ניתן לראות מטאורים באקראי כמעט בכל לילה, מאזור חשוך מספיק ומרוחק ממקורות אור חזקים כמו מהערים. אך במועדים מסוימים בשנה צפויים להיראות מטאורים רבים במיוחד. תופעה זו מכונה מטר מטאורים.
מטרי מטאורים נגרמים על ידי מטאורואידים שנפלטו משביט. בכל פעם ששביט חולף בסמוך לשמש, הוא מותיר מאחוריו שובל של רסיסים, בדרך כלל קטנים מאוד (כגרגרי חול), הנושרים מ"זנב" השביט משום שהשפעתה של רוח השמש על חלקים קטנים אלה חזקה יותר מאשר כח המשיכה של השביט עצמו. אם מסלולו של השביט חוצה את מסלול כדור הארץ, כדור הארץ ישוב ויחלוף דרך ענן השרידים הזה באותה נקודה במסלולו בכל הקפה שלו סביב השמש - כלומר, באותם תאריכים בשנה. במועד זה ייראו מכדור הארץ מטאורים רבים יחסית.
הסיכוי לראות מטאורים רבים גדול יותר בחציו השני של הלילה, משום שאז הצופה רואה את ענן האבק "חזיתית". (פירוט נוסף בערך מטאור.)
במהלך מטר מטאורים, נראה כאילו כל המטאורים מגיעים מאותה נקודה ברקיע. נקודה זו מכונה נקודת ההקרנה (radiant) של המטר, אך למעשה המטאורים נעים כולם בקווים מקבילים לעבר כדור הארץ, ונקודת ההקרנה היא תוצאה של פרספקטיבה, בדומה לפסי רכבת ישרים ה"נפגשים" באופק לעיני צופה העומד עליהם.
מטרי המטאורים השונים מכונים על שם קבוצת הכוכבים בה נמצאת נקודת ההקרנה המדומה שלהם. כך, למשל, הפרסאידים של חודש אוגוסט מגיעים לכאורה מהקבוצה פרסאוס, ואילו הלאונידים מגיעים מקבוצת אריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה