הנרייטה ליוויט

הנרייטה סוון ליוויט (אנגלית: Henrietta Swan Leavitt‏; 4 ביולי 1868 - 12 בדצמבר 1921) הייתה אסטרונומית אמריקנית.

 

נולדה ב-4 ביולי 1868 כבתו של כומר פרוטסטנטי בלנקסטר, מסצ'וסטס. משפחתה התיישבה במסצ'וסטס ביי קולוני בתחילת המאה ה-17. היא סיימה את לימודיה ברדקליף קולג' (שבאותה העת נקרא החברה להוראה קולג'ית לנשים) עם תואר .B.A בשנת 1892. לאחר סיום לימודיה שהתה בביתה מספר שנים, בשל מחלה שבעקבותיה נותרה חרשת.

 

בשנת 1895 החלה ליוויט לעבוד בהתנדבות במצפה הכוכבים של קולג' הרווארד, ובשנת 1902 קיבלה משרה קבועה אצל אדוארד צ'ארלס פיקרינג כאחת הנשים ה"מחשבות", שנשכרו על ידו במטרה למדוד ולקטלג את בהירותם של כוכבים באוסף לוחות הצילומים של המצפה[1]. היא זיהתה כ-2,400 כוכבים משתנים, כמחצית מהכוכבים המשתנים שהיו ידועים באותו זמן, רובם בתמונות מענני מגלן. ב-1908 פרסמה את עבודתה ב-Annals of the Astronomical Observatory of Harvard College שבה דיווחה על כך שמספר כוכבים משתנים הפגינו תבנית משותפת: כוכבים בהירים יותר היו בעלי זמן מחזור השתנות ארוך יותר. לאחר מחקר נוסף, אישרה ליוויט ב-1912 כי משתנים קפאידים בעלי בהירות רבה הם אכן בעלי זמן מחזור גדול יותר, ושהיחס בין הבהירות המוחלטת לזמן המחזור הוא צמוד וניתן לחזוי.

 

חשיבותו הגדולה של הקשר הזה למחקר האסטרונומי, הייתה שהוא סיפק אמת מידה לקביעת מרחקים ביקום. שנה אחת לאחר שליוויט פרסמה את תוצאותיה, קבע איינר הרצשפרונג את המרחק אל מספר קפאידים בשביל החלב, ובאמצעות מדידה זו ניתן היה לקבוע את המרחק לקפאידים נוספים.

 

כאשר נתגלו קפאידים בגלקסיות אחרות, כגון גלקסיית אנדרומדה, ניתן היה למדוד את המרחק גם לגלקסיות אלו. מרחקים אלו אפשרו ליישב את הוויכוח, האם הגלקסיות היו מחוץ לשביל החלב או חלק ממנו.

 

ליוויט לא עבדה באופן סדיר במהלך שהותה בהרווארד, וזאת בשל בעיות בריאות והתחייבויות משפחתיות. בסוף שנת 1921 נפטרה ליוויט ממחלת הסרטן. על שמה נקראים האסטרואיד 5383 ליוויט, ומכתש ליוויט בירח.