קמני שירת בצבא ארצות הברית אשר לחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בנוסף הוא היה חבר כעשרים שנה בחבר המנהלים של מערכת השירות הסלקטיבי של צבא ארצות הברית. הוא למד פיזיקה בקווינס קולג' וקיבל תואר ראשון ב-1948. הוא המשיך בלימודי אסטרונומיה אוניברסיטת הרווארד וקיבל תואר שני ב-1949 ודוקטורט ב-1956. בשנת 1957 פוטר קמני ממשרתו בוושינגטון די. סי. כאסטרונום בצבא ארצות הברית מכיוון שהיה הומוסקסואל. הפיטורים דחפו אותו "להוביל מאבק ענקים נגד המוסדות האמריקאיים, ולעמוד בראש החנית של מאבקים כוחניים של התנועה למען זכויות הומוסקסואלים בתחילת שנות ה-60 בארצות הברית".
קמני מחה על פיטוריו בפני הוועדה לשירות אזרחי, ותבע בבית המשפט כי יוחזר לעבודתו. התביעה הגיעה בשנת 1961 לבית המשפט העליון של ארצות הברית. למרות שבית המשפט דחה את התביעה, היא נודעה כמקרה הראשון של דרישה לזכויות אזרח על רקע נטייה מינית ומיצבה את קמני כחלוץ בתחום זה בארצות הברית. מאוחר יותר באותה שנה חבר קמני לג'ק ניקולס (Jack Nichols) והשניים הקימו סניף וושינגטון של אגודת מאטאשין, סניף שפעל באופן אגרסיבי יותר ממקביליו למען זכויות אזרח ללהט"בים ומניעת אפליה על רקע נטייה מינית. בשנת 1963 עמדה הקבוצה במרכזו של שימוע שנערך בקונגרס של ארצות הברית ועסק בזכותה של הקבוצה לאסוף תרומות, על פי חוק שדרש מאגודות המתרימות להרשם ולהצהיר על מטרתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה