האכסניה הוקמה בשנת 1049 על ידי סן ברנאר ממנתון ונקראה על שמו החל מהמאה ה-16, ביחד עם המעבר כולו. זו לא הייתה האכסניה הראשונה במעבר, ככל הנראה היו באזור בניינים קדומים יותר מכיוון שהוא היה גם תחנת עצירה בדרך הרומית הקדומה אולם הם נהרסו במהלך השנים. המטרה העיקרית של מייסד האכנסייה הייתה להיפטר מהשודדים ולשמור על המעבר פתוח לעוברים, כאשר תפקיד ההצלה התפתח הטבעיות. האכסניה הפכה למפורסמת מאוחר יותר בעקבות השימוש בכלבי סן ברנרד למבצעי חילוץ. האפיפיור פיוס האחד עשר הפך את ברנרד לקדוש ולפטרון האלפים בשנת 1923.
האכסניה שוכנת בנקודה הגבוהה ביותר בדרך. כיום הכביש עוקף את בנייני האכסניה מה שעוזר לשלמות גן המנזר, אולם עדיין ניתן להבחין בדרך הישנה מעל לכביש. האכסניה מורכבת משני בניינים, האחד משנת 1560 והשני משנת 1898. המנזר מחזיק גם במלון האכסניה של סן ברנאר, מבנה בן ארבע קומות העשוי מאבן אפורה ונמצא בצד האיטלקי של הגבול, והוא מושכר ליזם פרטי שמנהל את המלון.
כלבי הסן ברנרד עברו השבחה גנטית אל מנת שיוכלו לעבור בשלג עמוק ולהריח אנשים אבודים. העדויות הראשונות לכך שאנשי המזר השתמשו בכלבים על מנת לחלץ אנשים היא בשני ציורים המתוארכים ל 1690 של הצייר סלבטורה רוסה. נהוג לומר שהכלבים הסתובבו עם חבית ברנדי קטנה לצווארם (למרות שזהו רק מיתוס), מתוך האמונה שלליקר יש סגולות רפואיות.
בימינו, הן בזכות המנהרה והן בזכות הטכנולוגיה המתקדמת כבר אין צורך במצעי חילוץ במעבר. הכלבים הועמדו למכירה בשנת 2004 בגלל עלויות האחזקה הגבוהות שלהם והם נקנו על ידי שתי עמותות שהוקמו לצורך זה: בארי ו-ווטרויל. עמותת בארי קנתה את הכלבייה במרטיני וממשיכה לתמוך ולהרבות את הכלבים (כ 40-50). אחד התנאים למכירת הכלבים הייתה שהכלבים יובאו למנזר בתקופת הקיץ כך שמטיילים יכולים לראות את הכלבים משתובבים במורדות ליד המנזר. עמותת ווטרויל שומרת על כלבים בכלביה ליד המוזיאון. שתי העמותות הסכימו לעבוד בשיתוף פעולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה