שכבת האוזון - ניסיון מציאת פיתרון לתעלומת החור באוֹזוֹן

שנים של מאמצי מחקר הוקדשו לפתרון תעלומת החור באוֹזוֹן, ושאלות רבות הטרידו את החוקרים: מדוע החור נוצר מעל הקוטב הדרומי? האם הוא מתפשט למקומות אחרים? מה גורם להיווצרותו? ומה קורה מעל הקוטב הצפוני?

 

מאמצי המחקר נשאו פרי: הסתבר שחומרים כימיים הנקראים "פריאונים" ("CFC"), הם המשמידים את האוֹזוֹן. חומרים אלה מכילים את היסודות כלור ופלואור, והם הומצאו בשנת 1928 עבור תעשיית המקררים.

 

כיום הם נמצאים במיליוני מקררים ומזגני אוויר. החומרים האלה יציבים מאוד ואינם מגיבים בכלל עם סביבתם. הם בטיחותיים ולא רעילים, ולכן הם נפוצים מאוד בשימושים רבים.

 

כאשר נקב נוצר במקרר או במזגן אנו רגילים לתאר את התקלה במשפט: "הגז ברח...", ואכן זה בדיוק מה שקורה! פריאונים נפלטים אל האוויר ואט אט הם מטפסים אל הסטרטוספרה. התהליך אורך שנים, הם נישאים ומוסעים ברוחות ובמערבולות ומצטברים לכמויות ניכרות.

באזורים מסוימים בסטרטוספרה נמצאו ריכוזים גבוהים של הפריאונים, אך בייחוד גדול הריכוז מעל הקוטב הדרומי.

מדוע זה קורה?

 

באזור הקוטב הדרומי הטמפרטורות נמוכות מאוד, ובגובה 20-30 ק"מ מעל הקרקע מופיעים ענני קרח מיוחדים, שאינם נמצאים כמעט במקום אחר בכדור הארץ. על גבי גבישי הקרח בעננים אלה מתרחשות תגובות כימיות הגורמות לפירוק המולקולות האדישות והיציבות של הפריאונים. כאשר הפריאונים מתפרקים, משתחררים לאוויר היסודות כלור ופלואור - שני "זוללי אוֹזוֹן" מובהקים, המשמידים במהירות את שכבת האוֹזוֹן.

 

מה אפשר לעשות כדי למנוע את הנזק?

 

מדינות העולם נרתמו לפתרון הבעיה וסיכמו ביניהן על הפסקת הייצור והפליטה לאוויר של הפריאונים המזיקים. נחתמו אמנות בינלאומיות ונחקקו חוקים שאוסרים שימוש במוצרים המכילים את התרכובות האלה. מוצרים חויבו לשאת תווית "ידידותי לאוֹזוֹן" כדי לסמל שהם אינם מכילים פריאונים מסוכנים. הקונים ברשתות השיווק הוכיחו שהם מבינים את חומרת המצב, ונמנעו מלקנות מוצרים שאינם מכילים סימון זה.

 

אך למרות צעדים אלה, שכבת האוֹזוֹן עדיין סובלת מכמויות הפריאונים שכבר השתחררו לאוויר, והריכוזים בה מצטמצמים מאוד, עד כדי היעלמות מוחלטת לתקופות קצרות.

 

מלבד זאת, הסכנה אינה אורבת רק לחיים באזורים הקרובים לקוטב הדרומי. תצלומים מלוויינים הראו שהחור באוזון מתפשט גם לעבר אוסטרליה, ניו זילנד וצ'ילה. סכנת הקרינה העל-סגולה לתושבי אזורים אלה הופכת להיות מוחשית ביותר. אולם הבעיה אינה רק של תושבי החצי הדרומי של כדור הארץ - בשנים האחרונות נתגלו ריכוזים מדאיגים של פריאונים גם באזור הקוטב הצפוני.

 

מה העתיד צופן לנו?

 

גם אם נקפיד לשמור על התקנות הבינלאומיות הנזק לאוֹזוֹן עתיד להימשך עד אמצע המאה ה-21. אך יש תקווה - אם נעשה זאת תתאושש שכבת האוֹזוֹן לקראת שנת 2050, והיא תשוב לגודלה הרגיל ולהגנה המלאה שהיא מספקת...