במשך 14 השנים הראשונות שלה כמדינה עצמאית, נוהלה ניז'ר על ידי ממשל אזרחי של מפלגה יחידה, תחת הנשיא, המאני דיורי. ב-1974, שילוב של בצורת הרסנית והאשמות בשחיתות חסרת מעצורים הביא להפיכה צבאית, ודיורי ומשטרו הודחו מהשלטון.
קולונל סייני קונצ'ה וקבוצה צבאית קטנה שלטו במדינה עד מותו של קונצ'ה ב-1987, אז ירש אותו מפקד הצבא שלו, קולונל עלי סייבו, ששחרר אסירים פוליטיים, נקט במדיניות ליברלית יותר, שינה חוקים והכריז על חוקה חדשה. אלא שמאמציו של סייבו לבצע רפורמות פוליטיות נכשלו כשנתקלו בהתנגדות איגודים וסטודנטים, שתבעו לשנות את שיטת המשטר לשיטה דמוקרטית, רב-מפלגתית.
בסוף 1990 נענה המשטר של סייבו לדרישות, מפלגות פוליטיות חדשות והתאגדויות אזרחיות קמו, וועידה לאומית התכנסה ביולי 1991 על מנת להכשיר את הקרקע לאימוץ חוקה חדשה ולקיומה של מערכת בחירות הוגנת וחופשית. הדיונים היו נוקבים ולעתים קשים, אך תחת ההנהגה של פרופסור אנדרה סאליפו הוועידה הגיעה לקונצנזוס באשר למאפיינים הראויים של ממשלת מעבר. ממשלה כזו אכן הוקמה בנובמבר 1991, על מנת לנהל את ענייני המדינה עד אשר יתארגנו מוסדות הרפובליקה השלישית, באפריל 1993. בעוד שהכלכלה הידרדרה במהלך תקופת המעבר, כן בלטו מספר הישגים מובהקים בתקופה זו, בין היתר קיומו של משאל עם באשר לחוקה, אימוץ מספר חוקי יסוד וקיומן של מספר מערכות בחירות הוגנות, חופשיות ולא אלימות ברחבי המדינה. חופש העיתונות פרח עם הופעתם של מספר עיתונים עצמאיים חדשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה