שמות הרים והרי געש - אירופה - ספרד - ההרים הקנטבריים - גאולוגיה - הרי קנטבריה

הרי קנטבריה (Las Montañas de Cantabria) מהווים את מרכז הרכס – אזור התחום ממערב ומדרום-מערב על ידי סלעים מהפרקמבריון.

מסלע הרכס החל להיבנות בקמבריון התחתון, בשכבה בעובי 1–1.5 ק"מ המכילה פצלים ואבן חול פלדשפטית לחלופין, עם מעט קונגלומרט. הקמבריון התיכון מתבטא בשכבה בעובי 200 מ' של אבן גיר גלאוקוניטית או נודולרית אדומה או ירוקה המכילה מאובנים. סלעי הקמבריון העליון מתבטאים בשכבות מתחלפות של אבן חול ופצלים המכילים מאובני טרילוביטים ומעליהם 500 מ' של קוורציט מסיבי לבן.

רצף אורדוביקי שלם מצוי בשוליים המערביים של חלק זה, והוא מורכב בעיקר מפצלים שחורים. עם זאת, לאורך מרבית האורדוביק היה האזור מעל פני הים וחלה בו סחיפה.

סלעי הסילור מורכבים מ-150 מ' של פצלים שחורים ומעליהם 300 מ' בשכבות מתחלפות של פצלים ואבן חול המלוכדת בתמיסות ברזליות. במערב חלק זה מתוחה מעל שכבות אלה רצועה של 600 מ' הכוללת דולומיט, אבן חול, חוואר ופצלים מהדבון, הנעדרת במזרח.

סלעי הקרבון מתחלקים לשני חלקים:

קרבון מיסיסיפי – אבן גיר שנוצרה משונית אלמוגים, שכבות מתחלפות של אבן חול אדומה ופצלים ומעליהן 500 מ' של אבן חול.

קרבון פנסילבני – שכבה בעובי 5 ק"מ המצויה במערב ובדרום אזור זה המכילה פחם. בתור זה חלה תקופה ארוכה של קימוט ואורוגנזה.

בפרם חלה פעילות טקטונית, העתקה וגעשיות, והותירו בעיקר אבן גיר ומעט קונגלומרט, פצלים וסלעים געשיים אלקליניים. במהלך הטריאס חלה התאדות לגונרית שהותירה משקעי גבס.

במהלך היורה והקרטיקון שקע האזור מתחת לים, אולם השקעה זו נסחפה ברובה.