על ידי הבנק העולמי.
התוכנית מעלה חששות של אנשי סביבה בקשר לאפשרות של שינויים שיתרחשו בים המלח בעקבות ערבוב מי הימים, הפרעות לסביבה הימית במפרץ אילת וחשש לזיהום האקוויפר בעמק הערבה. מסקנות הבדיקות של החוקרים מטעם הבנק העולמי הן:
1.הנזק שיגרם לסביבה במפרץ אילת יהיה לא משמעותי אם מיקום שאיבת המים יתוכנן כראוי.
2.לא יהיו שינויים בים המלח עד הזרמה של 400 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה למפרץ הלשון המזרחי.
3.הסכנה לזיהום האקוויפר בעמק הערבה תהייה קטנה אם המובל יתוכנן ויבנה בהתאם לסטנדרטים גבוהים של מובלים באזורים סייסמיים רגישים.
4.יש צורך לבנות את התעלה בשלבים על מנת למזער הסיכונים. בדו״ח הבנק יש הצעה לפרויקט ניסוי גדול לבדוק את השפעות התוכנית.
5.הפרויקט הוא כלכלי אם לוקחים בחשבון יתרונות הנובעים מאיזון ים המלח. ההיתכנות הפיננסית מחייבת השתתפות הון בינלאומי בתנאים מועדפים.
יש חוקרים הסוברים כי ערבוב מי ים ומים מתוקים עם מי ים המלח עלול לשנות באופן בלתי הפיך את הרכב מי ים המלח ולגרום לתופעות שליליות כמו הלבנה או האדמה של הים. החוקרים מציעים להימנע בכלל מטיפול בנושא המפלס. במצב זה תיעצר מגמת הירידה בשיווי משקל חדש במפלס ים ברום של 550 מטרים מתחת לפני הים, מה שיקרה בעוד 100-150 שנה. שטח הים במפלס זה יהיה 450 קילומטרים רבועים. יש הטוענים שהרכב הים משתנה כבר היום בצורה לא הפיכה על ידי ירידת המפלס ועליית המליחות של הים, הזרמת כמויות גדולות של תמלחת על ידי המפעלים הכימיים וחדירת מי ביוב ומים מליחים לים מאפיק הירדן ומקורות אחרים. נוסף על כך, מתוכננת הזרמה של המלח מקציר המלח בבריכה 5. הבאת מי ים תמהל את השינוי המתרחש היום בים.
בתקופה זו היה באתר שמורת עין גדי יישוב גדול שהתפרנס מגידול האפרסמון (בושם) שהיה המקור לבושם המפורסם והיקר של התקופה ההלנית והרומאית. האפרסמון גודל במטעים מיוחדים וגידולו והפקת הבושם ממנו נחשבו לסודות גדולים. ליד שמורת עין גדי נמצא בית הכנסת העתיק בעין גדי.
הממצאים הם מתקופה מאוחרת יותר מהמאה השלישית עד השישית לספירה.
אזור מערות מפלט במדבר יהודה התפרסם בגלל הממצאים של סלים, כלים, שלדים ומסמכים (בהם מסמכי בבתא) שהשאירו אחריהם אנשי עין גדי שנמלטו למערת האיגרות מאימת החיילים הרומאיים בתקופת המרד של בר כוכבא. המסמכים כוללים מכתבים של בר כוכבא אל אנשי עין גדי.
במזרח הים היו בתקופה זו אתרי מעיינות חמים מפורסמים בחמי קלירוהי וליד הכפר ברו שמעל למעיינות החמים (חממאת מעין) של ואדי זרקא-מעין. בקלירוהי בנה הורדוס מבנים, והוא עצמו התארח במקום כדי לנסות לעצור מחלת עור חמורה שפקדה אותו.
במצדה שבישראל ובמכוור שבירדן היו מבצרים ששכנו באזורים נידחים ומבודדים הרחק מהדרכים הראשיות. המבצרים נבנו על ידי החשמונאים אולם חוזקו ופוארו על ידי הורדוס שבנה אותם להנאתו וביטחונו. המבצרים התפרסמו בגלל המערכה הגדולה שניהלו צבאות רומא נגד המורדים שמצאו בהם מסתור בתקופת המרד הגדול. המבצרים נפלו לידי הרומאים לאחר מצור ממושך.
מהחצי הראשון של האלף הראשון לספירה יש אתרים נוצרים חשובים בסביבות יריחו ובהם המנזרים בדיר אל-קרנטל, אתר הטבילה בירדן שליד קאסר אל-יהוד ותופעת נזירות מדבר יהודה.
מהתקופה הערבית יש ממצאים חשובים באזור יריחו והם שרידי ארמון גדול מהמאה השמינית לספירה. הארמון נקרא ארמון הישאם על שם אחד הח׳ליפים השאם אבן עבד אלמלכ. הארמון נהרס ברעידת האדמה הגדולה בשנת 747.
בעידן המודרני אין התיישבות גדולה באגן למרות הפעילות הכלכלית הגדולה בתיירות ובתעשייה. התנאים האקלימיים הקשים גורמים לכך שרוב העובדים באזור מגיעים אליו לעבודה מישובי ההר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה