הידלדלות שכבת האוזון

האוזון הוא גז רעיל הנמצא באטמוספירה המקיפה את כדור הארץ.

שכבת האוזון נמצאת בגובה של 40-20 ק"מ מעל פני כדור הארץ. שכבה זו מכילה ריכוז גבוה של גז האוזון ומהווה חלק משכבת הסטרטוספירה.

 

מולקולת האוזון מורכבת משלושה אטומים של חמצן הקשורים זה לזה, ולכן מסומנת O3. מולקולת חמצן בנויה משני אטומי חמצן קשורים ביניהם, ועל כן מסומנת O2.

 

 

 

שכבת האוזון בולעת את הקרינה האולטרה-סגולה אשר מגיעה לכדור הארץ מהשמש. קרינה זו מסוכנת ומזיקה מאוד ליצורים חיים מכיוון שהיא גורמת לשינויים בחומר התורשתי אשר נמצא בתאים של בני אדם, בעלי חיים וצמחים. בבני האדם למשל פוגעת הקרינה האולטרה-סגולה בעיניים ובעור וגורמת לקמטים, לפגמים ולמחלת סרטן העור. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה-סגולה וכך מגינה על קיום החיים בכדור הארץ.

 

באטמוספרה קיים תהליך טבעי של שיווי משקל השומר על קיומה של שכבת האוזון: מולקולות של אוזון מתפרקות, ומולקולות אוזון חדשות נוצרות. תהליך מעגלי זה של פירוק אוזון ויצירתו שומר על החיים בכדור הארץ מפגיעתה המזיקה של הקרינה האולטרה-סגולה.

 

הפרת האיזון מתרחשת כאשר יותר מולקולות אוזון נהרסות ופחות מולקולות נוצרות. הפרת איזון זו גורמת להידלדלות בשכבת האוזון. ההידלדלות, המוגדרת כ"חור באוזון" - מאפשרת לכמות גדולה יותר של קרינה אולטרה–סגולה מסוכנת- להגיע אל פני כדור הארץ. הקרינה האולטרה-סגולה מסוכנת ופוגעת באופן ישיר ביצורים החיים, אך יכולה גם לגרום לנזקים במערכות אקולוגיות. לדוגמה: מעל אזור הקוטב הדרומי, באנטארקטיקה, הידלדלה שכבת האוזון. ההידלדלות הביאה לפגיעה בשרשרת המזון באזור זה, ולכן גרמה לפגיעה במערכות האקולוגיות באזור. הבנת הסכנות הנובעות מהידלדלות שכבת האוזון עוררה את החוקרים לחקור את התופעה ואת הגורמים להיווצרותה ולחפש דרכים למניעתה.