מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק - מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שטפונות מהירמוך לכנרת.
שטח אגן ההיקוות של הכנרת הוא 2,730 קמ"ר, רובו של שטח זה נמצא במדינת ישראל ומקצתו (660 קמ"ר) בתחום לבנון. האחרון כולל חלקים מדרום לבנון המנוקזים על ידי נחל שניר (אזור חאצביא), עמק עיון המנוקז על ידי נחל עיון וחלק קטן נוסף המנוקז על ידי נחל דישון. שטח אגן ההיקוות אשר בשליטת ישראל כולל את הר החרמון ורובה המוחלט של רמת הגולן, את עמק החולה והגליל העליון המזרחי (מהר מירון ומזרחה), וחלק קטן של הגליל התחתון המזרחי.
על פי מחקרים שהתבססו על גובה פני הכנרת מהמאה ה-19 ועד הקמת סכר דגניה בשנת 1932, העריכו החוקרים שלפחות באלף השנים האחרונות שקדמו להקמת הסכר, מפלס הכנרת לא ירד מתחת לרום 212.50- מ'.
כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מלמ"ק, כאשר הנתון המקסימלי הוא 1538 מלמ"ק בעונת הגשמים 1968–1969, וכל 1.65 מלמ"ק קוב שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת. ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך סכר דגניה, בממוצע שנתי. שאיבת המים למוביל הארצי מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, ושאיבה ישירה מהאגם לצרכנים וכן כמות מים המועברת לירדן על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים.
כמות המים המקסימלית הניתנת לשאיבה דרך המוביל הארצי בחודש היא 50 מלמ"ק. פתיחה מקסימלית של סכר דגניה מאפשרת הזרמה של כ־13.5 מלמ"ק ליום לירדן הדרומי, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת. בחורף 1968–1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת[7]. פתיחה נוספת של סכר דגניה נעשתה בשנת 1992 וחורף שנת 2003/4 בעקבות כמות רבה של משקעים. ב-24 במאי 2013 נפתח סכר דגניה שוב במסגרת התוכנית לשיקום הירדן הדרומי מהכנרת ועד לאזור שפך נחל בזק.
הרוב המוחלט של מי הנגר העילי המגיעים לכנרת (כ־70% בממוצע בשנים 1975–200) מגיעים מנהר הירדן, והשאר מנחלי רמת הגולן המתנקזים ישירות אל הכנרת (נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל סמך) ומנחלי הגליל המזרחי המתנזקים ישירות לכנרת (נחל עמוד ונחל צלמון). בנוסף, הגשם הישיר על פני האגן והמעיינות מוסיפים ביחד כ-100 מלמ"ק. בניגוד לסברה רווחת, רק כעשרה אחוזים ממי הכנרת מגיעים מהפשרת שלגים לאחר עונת הגשמים.
העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה היומית הגבוהה ביותר שנמדדה עומדת על כ־22 ס"מ (7-8.1.2013 ו- 21-22.2.2003).
טמפרטורת המים במעלות צלזיוס לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1983:
| עומק (מ') | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 0 | 15.7 | 14.7 | 16.0 | 19.4 | 23.2 | 26.7 | 27.9 | 28.6 | 28.4 | 26.3 | 22.3 | 18.0 |
| 5 | 15.7 | 14.7 | 15.4 | 18.7 | 22.6 | 25.9 | 27.4 | 28.3 | 28.2 | 26.2 | 22.3 | 18.0 |
| 10 | 15.7 | 14.7 | 15.0 | 17.7 | 21.5 | 24.7 | 27.1 | 28.1 | 28.1 | 26.2 | 22.3 | 18.0 |
| 15 | 15.7 | 14.6 | 14.7 | 16.7 | 19.2 | 21.5 | 24.6 | 26.5 | 27.3 | 26.0 | 22.3 | 18.0 |
| 20 | 15.7 | 14.6 | 14.5 | 15.9 | 17.4 | 17.4 | 17.7 | 18.6 | 20.3 | 21.8 | 20.8 | 17.6 |
המים לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1986:
| עומק (מ') | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 0-12 | 8.0 | 8.3 | 8.6 | 8.7 | 8.8 | 8.9 | 8.7 | 8.6 | 8.6 | 8.5 | 8.3 | 8.0 |
| 12-22 | 8.0 | 8.1 | 8.1 | 7.9 | 7.9 | 8.0 | 8.0 | 7.9 | 7.9 | 7.9 | 7.9 | 8.0 |
| 22-32 | 7.9 | 8.1 | 8.0 | 7.7 | 7.7 | 7.6 | 7.6 | 7.5 | 7.5 | 7.5 | 7.7 | 7.7 |
| 32-40 | 7.8 | 8.0 | 7.9 | 7.7 | 7.6 | 7.6 | 7.5 | 7.5 | 7.5 | 7.4 | 7.4 | 7.5 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה