ככל שיש יותר אוֹזוֹן בסטרטוספרה כך פוחתת כמות הקרינה העל-סגולה המגיעה לקרקע. לכן, כדי לדעת האם אנו מוגנים, או שמא הידלדלה שכבת ההגנה שמעלינו ויש "חור" בשכבת האוֹזוֹן, עלינו לדעת כמה אוֹזוֹן יש בסטרטוספרה. כיצד עושים זאת?
אפשר לחשוב על מספר דרכים למדוד את ריכוז האוֹזוֹן באוויר: למשל, לספור את המולקולות שלו... אבל זה לא כל כך מעשי. השיטה שמשתמשים בה מודדת את מידת יכולתו של האוֹזוֹן לבלוע קרינה על-סגולה.
העיקרון פשוט: עוצמת הקרינה העל-סגולה, שמגיעה מן השמש אל פסגת האטמוספרה, ידועה לנו. כדי לדעת מהי כמות הקרינה העל-סגולה ששכבת האוזון בלעה, צריך לבדוק מהי הכמות שמגיעה אל פני הקרקע. ואכן, עושים זאת באמצעות חיישן מיוחד. כאשר החיישן מותקן על לוויין, אפשר למדוד מהחלל את עוצמת הקרינה על פני הקרקע בשטח נרחב מאוד. "החלק שנעלם" - כלומר, כמות הקרינה העל-סגולה שנבלעה על ידי האוֹזוֹן כאשר היא עברה באטמוספרה, מתורגם לכמות (ערך מספרי שמייצג את כמות האוֹזוֹן).
בשיטה אחרת מודדים את ריכוז האוזון באמצעות בלוני מחקר ענקיים, היכולים לרחף לגובה רב. על גבי הבלונים מרכיבים את החיישן המיוחד למדידת ריכוז האוֹזוֹן וגם משדר, המעביר אל הקרקע את תוצאות המדידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה