הפלורה והפאונה של הר ראשמור דומות לאלו של אזור הגבעות השחורות. בין העופות ניתן למנות את הקתרטס התרנגולי, עיטם לבן-ראש ומספר מינים של בזים, המקננים במדפי סלע טבעיים בהר. יערות האורן המקיפים את ההר הם בית גידול עבור עופות קטנים כגון ציפורי שיר, סיטיים, ונקריים. היונקים האופייניים לאזור הם עכבר, טמיאס, סנאי, בואשיים, דרבן, דביבון מצוי, בונה, גירית, זאב ערבות, כבש גדול-קרניים, ושונר מצוי. כמו כן, בהר יש בתי גידול של מספר מינים של חסרי זנב ושל נחשים. בהר זורמים שני נחלים, והם בית גידול עבור אוכלוסיות דגים מגוונות. חלק מבעלי החיים האנדמיים שבאזור ההר אינם מקומיים. לדוגמה, צפירי הקורדילרים הם צאצאים של עיזים שהוענקו כמתנה מממשלת קנדה לפארק הלאומי קאסטר ב-1924, אך מאוחר יותר ברחו משטחי הפארק.
האזורים הנמוכים של המונומנט מכוסים בעצים ממחלקת המחטניים, המספקים הגנה מפני נזקי השמש. עצים נוספים הגדלים על ההר הם Quercus macrocarpa (מין של אלון), אשוחית הגבעות השחורות, ו-Aegiros (תת-סוג של צפצפה). בקרבת ההר גדלים תשעה מינים של שיחים. על ההר גדלים מינים רבים של פרחי בר, לוע הארי, חמנית, וסגל. הצמחייה באזורים הגבוהים דלילה יותר. אולם, רק כחמישה אחוזים ממיני הצמחים הנמצאים באזור הגבעות השחורות אינם מקומיים במוצאם.
כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-460 מילימטרים, והיא לא מספיקה על מנת לקיים את המערכת האקולוגית של ההר. עצים וצמחים אחרים מסייעים בוויסות הסחף העל-קרקעי. המים הזורמים במורד ההר נאגרים על ידי מאגרים שונים שמהם ניזונים בעלי החיים. כמו כן, באזור ההר יש מספר אקוויפרים הנוצרים כתוצאה ממרבצי אבן חול ואבן גיר.
ביערות הפונדרוסה של ההר מתרחשות שריפות לעיתים רחוקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה