בסיפור הבריאה שבפרשת בראשית מצוין שבמצב ההתחלתי של העולם היה "חושך על פני תהום". מהותו של החושך עומדת בפולמוס ותיק בקרב אישי המחשבה והקבלה ביהדות. יש האומרים שהחושך הוא בריאה וכלשון הפסוק:"יוצר אור ובורא חושך" ויש החולקים ואומרים שלשון בריאה אינו מכריח עשיית יש מאין, וסילוק האור הגורם לחושך נחשב גם הוא כבריאה.
כמו כן, מכת חושך היא אחת מעשר מכות מצרים המוזכרות בתנ"ך. על מכת חושך כתוב במדרש על פי הפסוק "וימש חושך", שאותו חושך היה בריאה מיוחדת שהיה אפשר למששה. הדעות הטוענות שהחושך הוא העדר אומרות שבמכת חושך התחדשה בריאה לעומת זאת המצדדים שהחושך הוא בריאה בפני עצמה אומרים שבמכת חושך נדחו חוקי הטבע שהאור דוחה חושך. מכאן נולד הביטוי "חושך מצריים" המציין אפלה גמורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה