הרי אסטוריאס (Macizo asturiano) מהווים את מערב הרכס. המסלע של אזור זה הוא בעיקר סלעי ים רדוד מהקמבריון לאורדוביק, עם מעט סלעי ים עמוק מהסילור עד הקרבון. ברבים מסלעים אלה חלה התמרה בדרגה גבוהה לצפחות ירוקות או התמרה בדרגה נמוכה יותר לאמפיבוליט, ולמרביתם פצילות לווחית.
סלעי הקמבריון מתחלקים לשלוש שכבות:
קמבריון תחתון – שכבה בעומק 1–2 ק"מ של קוורציט מקמבריון תחתון – סלע מותמר הנוצר כתוצאה מחימום אבן חול והספגתה בתמיסות צורניות
קמבריון תיכון – שכבה בעומק 100–200 מ' של אבן גיר
קמבריון עליון – שכבה בעומק של 4 ק"מ הכוללת אבן חול, פצלים המכילים מאובני טרילוביטים וקוורציט מסיבי לבן
סלעי האורדוביק שעוביים 500–1,000 מ' כוללים פצלים שחורים ולווחה. על סלעים אלה חלה השקעה בעובי 3 ק"מ של זרמי עכירות, מעליה אי התאמה ואחריה השקעה נוספת בעובי 400 מ' של פצלים שחורים מהסילור.
בדבון חלה העתקה בחלק זה של הרכס, המתבטאת בגראבנים שכיוונם הכללי מזרח-מערב: העתקה לא סימטרית במזרח, העתקה סימטרית במרכז ומבני העתקה גדולים במערב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה