אזור ים המלח וסביבתו הם בית גידול לצמחים ובעלי חיים ממגוון עשיר מאזורים שונים. תנאי האקלים באזור ובמיוחד הטמפרטורות הגבוהות, כמויות משקעים נמוכות, לחות נמוכה וזמינות מעיינות אפשרו קיומם של מיני חי וצומח הנמצאים במרחק מאות קילומטרים מאוכלוסיית המקור שלהם.
בשמורות הטבע, במעיינות ובאפיקי נחלי האכזב יש מאות סוגי צמחים, שיחים ועצים מהם נדירים. מבין בעלי החיים יש בבקעת ים המלח חסרי חוליות ימיים בשמורות הטבע של המעיינות, חסרי חוליות יבשתיים בעיקר באפיקי הנחלים ודו-חיים בסביבות מי המעיינות. בסך הכל תועדו בשמורות למעלה מ-150 מינים של עופות כולל עופות נודדים (בערך שלושה-רבעים מהמינים) ועופות המקננים במצוק ההעתקים. מבין העופות אפשר לציין עופות דורסים כמו הבז המדברי, הרחם, לילית המדבר ותנשמת. מבין ציפורי השיר ניתן להזכיר את העורב חום העורף, עפרוני מדבר, סנונית מדבר ואת הטריסטרמית. בבקעה יש כ-30 מינים של יונקים החיים בעיקר בשמורות הטבע של המעיינות. בין בעלי חיים אלה אפשר לציין את היעלים, הצבי הישראלי, תנים, שועלים וצבועים.
בנוסף למערכת הביולוגית ביבשה יש מערכת ביולוגית בים. למרות המליחות הגבוהה של מי הים מתקיימים בים אצות, ארכאונים ובקטריות. אצה חד תאית מהסוג דונליאלה המופיעה בצבע ירוק ובקטריה מסוג הלובקטריום המייצרת פיגמנט בצבע אדום המגן עליה מפני השמש. האצות והבקטריות מתרבות בשכבה העליונה של מי הים בסביבת מליחות מתחת לעשרה אחוז. האצות זקוקות לנוכחות של פוספטים לצורך תזונתם. בדרך כלל אין פריחה של האצות באופן ספונטני, אך בתקופות של ריבוי גשמים (בחורפים 1980/1 ו-1991/2) בעת דילול השכבה העליונה של הים הייתה התפרצות של גידול מהיר של האצות והבקטריות והים נצבע באדום-סגול, אחד החששות מתעלת הימים הוא אפשרות של צמיחה מואצת של האצות והבקטריות בשכבה המדוללת שתיווצר בים בעקבות הזרמת מי ים ותמלחת מים סוף. החוקרים קובעים שהשיכוב בים יתרחש רק עם הזרמה של למעלה מ-500 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה מי ים ותמלחת.
ירידת מפלס המים גורמת לשינוי בולט לעין בנאות החוף במיוחד בעינות צוקים ובעינות קנה. נסיגת חופי הים גרמה לחשיפת משטחים של חרסיות שבתוכן מתחתרים הפלגים בדרכם אל הים הנסוג. בכמה מקומות ההתחתרות הגיעה ל-4-6 מטר. חלק ממקורות המים התייבשו ויש שינוי ניכר במשטר הזרימה. השינויים במשטר המים גרמו לשינוי ניכר בחי והצומח באזור.
הערכת המשמעויות האקולוגיות של ירידת מפלס הים שנעשתה על ידי המשרד לאיכות הסביבה, מכון ירושלים והמכון הגאולוגי קובעת בין השאר:
1.בגוף המים של האגם חלו שינויים בתכונות המים וכתוצאה מכך נפגעו מאפיינים ותופעות טבע ייחודיות.
2.האפשרויות שעינות קנה וסמר יתייבשו עלולה לגרום לאבדן נאות-חוף ירוקות, להזיק למערכות הביולוגיות הנתמכות ולהביא לאבדן המגוון הגדול ביותר של אורגניזמים אנדמיים שהתגלה עד כה. האנדמיזם הוא מהערכים המדעיים המובילים במערכת הטבעית של ים המלח. ההידרדרות האקולוגית בנאות החוף של כל ים המלח צפויה להימשך והיא מחייבת היערכות הולמת להבטחת עתידם.
3.הפעילות האנושית באגן הדרומי גרמה לשינויים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים מרחיקי-לכת. חלק גדול מהם בלתי-הפיכים ולכך נודעות משמעויות חשובות לעתיד האזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה