בשנת 1793 החליט השלטון הגרמני במושבת הכף להשתלט על מפרץ ואלוויס. ב-1797 כבשו הבריטים את מושבת הכף וכן את ואלוויס ביי, אך הן הגרמנים והן הבריטים לא הרחיקו לפנים הארץ. קבוצה שדווקא גילתה עניין בפנים הארץ הייתה המיסיונרים. ב-1805, החברה המיסיונרית של לונדון החלה לפעול בנמיביה. ב-1811 הם הקימו את העיר ביתניה בדרום נמיביה, ובנו בה כנסייה שהיא כיום הבניין העתיק ביותר בנמיביה.
רק במאה ה-19 כשהחל המירוץ לאפריקה, החלו מדינות אירופאיות לגלות עניין בנמיביה. הבריטים שלטו על ואלוויס ביי והגרמנים ייסדו את דרום-מערב אפריקה הגרמנית בדרום המדינה. גרמניה קיבלה גם את רצועת קפריבי לאחר הסכמי הליגולנד-זנזיבר בשנת 1890. זמן לא רב לאחר מכן פרץ מרד של שבט הנאמה כנגד השלטון הגרמני, שהסתיים בהסכם בין הצדדים ב-1894. בתחילת המאה ה-20 החל זרם גדול של גרמנים להגיע לנמיביה, בעיקר בגלל גילוי מרבצי יהלומים. בשנת 1904 פרץ מרד נוסף של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה, וההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה נהרגו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה