תוכנית מרקורי החלה ב-1959 והייתה תוכנית החלל המאוישת הראשונה של נאס"א בה היא שלחה אדם למסלול סביב כדור הארץ. ב-5 במאי 1961 האסטרונאוט אלן שפארד היה לאמרקני הראשון בחלל כששוגר על גבי טיל מרקורי-רדסטון למשימת מרקורי-רדסטון 3 בתוך החללית פרידום 7 ושהה 15 דקות בטיסה תת-מסלולית. ג'ון גלן היה לאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ בתוך החללית פרנדשיפ 7 ב-20 בפברואר 1962.
באותה תקופה הובילה ברית המועצות במרוץ לחלל. ב-12 באפריל 1961, חודש לפני שיגורו של אלן שפארד, הקוסמונאוט יורי גאגארין היה לאדם הראשון בחלל ולראשון שהקיף את כדור הארץ בחלליתו ווסטוק 1. באוגוסט אותה שנה שיגרו הרוסים את ווסטוק 2 שהקיפה את כדור הארץ במשך יום שלם לפני שחזרה בשלום. שיגור רוסי זה גרם לביטול התוכנית האמריקנית לביצוע שיגורים נוספים לטיסות תת-מסלוליות, שלא היוו שום חידוש או התקדמות. שלושה שיגורים מאוישים נוספים למסלול בוצעו במסגרת תוכנית מרקורי לאחר משימת "פרנדשיפ 7", והאחרונה שבהם בוצעה ב-1963. שלוש משימות נוספות בתוכנית בוטלו מפני שהובן כי חללית המרקורי מיצתה את יכולותיה.
התבוסה בסיבוב הראשון במירוץ לחלל גרמה להכרזת התוכנית לכיבוש הירח, תוכנית אפולו, על ידי נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי ב-1961, מיד אחרי משימת "פרנדשיפ 7". עם זאת, הוערך כי ההגעה לירח לא תוכל להיעשות בשלב אחד וכי עוד שיגורים למסלול סביב כדור הארץ ידרשו לבחינת טכנולוגיות וטכניקות שונות שידרשו למסע אל הירח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה