כאשר מטאוריד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ (וסביר להניח שכך הוא הדין בכוכבי לכת אחרים), הוא מתלהט כתוצאה מהלחץ שהוא מפעיל על האוויר (ram pressure), שגורם להתחממות האוויר בסביבתו, וכתוצאה מהחיכוך באוויר, ומתאדה בחלקו, או בשלמותו. עבור מטאורואידים גדולים מ-10 ס"מ, החיכוך פחות משמעותי בתהליך ההתחממות. הבעירה של המטאורואיד והיינון של חלקיקי האטמוספירה והמטאורואיד יוצרים פס אור הנקרא מטאור או "כוכב נופל". אם חלק מהמטאורואיד מגיע לקרקע, הוא מכונה מטאוריט.
הואיל והתחממות המטאורואיד כתוצאה מחיכוך תלויה בשטח הפנים שלו, גופים קטנים מאוד, שקוטרם קטן מ-0.01 מ"מ מאטים מבלי להישרף. גופים זעירים אלו, הקרויים גם מיקרו-מטאוריטים, נופלים על קרקע כדור הארץ באופן קבוע. משערים שכ-20,000 טון של מיקרו-מטאוריטים מגיעים לפני הקרקע מדי שנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה