הגואנצ'ים, שהיו הילידים המקוריים של האיים הקנריים לפני הכיבוש הספרדי של 1495 כינו את ההר "אצ'יידה" (Echeyde). ההר היה קדוש לגואנצ'ים, ובתרבותם הוא נחשב הר מיתולוגי, בדומה ליחס של היוונים להר אולימפוס. הגואנצ'ים האמינו כי טיידה מחזיק את השמים. בהר נמצאו מקומות מחבוא רבים של הגואנצ'ים שהכילו שרידים של כלי אבן וכלי חרס.
משערים כי לכלים אלו היה תפקיד פולחני שנועד להתמודד כנגד השפעתן של הרוחות הרעות, משום שהגואנצ'ים האמינו כי בהר מתגוררים כוחות הרשע ובראשם השטן גואיוטה (Guayota).
במיתולוגיה של הגואנצ'ים היה גואיוטה מיוצג בדרך כלל ככלב שחור המלווה בעדת שדים, הטיביקנה (Tibicena), אף הם בדמות כלבים שחורים מכוסים בפרווה. על פי האגדה חטף גואיוטה את אל השמש והאור מאגק (Magec) וכלא אותו בהר, ועקב כך חשך כל העולם. הגואנצ'ים פנו בבקשת עזרה לאל העליון אצ'מן (Achamán). אצ'מן נלחם בגואיוטה, שחרר את מאגק מכלאו בהר, כלא במקומו את גואיוטה וחסם את הפתח העליון של א'ציידה בחרוט סוכר. מאז לכוד גואיוטה בטיידה. כשהיו הגואנצ'ים עולים על טיידה בזמן התפרצות געשית הם נהגו להדליק מדורות על מנת להבהיל את גואיוטה.
קיים דמיון בין גואיוטה לבין אלים מרושעים בתרבויות אחרות, המתגוררים אף הם בהרי געש, דוגמת האלה פלה במיתולוגיה של הוואי המתגוררת בהר הגעש קילוואה. את ההתפרצויות התכופות מהר זה מייחסים ילידי הוואי לפרצי הזעם של האלה.
השם הספרדי טיידה הוא עיוות של השם הגואנצ'י המקורי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה