לאורך שנים רבות נאבקו אסטרונומים כדי לחשב את גיל היקום. הערכותיהם המוקדמות נעו בין 10 ל-20 מיליארד שנה, תחום מתסכל מבחינת המרחב שבו. התלבטויות אלה נמשכו עד לשיגור טלסקופ החלל האבל, הקרוי על שם האסטרונום שהחל לפני 70 שנה לחקור את גיל היקום.
אדווין האבל גילה שקצב התרחקות הגלקסיות זו מזו יחסי למרחק שלהן. קצב ההתפשטות קבוע האבל הוא המפתח לחישוב גילו וגודלו של היקום. אבל כדי לזהות את הקבוע באופן חד-משמעי יש לערוך מדידות מדויקות של הגלקסיות המרוחקות.
בחודש מאי 1999 פרסם צוות בראשות וונדי פרימן ממכון קרנגי בוושינגטון הבירה, את תוצאות המדידות שנערכו באמצעות טלסקופ האבל בשמונה השנים שבהן עסק האבל בתצפיות עד אז.
היקום מתפשט בקצב של 21 קילומטרים בשנייה, והגיע עד כה עד למרחק של כמיליון שנות אור. מכאן שגילו המשוער של היקום הוא 12 מיליארד שנה, בערך כגיל הכוכבים הוותיקים ביותר. המספר החדש פותר סתירה מביכה: הערכות מוקדמות יותר העלו שהיקום צעיר מגיל כוכביו הקשישים.
"סוף-סוף, אחרי כל השנים הללו", אומרת פרימן, "נכנסנו לעידן הקוסמולוגיה המדויקת. מעתה נוכל להתפנות לתמונה הרחבה יותר של מוצא היקום, התפתחותו ועתידו". האם המספר החדש הוא באמת המלה האחרונה? לא בדיוק. בחודש יוני 1999 דיווחו אסטרונומים שהשתמשו במערך נרחב של רדיו טלסקופים על מדידות לגלקסיה מרוחקת אשר "מצעירה" את היקום ב-15 אחוז לעומת התוצאות של פרימן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה