בשונה מאזורים רבים אחרים בהרי האלפים שנחקרו בעיקר על ידי מדענים זרים, האלפים הברניים נחקרו על ידי מדענים מקומיים, ביניהם האחים מייר (Meyer) אראו (Aarau) ופרנץ יוזף (Franz Joseph) הוגי (Hugi). הם חקרו את ההרים הנוחים לגישה, ובנוסף, גם כבשו את רוב הפסגות הגבוהות באזור. בשנת 1841 חוקר ההרים השווייצרי לואי אגסי יחד עם מספר מדענים נוספים, הקימו תחנת מחקר זמנית על קרחון אונטראר, ומשם צפו על הקרחונים מסביב והוציאו מספר משלחות מחקר.
עדות נוספת למחקר השווייצרי באזור ניתן למצוא בפרסומים על עבודתם של דזור (Pierre Jean Édouard Desor) וגוטליב סטודר (Gottlieb Samuel Studer), שאף שחברי מועדון האלפים האנגלי קדמו להם בטיפוסים באזור, עדיין מצאו כר נרחב למחקר באזור, והיו בין היתר הראשונים שטיפסו על האלטשהורן והשרקהורן, וכן הראשונים לצלוח את מעברי היונגפראויוך והאייגריוך הנחשבים לקשים ביותר באלפים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה