מאז הכחדתו של יעל הפירנאים, יש פרויקטים רבים המנסים להכניס את היעל הספרדי לאזור ההיסטורי של תפוצת יעל הפירנאים - בין השאר כדי להפיק מכך אינטרסים כלכליים כציד חוקי. ברמה העקרונית דרישות בית הגידול של היעל דומות לעיזי בר אחרות - נוכחות של סלעים, צוקים, צמחייה שופעת ומקורות מים. כל אלו זמינים כיום בפירנאים כך שלכאורה אין מניעה לשחרור היעל הספרדי באזור. עם זאת כפי שצויין לעיל, ניסיונות שחרור בעבר של היעל הספרדי באזור נחלו כישלון כאשר היעל שרד באזור זמן קצר יחסית - מה שמראה על חוסר התסגלות של היעל הספרדי לסביבה האקולוגית של יעל הפירנאים. סביר להניח שניתן יהיה להתגבר על מכשולים אלו.
המדינה שמעוניינת בעיקר בהשבת היעל היא צרפת וכן קהילת נווארה האוטונומית בספרד, בעוד שדווקא קהילת אראגון מסויגת מהאפשרות הזאת. קהילת קטלוניה שבה יש בית הגידול אידאלי עבור היעל, אינה מתנגדת לשיחזור של היעל, אולם היא הודיעה שבטרם ההשבה לטבע יש לפתור בעיה משמעותית: התפוצצות אוכלוסין של איילים אדומים וכבשי בר באזור. ישנם אתרים נוספים שנחשבים כבעלי פוטנצאל לשיחזור היעל. המחקר האקולוגי המתבצע עבור השבת היעל כבר החל בצרפת באזורי הגבול עם ספרד, ובמהלכו הוצע גם להשיב את הדובים להרי הפירנאים כדי לאזן את המרקם האקולוגי. בקונגרס הצרפתי התקבלו באפריל 2012 מספר החלטות הנוגעות לשימור בעלי חיים במדינה, וביניהם גם אישור לשיחזור של היעל בפרינאים הצרפתים.
תושבים מקומיים רבים מקווים שעם כניסתו של היעל הספרדי הוא ימלא את החלל שנוצר אחרי הכחדת יעל הפירנאים במאזן האקולוגי, כמו גם לקיחת חלק חשוב בתרבות הציד של העמים באזור כמו הקטאלונים והבאסקים. משני צידי הגבול מאמינים שהיוזמה תגרום להתפתחות של תיירות אקולוגית שתהווה גורם הכנסה חשוב לכפרים באזור. עם זאת, ישנם הסוברים כי עדיף לחכות עם השבת היעל הספרדי ולצפות להתקדמות טכנולוגית בתחום השיבוט של תת-המין המקורי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה