אינטרנט - שימוש והשפעה - שימושים באינטרנט

דפי אינטרנט

 

בדומה לדפי עיתון או דפי ספר, דפי האינטרנט מכילים תכנים שונים, לרוב מלל ותמונות. אוסף של דפי אינטרנט אשר מאוגדים לנושא מסוים או אשר נוצרו על ידי גורם מסוים נקראים יחדיו אתרי אינטרנט. דפי אינטרנט מכילים לרוב קישורים אל דפים אחרים, כך שנוצרת רשת כלל עולמית של דפי אינטרנט המקושרים - רשת הנקראת World Wide Web. המשתמשים ניגשים אל דפי האינטרנט באמצעות תוכנה הנקראת דפדפן, ופעולת הגישה לדפים השונים והמעבר ביניהם נקראת גלישה. איתור מידע רצוי באינטרנט מבוצע בעיקר באמצעות מנועי חיפוש או במדריך אתרים (בדומה לספר טלפונים מסווג). ארגונים רבים מאפשרים לקבל מידע אישי ולבצע פעולות אישיות (המוגנים בסיסמה) באמצעות אתרי האינטרנט שלהן, לדוגמה אתרי האינטרנט של בנקים וקופות חולים. לפופולריות רבה זוכים אתרי אינטרנט הפועלים כרשתות חברתיות.

 

שיתוף קבצים

שירות בו משתמש משתף קבצים מסוימים שנמצאים על מחשבו כך שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם. הגישה אל הקבצים נעשית באמצעות תוכנות FTP או רשתות שיתוף קבצים לדוגמה: ביטורנט, גנוטלה. כמו כן, יוצרים וארגונים רבים מפרסמים בדפי האינטרנט שלהם קבצים אשר ניתן לקבל בחינם או בתשלום. קבלת הקבצים נקראת "הורדה", ומגוון התכנים שניתן להוריד מהאינטרנט הוא עצום: החל מתוכנות מחשב, וכלה בטבלאות נתונים ויצירות אומנות.

 

דואר אלקטרוני

שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.

 

שיחות אינטרנטיות

באינטרנט ישנם מספר דרכים לבצע שיחות בין שני אנשים או יותר. ה-IRC היא אוסף של קבוצות שיחה, הנקראות חדרים, בהן מתקיימות שיחות בנושאי עניין שונים, כאשר לכל חדר מוקצה נושא או תחום עניין מסוים (לדוגמה: חדר בענייני מחשבים, חדר לבני 30 פלוס וכו') והמשתתפים בשיחה יכולים להקליד את דבריהם ולראות את הדברים שהוקלדו על ידי שאר חברי החדר. דרך אחרת לשיחות אינטרנטיות היא מסרים מידיים (IM) - אלו הם שירותים המאפשרים לכל משתמש ליצור רשימה של חברים, ולראות בכל רגע נתון את מידת זמינותו של כל חבר וחבר (לדוגמה: לא מחובר, זמין, זמין אבל עסוק, ועוד). שירות המאפשר למשתמש להקליד ולשלוח הודעות אל משתמש אחר, ולמעשה לנהל שיחה בין המשתמשים. ישנן כמה רשתות ותוכנות של מסרים מידיים, כדוגמת MSN Messenger ו-ICQ, ועם הזמן התווספו למערכות המסרים המידיים גם יכולות השיחה הקולית ושיחת הווידאו באמצעות מצלמת אינטרנט.

 

פורומים באינטרנט

ניתן להשאיר הודעות בנושאים שונים, ולהמתין לתשובה להודעה, שלא בצורה של שיחה, אלא בצורה של פורום כתוב. הפורומים מחולקים לנושאים ותחומי עניין שונים, והם נמצאים באתרי אינטרנט (שהגישה אליהם באמצעות דפדפן רגיל), או בשרתים של קבוצות דיון (שהגישה אליהם באמצעות תוכנה ייעודית).הנושאים מגוונים בכל נושא העולה על הדעת, וקיימים אלפי נושאי קבוצות דיון. הקטגוריות שלהן מאורגנות לפי מבנה היררכי לוגי. ההיררכיה נעה מכללי לספציפי. שם של קבוצת הדיון מורכב מנושאים היררכיים ותת־נושאים המופרדים באמצעות נקודות. בנוסף, חברות וארגונים אחרים מפעילים שרתי קבוצות דיון בהם מתנהלים דיונים בנושאים הקשורים לארגון. שרתים אחרים (למשל, של ספק שירותי אינטרנט) יכולים להחזיק עותקים של קבוצות דיון אלה, ולשלוח אליהן תגובות שהתקבלו ממשתמשים מקומיים. קהילה וירטואלית מהווה הרחבה של מושג הפורום, ובה יש בנוסף גם יכולות שיתוף קבצים (בעזרת שרת מרכזי) יכולות צ'אט, חדשות וכו'.

 

מולטימדיה באינטרנטה

עברת צליל ווידאו אפשרית אף היא על גבי האינטרנט. טלפוניית IP מאפשרת לקיים שיחות טלפוניה באמצעות האינטרנט. השיחות יכולות להתבצע בין תוכנות מחשב, בין מכשירי טלפון אשר מחוברים לאינטרנט בחיבור מיוחד, או בשעטנז של תוכנות ומכשירים שונים. אחת התוכנות הבולטות בשוק זה היא Skype, אולם תוכנות מסרים מידיים רבות כוללות אפשרות תקשורת זו. במרבית התוכנות שתומכות בטכנולוגיה זו ניתן לבצע שיחות יוצאות למספרים רגילים (בתשלום) ולקבל שיחות ממכשירי טלפון רגילים. טכנולוגיות של הזרמת מדיה מאפשרות להעביר גם שידורי רדיו באינטרנט ושידורי טלוויזיה באינטרנט, בין השאר באמצעות IPTV.

 

הוראה וחינוך

טכנולוגיית המידע והתקשורת על פניה הרבות, תופסת מקום הולך וגדל בבתי הספר. האינטרנט מאפשר גישה לאינספור מקורות אשר יכולים לסייע להוראה וללמידה. למשל: מאגרי מידע, סרטונים, הפעלות אינטראקטיביות, אתרים לימודיים ועוד.

רשתות חברתיות

רשתות חברתיות מקוונות ובראשן פייסבוק וטוויטר קיימות מאז העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, וכיום מהוות כלי תקשורת מרכזי בשימוש משתמשים פרטיים, חברות וארגונים.

אינטרנט - שימוש והשפעה - שירותים שהיו נפוצים בעבר

FTP - פרוטוקול העברת קבצים. שרתי FTP הכילו אלפי קבצים ובתוכם קובצי תוכנה. משתמשים שחיפשו קובץ או תוכנה מסוימת היו יכולים לרוב למצוא אותה על אחד ממאות שרתי ה־FTP שפעלו, לרוב תוך כדי שימוש ב-Archie. כיום משמש פרוטוקול זה בעיקר להעברת קבצים ספציפית בין שני מחשבים, למשל כדי להעלות קבצים אל אתר אינטרנט, ונותרו מעט מאוד שרתי FTP ציבוריים. אלה שנותרו משמשים בדרך כלל מוסדות אקדמיים או חברות תוכנה להפצת חומרים שהם מייצרים (מידע ותוכנה).

Archie - שרתי Archie הכילו בסיסי נתונים אודות כל הקבצים שהכילו כל שרתי ה־FTP. כדי למצוא קובץ, המשתמש היה מפעיל תוכנת לקוח, שהייתה שולחת שאילתה אל שרת ה־Archie הנבחר, וזה היה משיב על איזה שרת FTP ניתן למצוא את הקובץ.

Gopher - רשת Gopher הייתה רשת מידע טקסטואלי שהייתה מסודרת בצורה היררכית. כדי למצוא בה מידע, היה צורך להגיע אל ענף כללי, וממנו לרדת על ענפים ספציפיים יותר ויותר.

Veronica - שירות שפעל על רשת Gopher, על השרת, ואיפשר למצוא מידע באותה רשת.

 

קרנם של שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, והם אינם פעילים עוד, למעט מספר שרתי FTP, ומספר קטן של שרתי Gopher.

אינטרנט - שימוש והשפעה - תרבות האינטרנט

עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. התרבות הייחודית שהתפתחה באינטרנט מושפעת בעיקר מהחופש שבו ומכך שהוא מקשר בין אנשים מכל העולם בזמן קצר מאוד. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:

פורומים

טוקבק

סלנג באינטרנט

ביוש (שיימינג)

תופעת אינטרנט - מם שכל פרסומו (או חלקו המכריע) הוא באינטרנט

האקינג - פריצה למערכות מחשב

שיתוף קבצים

דואר זבל

נטיקה - אתיקה ברשת האינטרנט

בלוגים

חברויות באינטרנט

חישוב מבוזר קהילתי - יצירת עוצמת מחשוב עצומה, באמצעות ניצול הזמן הפנוי של עשרות אלפי מחשבים אישיים שבעליהם מצטרפים לפרויקט באמצעות האינטרנט.

 

האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר לאנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תכנים שפותחו על ידם. באופן דומה, הוא גם במה להקמת פרויקטים משותפים אחרים, ובראשם מיזמי "מימון המונים", בהם משלמים אנשים רבים תמורת מוצר שיקבלו לאחר שהמארגנים יצברו מספיק כסף. רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ו- YouTube מאפשרות למאות מיליוני ואף מיליארדי אנשים לשתף מידע במהירות, וכך מחברות בין חלקים שונים של העולם ועוזרות להפצת מסרים. נאמר על מספר מהפכות ואירועים חשובים בעת האחרונה, למשל ההפיכה במצרים ב-2011 או גל הטרור שהתרחש בישראל בסוף 2015.

אינטרנט - שימוש והשפעה - עסקים באינטרנט

 

לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, או בנפרד ממנה.

 

אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט. אחד המדדים להערכת כמות הגולשים העושים שימוש באתר מסוים לפעולות מסחריות הוא יחס המרה.

 

ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:

מסחר אלקטרוני (e-commerce) - חנויות מקוונות המציגות לגולשים מבחר מוצרים, ומציעות להם לרכוש אותם, בדרך כלל על ידי תשלום בכרטיס אשראי. את המוצר מקבלים הקונים בדרך כלל בדואר.

פרסום מקוון - פרסומות באתרי אינטרנט (banners), קידום אתרים במנועי חיפוש, שיווק ויראלי, אתרים פרסומיים ועוד.
דואר זבל - דואר פרסומי הנשלח למשתמשים רבים. כך ניתן לפרסם בקלות רבה, וללא הוצאות רבות למפרסם, מוצר מסוים.

מסחר אלקטרוני בין חברות (B2B - ראשי התיבות של Business to Business) - פעילות רכישה ומכירה בין חברות המתבצעת כולה ברשת האינטרנט. יוזמה זו זכתה להד רציני בשלהי תקופת הדוט קום אולם עקב קשיים טכנולוגיים והקושי במיסוד הקשר, יצירת קטלוגים משותפים וכדומה, לא הצליחה להתרומם.

חדשות- רוב גופי התקשורת המובילים בעולם מחזיקים באתר אינטרנט (ולפעמים הם רק אתר אינטרנט), שלעתים קרובות נצפים יותר מגופי התוכן האחרים עצמם.

דיון - ברשת נפוצות מאוד קבוצות דיון מסוגים שונים: צ'אטים, פורומים, תוכנות מסרים מידיים. סקרים מראים שחלק גדול ממשתמשי רשת האינטרנט מנצלים אותה לצורכי תקשורת.

רשתות חברתיות מקוונות

מנועי חיפוש- אתרים המחפשים תוכן באינטרנט, כשהגדול שבהם הוא גוגל.

 

על-פי מחקר שבוצע ב-2009 באוניברסיטת הרווארד יחד עם חברת הייעוץ המילטון , בארצות הברית בלבד יצרה התעשייה העוסקת באינטרנט כ-3 מיליון משרות במשך עשור. נוסף על כך, נוצרו בתקופה זאת במדינה 1.9 מיליון משרות עקיפות סביב התחום.

אינטרנט - היסטוריה

חזון האינטרנט הופיע במספר מאמרים, אך ספרות המדע הבדיוני, אשר לעתים תכופות מנסה לתאר טכנולוגיה עתידית והשפעתה על החברה, לא הצליחה לחזות את הופעת האינטרנט. אחת התחזיות הבודדות שניתן להשוותן לאינטרנט של ימינו מופיעה בסיפור "A Logic Named Joe" מאת מאריי לנסטר שפורסם ב-1946 ‏. בסיפור זה, בני אדם משתמשים במכשירים הנקראים "לוגים", מסופים בעלי צג ומקלדת, בהם ניתן לראות שידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, לתת פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך ועוד.

 

ניתן לזהות את שורשי האינטרנט במחקר בתחום בתקשורת נתונים הנקרא מיתוג מנות (packet switching). מחקר כזה נערך בתאגיד RAND על ידי פול ברן, הידוע מאז כאחד מאבות האינטרנט. המטרה המרכזית למחקר הייתה לבדוק טכניקות לשרידות של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית. התקשורת הראשונה נעשתה ב-29 באוקטובר 1969 בין לאונרד קליינרוק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לבין צ'ארלי קליין מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר שודרה המילה LOGIN.

 

רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ועפ"י הרעיונות שנבחנו ב RAND יצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.

ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet.

בשנת 1989 הציע טים ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורים בתוך המלל. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת לקוח (דפדפן) ותוכנת שרת, שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

 

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט – ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ-100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.

אינטרנט - התפתחות הקשר באינטרנט

 

"תקשורת של אחד לרבים" כלומר הפצת ידע של גורם מומחה בצד אחד אל מול קהל וצופים. בשלב זה דמו האתרים לספר או חוברת כתובה. הצופים באתר לא היו יכולים לתקשר האחד עם השני אלא לכל היותר עם בעל האתר.

 

חלק מסוג זה של תקשורת הוא הדואר האלקטרוני בו יחיד שולח מידע ליחיד או לרשימת תפוצה.

"תקשורת של רבים אל רבים" זה היה השלב בו נוספה האפשרות לצ'אט ונוספו לאתרים פורומים שאפשרו רב-שיח בין המשתתפים.

רשתות חברתיות ואתרי העלאת תוכן חינמיים, אפשרו העלאת תוכני משתמשים ונגישות כל גולשי האינטרנט לתכנים אלו.

אינטרנט - מבנה והפעלה - חיבור לאינטרנט

רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול IP. הפרוטוקול מגדיר ששיטת התקשורת באינטרנט תהיה באמצעות כתובות. למרכיבים שונים ברשת נקבעת כתובת, הנקראת כתובת IP. בין השאר כתובות IP נקבעות למחשבים, טלפונים, וציוד קצה נוסף; כתובות IP נקבעות גם עבור ציוד תשתית התקשורת, אשר מאפשר את פעולת האינטרנט והחיבור אל האינטרנט, כגון מודמים, מתגים, נתבים ועוד. כתובות ה-IP מאפשרות למרכיבים שקיבלו אותן לתקשר ביניהם. פרוטוקול ה-IP פועל באינטרנט על גבי סוגים שונים ומגוונים של חיבורי רשת, ובכללם LAN, WiFi, DSL ועוד. פרוטוקול ה-IP פועל באינטרנט יחדיו עם פרוטוקול ה-UDP המאפשר העברה מהירה של נתונים (לדוגמה ביישומי הזרמת מדיה), ופרוטוקול ה-TCP המאפשר העברה אמינה של נתונים ברשת (לדוגמה בגלישה בדפי אינטרנט). פרוטוקולים אלו חברים בחבילת הפרוטוקולים TCP/IP הנחשבת כחבילה הבסיסית של הפרוטוקולים באינטרנט. יישומים אשר נבנים על-מנת לפעול ברשת האינטרנט למעשה עושים שימוש בחבילת הפרוטוקולים על מנת לתקשר באינטרנט.

 

בהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול IP, כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין המכשיר המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המשמש מתווך בין המשתמש לשרתים השונים ברשת האינטרנט העולמית. קיימות מעל לשלושה מיליארד כתובות IP ציבוריות שנמצאות בשימוש, והמספר הולך וגדל. רוב הכתובות שבשימוש הן בצפון אמריקה ואירופה, אך חלה צמיחה בשימוש והתפוצה גם באסיה.

אינטרנט - מבנה והפעלה - משתמשים פרטיים

צורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי אותו ייצר המחשב לאותות אנלוגיים, אותם יכלו להעביר על גבי רשת הטלפון הציבורית. (אשר נועדה להעברת שיחות טלפון) כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתקרה של 56,000 סיביות לשנייה (אפיק שיחה הוא ברוחב פס של 64,000 סיביות לשנייה).

 

לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קווי ISDN לקווים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר:

 

טכנולוגיות מבוססות DSL (כגון ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 100 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקווי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים.

 

"חיבור בכבלים" הוא אפשרות להשתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש מתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. החיבור נעשה באמצעות התקן דוקסיס. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בישראל נקבע שספק הכבלים, חברת "HOT", יספק רק את התשתית.

אינטרנט - מבנה והפעלה - משתמשים ארגוניים

חברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קווי תקשורת מהירים, אך לרוב דרך ספק אינטרנט. קווי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה גבוהים באמצעות תשתיות תקשורת כגון קווי נל"ן, תקשורת לוויינית וטכנולוגיות אחרות.

אינטרנט - ניהול האינטרנט

בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

 

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, איגוד האינטרנט העולמי, שמרכז את התיאום הבינלאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.

 

במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.

 

במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות.

 

מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופיה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.

בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.

אינטרנט - משמעויות המילה ותרגומה לעברית

המונח "אינטרנט" (באנגלית, internet) הוא קיצור של המונח "Interconnected Networks"‏, המתאר קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהן. השם המיודע האינטרנט (באנגלית the Internet) מציין את המערכת הגלובלית של רשתות מחשבים הפתוחות גם לשימוש ציבורי, שנבנתה החל מסוף המאה ה-20 ומוכרת בציבור הרחב, בה דן ערך זה.

 

האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה מִרְשֶתֶת (או "רשת תקשורת גלובלית") כתרגום לעברית של המונח הכללי אינטרנט, זאת בעקבות הצעתו של ההיסטוריון ניר מן ב-1998. על פי מן "המילה 'מִרְשֶתֶת' (על משקל 'מרפסת'; 'מרצפת') מגלמת בחובה את המונח 'רשת' ומשמרת את השורש שת"ת ממנו נגזרת המילה 'תשתית'". המילה מרשתת חדרה לשימוש חלקי גם לציון האינטרנט, בעיקר בפי קריינים בתקשורת המדוברת. עם זאת, השימוש ב״אינטרנט״ מקובל ונפוץ הרבה יותר. מתייחסים לאינטרנט הן כזכר (הוא) והן כנקבה (היא), אך ביחיד בלבד (ללא ריבוי).

 

קיימות גם רשתות אינטרנט נוספות, שאינן גלובליות, כגון אינטראנט (בעברית: מרשתת פנים) של ארגונים שונים.

טלוויזיה

טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים, המבוססת על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה.

 

השם "טלוויזיה" הוא צירוף המילה היוונית Τηλε = רחוק והמילה הלטינית Vision = ראייה, וביחד "לראות למרחוק". ביכולותיה אלה, ובאפשרה לשתף ציבור צופים רחב במדינות המודרניות בסרטים, במאורעות בזמן התרחשותם, ובתוכניות שונות, שימשה הטלוויזיה גורם מרכזי במהפכה התרבותית העולמית במאה העשרים ובמיוחד בתרבות מדינות המערב. הטלוויזיה משמשת גם ככלי פוליטי, ולדוגמה, השפיעה רבות על החדרת השפה האנגלית והתרבות האמריקאית אל שאר העולם, ונחשבת גם כמבשרת הגלובליזציה.

 

בלשון העם מכונה גם מקלט הטלוויזיה כשלעצמו טלוויזיה.

טלוויזיה - היסטוריה

 

ב-1884 הציע פבליק גוטליב ניפקו את גלגל ניפקו, מודל לטלוויזיה המבוססת על רעיון הדיסקה המסתובבת (spinning disk) אך מודל זה הפך לישים טכנולוגית רק ב-1907. בין 1907 ל-1910 בנו בוריס רוזינג וולדימיר קוסמה זבוריקין את המודל הראשון של טלוויזיה אלקטרומכנית. זבוריקין הגה את הרעיון להשתמש בשפופרת קרן קתודית והוא המציא את מצלמת הטלוויזיה הראשונה והכבלים, בעוד רוזינג המציא את צורתה של הטלוויזיה, ולכן נזקפת ההמצאה בעיקר לזכותו של זבוריקין.

 

הטלוויזיה האנלוגית הראשונה הוצגה בלונדון ב-1924 על ידי ג'ון לוגי ביירד, ותוכנית הטלוויזיה הראשונה שהוצגה באמצעותו הייתה סרט אנימציה של פליקס החתול ב-30 באוקטובר 1925. הטכנולוגיה של ביירד אומצה על ידי ה-BBC ונשארה בשימוש עד שהוחלפה ב-1937 בטכנולוגיה אלקטרונית לחלוטין.

 

הטלוויזיה האלקטרונית הראשונה הוצגה על ידי פילו טיילור פארנסוות' ב-1927.

 

שידור הטלוויזיה הראשון לטווח רחוק התרחש ב-7 באפריל 1927 בין וושינגטון לניו יורק.

ב-1930 גייס מנכ"ל RCA, דייוויד סארנוף, את ולדימיר זבורקין, שהיה עד אז עובד ווסטינגהאוז על מנת להוביל את פיתוח תחום הטלוויזיה של RCA. לזוורקין היו מספר פיתוחים בנושא כבר מ-1923 (המכשיר שלו נקרא "איקונוגרף"). עם זאת, פרנסוורת', שהציג פתרון לטלוויזיה אלקטרונית ב-1928, קיבל מסארנוף ב-1931 הצעה למכור את הפטנט שלו ל-RCA תמורת 100,000 דולר, ולהפוך לעובד RCA. הוא סירב ומאוחר יותר הצטרף לחברת פילקו. סארנוף הגיש תובענה למשרד האמריקאי לרישום פטנטים בטענה שיש לזקוף את הפטנט לטלוויזיה לזכותו של זוורקין מ-RCA, שקדם לפרנסוורת' בפיתוח (אף שלא ביצע הדגמה מוצלחת שלו לפני שפרנסוורת' עשה כן). הדיונים נמשכו עד 1934 ובסופם זכה פרנסוורת' להכרה בפטנט שלו, ערעורים הפכו את ההחלטה על פיה עוד מספר פעמים עד שנקבעה החלטה סופית שחייבה את סארנוף לשלם לפרנסוורת' תמלוגים על המצאתו.

 

בתערוכה העולמית של ניו יורק (1939) הציגה RCA לראשונה לציבור טלוויזיה אלקטרונית (מקלט ושידור), בו שודרה תבנית הבדיקה "ראש אינדיאני", כמו כן שידרה NBC את טקס הפתיחה של התערוכה ל-200 מקלטי RCA באזור ניו יורק. במלחמת העולם השנייה הוסב תחום הטלוויזיה לפיתוח מכ"ם, אולם מיד עם תום המלחמה החלה RCA למכור מכשירי טלוויזיה לשוק הביתי.

גרמניה הנאצית הייתה חלוצה בשימוש רחב היקף בשידורי טלוויזיה (תחנת הטלוויזיה הממשלתית הייתה למעשה תחנת הטלוויזיה הראשונה בעולם ששידרה על בסיס קבוע עם לוח שידורים מתוכנן מראש) ועודדה מפעלים לייצר מכשירי טלוויזיה במחיר שווה לכל נפש. מספר חברות ייצרו את המקלט Volkfernseher, ששווק במחיר 650 רייכסמרק. שידורי הטלוויזיה שודרו לכל גרמניה, אך מכשירים פרטיים היו בעיקר בברלין, בשאר המדינה ובארצות הכבושות הוקמו אולמות לצפייה בשידורי הטלוויזיה. בספטמבר 1942 הוקם משדר של הטלוויזיה הגרמנית בראש מגדל אייפל.

 

ב-1945 הציגה CBS טלוויזיה צבעונית לאישור ה-FCC. שיטת השידור של CBS לא נקלטה במכשירי RCA ולו הייתה מתקבלת, הייתה מחייבת את הצרכנים להיפטר ממכשירי הטלוויזיה של RCA שברשותם ולרכוש אחרים.

 

סארנוף פעל בשתי חזיתות, מחד הוא ניסה לבלום החלטה לטובת CBS ב-FCC ומאידך האיץ במהנדסיו לפתח שיטת טלוויזיה צבעונית אלקטרונית עדיפה. למרות שב-1950 (לאחר שסארנוף הצליח לעכב את ההחלטה מספיק) אישרה ה-FCC את הטלוויזיה של CBS, בידי RCA היה כבר פתרון מתחרה עדיף (שהיה הבסיס לתקן NTSC).

 

ב-1963 פיתח מהנדס חברת טלפונקן, ולטר ברוש (Walter Bruch), את שיטת שידור הטלוויזיה PAL, הנפוצה ברוב מדינות העולם.

טלוויזיה - עקרון הפעולה - יצירת התמונה

יכולת המוח להבחין בשינויים קטנים בין תמונות המתחלפות במהירות היא מוגבלת, ולמעשה תאי הראייה בעין ממשיכים ולהעביר למוח תמונה מסוימת זמן מה לאחר שהתמונה השתנתה. לכן, אדם הצופה ברצף של תמונות נייחות יתפוס אותם כתמונה נעה, בדומה למתרחש בסרט קולנוע. אשליה זו מקושרת לתופעת ההתמשכות של הזיכרון החושי. אשליית התנועה מתחילה בדרך כלל בקצב החלפת תמונות של 16-18 פעמים בשנייה. בשיטות השידור השונות משתמשים בקצב החלפת תמונות גבוה יותר מיכולתה של העין, על מנת להבטיח שידור איכותי.

 

כל תמונה מורכבת מפרטים רבים הנבדלים זה מזה בצורתם, בצבעם ובמידת בהירותם. על מנת שניתן יהיה להעביר את המידע שבתמונה ולשדרו, מבטאים את פרטי התמונה באמצעות אותות חשמליים. על מנת לעשות זאת באופן שיטתי ורציף, מחלקים את שטח התמונה לאזורים קטנים והופכים את המידע שבכל אזור לאות חשמלי שעוצמתו מבטאת את נתוני אותו אזור.

 

ככל שמחלקים את התמונה לאזורים קטנים יותר כן ניתן לדייק יותר בהמרת כל פרטיה אל האותות החשמליים המייצגים אותה. לדוגמה, אם שני פרטים סמוכים בתמונה השונים בבהירותם ייכללו באותו אזור, הם יבוטאו באמצעות אות חשמלי משותף לשניהם, ולא ניתן יהיה לבטא את הייחוד שבכל אחד מהם. לעומת זאת אם השטח הכולל אותם יחולק לשני אזורים, כל אחד מהפרטים יוצג באמצעות אות חשמלי נפרד המבטא את הייחוד שבו. למעשה, אין צורך בחלוקה לאזורים רבים מאוד, שכן גם כאן האיכות מוגבלת על ידי כושר ההפרדה של העין האנושית.

 

בשידורי טלוויזיה אנלוגיים חלוקת התמונה לאזורים מתבצעת באופן של חלוקת המידה האנכית של התמונה לכמה מאות קווים אשר כל אחד מהם נסרק ברצף אחד לכל אורכו, על ידי מצלמת הטלוויזיה. מכל קו כזה מפיקה מצלמת הטלוויזיה אות חשמלי משתנה אשר השינויים בעוצמתו מבטאים את שינויי הבהירות לאורך קו התמונה המצולמת המיוצג באמצעותו. רצף של כמה מאות קווים כאלה מייצגים את התמונה כולה, ומצלמת הטלוויזיה חוזרת על פעולת הסריקה הזו כ-24 פעמים בכל שנייה.

 

כאשר מסתפקים בשידור התמונה בשחור-לבן, יש להמיר לאות חשמלי רק את מידת הבהירות הכללית של כל אזור. בשידור בצבע, יש להמיר בנפרד את הבהירות היחסית של כל אחד משלושת צבעי היסוד (אדום, ירוק, כחול) לשלושה אותות חשמליים נפרדים.

 

איכות התמונה נקבעת על ידי שלושה גורמים:

1.בהירות - זוהי עוצמת ההארה הממוצעת של התמונה

2.ניגודיות (קונטרסט) - זהו היחס בין הבהירות המרבית לבהירות המזערית של רכיבי התמונה

3.רזולוציה - זהו מספר הרכיבים המרכיבים את התמונה על המסך

 

מידת האבחנה של תמונה בכיוון האנכי היא המספר המרבי של רכיבי התמונה, בהם ניתן להבחין לאורך קו אנכי של המסך. מידת האבחנה של התמונה בכיוון האופקי, היא המספר המרבי של רכיבי התמונה בהם ניתן להבחין לאורך קו אופקי של המסך.

טלוויזיה - עקרון הפעולה - שיטות שידור

בתחנת השידור מצלמת הטלוויזיה מצלמת את התוכנית, ומפיקה אות חשמלי היחסי לעוצמת התאורה של כל אחד מאזורי התמונה. רשם הקול מקליט את הקולות. אותות התמונה והקול מועברים אל חדר הבקרה וניתוב התמונה .

 

המשדר מבצע אפנון של אות הטלוויזיה.

 

מכוון שתדר זרם החילופין ברשת החשמל בישראל (ובאירופה) הוא 50 הרץ, שידורי הטלוויזיה בשיטה האנלוגית משתמשים ב-25 מסגרות בשנייה. שיטת שידור זו נקראת PAL. כדי למנוע ריצוד הגורם להתעייפות מהירה של העין, מעבירים כל תמונה לשני שדות ומשדרים 50 שדות בשנייה, דבר המבטיח צפיה נוחה וחלקה יותר ללא ריצוד. שיטת השידור האנלוגית בארצות הברית משדרת 60 שדות בשנייה שהם למעשה 30 מסגרות בשנייה, משום שתדר זרם החשמל שם הוא 60 הרץ. שיטת שידור זו נקראת NTSC. בנוסף, קיימת שיטת שידור נוספת הנקראת SECAM.

 

אחד מהמרכיבים של שיטות השידור האנלוגיות הוא האפנון. זהו תהליך בו מרכיבים את אות הטלוויזיה על גבי של גל נושא בעל תדירות המיוחדת לערוץ המשדר. תדר הגל הנושא גבוהה בהרבה מקצב השינוי המרבי של אות הטלוויזיה הבסיסי, והוא מאפשר שידור לטווחים ארוכים ואבחנה בין ערוצי שידור שונים המשדרים בו זמנית.

 

שידורי הטלוויזיה מועברים באמצעות ערוצי תקשורת שונים, המוצגים כאן לפי סדר התפתחותם:

1.שידורי טלוויזיה בתחנות ממסר: השידורים מועברים מתחנת השידור ומתחנות הממסר באוויר, באמצעות אותות רדיו, ואנטנה ביתית קולטת את השידורים.

2.טלוויזיה בכבלים: שידורי הטלוויזיה מועברים באמצעות כבלים, בדרך כלל תת-קרקעיים.

3.שידורי טלוויזיה בלוויין: שידורי הטלוויזיה מועברים ממרכז השידור אל לווין בחלל וצלחת קליטת לווין קולטת את שידוריה.

4.אינטרנט.

מקלט טלוויזיה

אם בתחילת דרכה, הטלוויזיה שודרה בשיטות שידור אנלוגיות, הרי שכיום יש נטייה לעבור לשיטות שידור דיגיטליות (כגון DTT ו-DVB על צורותיו). בעקבות תפוצת השידור הדיגיטלי מדינות וגופי שידור רבים מבצעים תהליכים של הפסקת השידור בשיטות האנלוגיות. כמו כן, יחד עם השידור הדיגיטלי חלו גם שיפורים באיכות האות המשודר, וכיום נפוץ השימוש באותות באיכות HDTV, ונבחן השימוש באיכות Ultra HDTV.

טלוויזיה - עקרון הפעולה - מקלט הטלוויזיה

רוב הטלוויזיות כוללות בתוכן רכיבים גם לקליטת השידור וגם להצגתו, ומכאן השם מקלט הטלוויזיה (מקלט - מכשיר הקולט אותות רדיו הנושאים מידע ומפענחם). עם זאת, עקב רצונן של חברות ההפצה של השידורים לגבות מנוי חודשי, הן משכירות מכשיר נוסף שנקרא ממיר ובו מבוצעת פתיחה של השידור שהן הצפינו. מקלט הטלוויזיה עבר התפתחויות ושינויים במשך השנים. המקלט המודרני מורכב מהחלקים הבאים:

1.בורר ערוצים (מכוון או טיונר) או ממיר (אנלוגי או דיגיטלי).

2.מנורת מסך, או שפופרת קרן קתודית-CRT, או מסך גבישי LCD, או מסך בעל תצוגת פלזמה או מסך חומר אורגני (OLED).

3.רמקול.

4.מעגלים אלקטרוניים.

טלוויזיה - עקרון הפעולה - היום

המהפכה הדיגיטלית בשידורי הטלוויזיה הביאה לכך שכל השרשרת מהצילום, אל האכסון, ההפצה ועד לצפיה מבוצעים באופן דיגיטלי. השידור הקרקעי, הלווייני, ההפצה בכבלים או באינטרנט מבוצעות בתקנים דיגיטליים שונים ומפוענחת על ידי הממיר. מסכי ה-CRT האנלוגיים הוחלפו במסכי LCD מתקדמים, ופלזמה דיגיטליים ושטוחים. למסכים אלה ממשקים כמו HDMI שמתאימים להצגת מדיה דיגיטלית, תכנים מהמחשב וגם תצוגה של תמונה באבחנה גבוהה (HDTV). במקביל, נכנסים לסלון מחשבים וקופסאות הצגת מדיה כמו HTPC כמוצרים משלימים והטלוויזיה הופכת למרכז בידורי שכמובן גם מריץ משחקי מחשב ותכני וידאו באתרים כדוגמה youtube .

 

כחלק ממהפכת התכנסות המדיה ניתן לצפות בשידורי הטלוויזיה גם בטלפונים חכמים ואילו טלוויזיות חכמות מציגות תכנים מהאינטרנט.

טלוויזיה - השפעה תרבותית

השפעה תרבותיתהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית הילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא מתאם הפוך בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, פעילות גופנית ומשקל גוף נכון, בגיל 10.

טלוויזיה - צפייה בטלוויזיה ואלימות בקרב בני נוער

תקופה מסוימת לפני יום הבחירות, מתקיימת מערכת בחירות ('מרוץ'). במערכת הבחירות מתקיימת פעילות פוליטית נמרצת שמטרתה השגת יתרון יחסי בתוצאות הבחירות, ועיקרה מאבק פרסומי בסיוע של תשדירי בחירות בטלוויזיה וברדיו כאמצעי שליטה רחב ואינטנסיבי על עיצוב דעת הקהל. המונח 'מרוץ' אינו שרירותי, ולרוב מקבלת מערכת הבחירות מאפיינים של התמודדות מאסיבית קצרת-טווח, בה מנוצלים רוב משאבי המתמודדים, כלכליים ופוליטיים, מלווה בהתעוררות המודעות הציבורית למתרחש בפוליטיקה של המדינה בתקופת הזמן הסמוכה לה. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש מוגבר בטלוויזיה ובתקשורת לוויינית על ידי פוליטיקאים במסע הבחירות שלהם. השימוש ברשתות הטלוויזיה נועד ליצור הזדהות של קהל הבוחרים עם מסריו של המועמד ועל ידי כך רתימתם למערכת הבחירות.

 

אפקט "מרוץ הסוסים" הסגנון והמהות של מסע הבחירות, אשר השתנו כאמור באופן דרמטי בחלק האחרון של המאה העשרים, הפכו את "מרוץ הסוסים" ואת אישיותו של המועמד לשני ההיבטים שערכם החדשותי היה הגבוה ביותר בסיקור מסעי בחירות פוליטיים. כאמור, הבוחר מהמר על הסוס הפוליטי הנראה כבעל הסיכוי הטוב ביותר לנצח ביום ההצבעה בקלפי. להתעצמותה של תופעת "מרוץ הסוסים" יש שתי תוצאות מיידיות, המאפיינות את עידן "הפוליטיקה החדשה" ו"התקשורת החדשה" תוצאות אלה מכונות " אפקט האנדרדוג" - "אפקט המפסידן" , ( the underdog effect ) ו"אפקט קרון התזמורת" - "אפקט סחיפת ההמונים" ( the bandwagon effect ). ההשפעות העקיפות שלהן לגבי הפוליטיקאים ויועציהם עלולות להיות מסוכנות עוד יותר מההשפעות הישירות. "אפקט המפסידן" מתאר מצב שבו סקרים בלתי מחמיאים עשויים לדרבן קולות שיושבים על הגדר להצביע בעד המועמד המפגר בסקרים; "אפקט קרון התזמורת" מתאר מצב שבו המצביע מושפע מבחירת הרוב כפי שהיא משתקפת במצג של הסקרים, וקובע את עמדתו על פיה. לכן נאסר בכמה מדינות לפרסם את תוצאות הסקרים במשך תקופה קצובה לפני יום הבחירות. שני האפקטים יכולים להשפיע על פעילים ומתנדבים, להעלות את המורל של המועמדים ולהגדיל גם את היקף התרומות למסע הבחירות. לכן, בעידן "הפוליטיקה החדשה", הפוליטיקאים להוטים כל-כך אחר הסטטיסטיקות ותוצאות הסקרים במהלך מסע הבחירות שלהם. מנקודת מבטם של כתבים ועורכים בטלוויזיה, דיווחים העוסקים ב"מרוץ הסוסים" מבוקשים עד מאוד.

 

טבעה המהיר של הטלוויזיה דורש מהמועמדים בעידן "התקשורת החדשה" לתמצת את נאומיהם ל"סאונד בייטס" – משפטים שיתאימו לפיסות מידע קצרות וקצובות של מהדורות החדשות. המועמדים נדרשים לספק לתקשורת משפטים אשר מושכים את תשומת הלב, מעבירים מסר מעניין ומשקפים את מסע הבחירות שלהם. מידת הסיקור שהמועמד יזכה בה תלויה בעמידתו בדרישות התקשורת (Davis & Owen, 1998). התמונה המוצגת בתקשורת מעצבת את התייחסותם של המצביעים למועמדים ואת ההחלטות הפוליטיות שלהם (Kernell, 1997; Zaller, 1998)ֶ. כיום, הטלוויזיה דורשת מפוליטיקאים רבים ל"עבור מסך", טרם יהגו את דעותיהם, ויציגו עמדתם כלפי מפלגה זו או אחרת. בשלושת העשורים האחרונים שינתה הטלוויזיה באופן דרמטי את פוליטיקת הבחירות השינוי מוצא את ביטויו בדרך שבה האינפורמציה מופצת, בדרך שבה הבחירות מתנהלות, וגם בדרך של שינוי דפוסי התגובה שלנו למתרחש בבחירות.

 

כאשר ניתנת לציבור המצביעים גישה ישירה למועמדים, מצמצמת הטלוויזיה בעצם את תפקיד המפלגה הפוליטית בתהליך בחירתם של מועמדי המפלגה המרכזיים. בתוך המגמה הכוללת של התמקדות הפוליטיקה באישיות המועמד, המתעצמת בשנים האחרונות מאיצה הטלוויזיה את המיקוד של הגוף הבוחר באישים העומדים לבחירה, הרבה יותר מאשר בסוגיות המפלגתיות הקשורות במדיניות ובמצע. המיומנות התקשורתית שלה נדרשים הפוליטיקאים של היום מסייעת להם להיבחר, להגשים את מדיניותם, ולשרוד בשלטון. הם חייבים ללמוד כיצד לנצל את הטלוויזיה כדי לרכוש יתרון, הם צריכים ללמוד כיצד להציג את עצמם בטלוויזיה בעיקר בזמן הבחירות, הן במצבים ספונטאניים והן בכאלה המאורגנים מראש, ולשם כך עליהם לשכור אנשי יחסי ציבור בוני תדמית ומומחי שיווק, שייצרו עבורם הופעות טלוויזיוניות שבהן תדמיתם, המסר שלהם והסיטואציה, יועברו כך שיפעלו לטובתם. הטלוויזיה שינתה גם את אופני התקשורת הפוליטית בזמן בחירות. המסרים שעליהם רובנו נשענים קצרים הרבה יותר מבעבר. נאום בחירות של שעה או שעתיים שאפיין את השיח הפוליטי של המאה ה-19 פינה את מקומו לטובת תשדיר של 30 שניות ולסאונד בייט של 10 שניות בתקשורת המשודרת. באופן גדל והולך הקהל העומד מול הפוליטיקאי אינו אלא הצופה המתבונן ושומע קטע קצרצר של הנאום בחדשות.

טלוויזיה - צפייה בטלוויזיה ואלימות בקרב בני נוער

מחקרים רבים מצאו כי ישנו מתאם גבוה בין צפייה בטלוויזיה לבין עלייה באלימות בקרב בני הנוער. יתר על כן, נמצא כי לא כל בני הנוער מושפעים באותה מידה מצפייה בתשדירים אלימים ויש מי שלא מושפעים בכלל.

 

ההשפעות של צפייה בתכנים אלימים נמשכים לאורך זמן, באופן שווה אצל שני המינים. צפייה בתכנים אלימים אינה הגורם המרכזי לעלייה באלימות.

 

ישנם עוד גורמים אחרים המסייעים להתנהגות אלימה עקב הצפייה בתכנים אלימים; רקע כלכלי קשה, מצב חברתי מסובך, דימוי עצמי נמוך, וחשיפה לאלימות במשפחה, הן פיזית והן רגשית.

גלי רדיו

 

גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 קילו-הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. אורכי הגל של תדרים אלו הם 100 ק"מ עד 1 מילימטר. ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים במהירות האור, ונעים בשדות אלקטרומגנטיים המתפשטים בריק.

 

תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לתקשורת אלחוטית. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב סרט מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שרוחב הסרט הכולל של גלי הרדיו הוא משאב מוגבל, ולכל משדר נדרש רוחב סרט מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של תחום רחב של תדרים בתווך שידור אחר (כגון תקשורת בכבלים). אז תחום התדרים מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. אפשרות אחרת היא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים. פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת התקשורת הסלולרית. עד להמצאת שיטה זו, השימוש בתדרי רדיו היה נפוץ בעיקר אצל גופים וארגונים ולא באופן אישי.

 

בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים, המבוצעים במספר גופי הסדרה ופיקוח ברחבי העולם, הן ברמה הארצית (כגון משרד התקשורת בישראל), והן ברמה הבינלאומית (כגון ITU). המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-הרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכו בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.

גלי רדיו - שימושים

לגלי הרדיו מספר שימושים, הנפוצים ביניהם -

קשר רדיו להעברה של שידורי רדיו, טלוויזיה, תקשורת סלולרית ונתונים

ניווט - הן באמצעות לוויינים (דוגמת GPS) והן באמצעות מערכות מיושנות יותר (דוגמת מערכת לורן או VOR).

מכ"ם (RADAR / ראדאר) - על ידי שליחת גלי רדיו למרחב ופיענוח האותות המוחזרים ניתן לאתר את מיקומם וכיוון תנועתם של גופים הנעים במרחב.

אסטרונומיה - תצפית על גרמי השמים

גלי רדיו - חלוקת סקלת גלי רדיו

חלוקת סקלת גלי רדיוגלי רדיו בתדרים שונים מוקצים לטובת שימוש כזה או אחר:

גלים ארוכים (LW) בתחום שמתחת ל-300Khz. לגלים אלו יכולת עבירות טובה בקרקע, והם מאפשרים כיסוי שטח גבוה בהשוואה לתחומים אחרים. על פי ה-ITU, אזור מס' 1 (הכולל את אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, ברית המועצות לשעבר, ומונגוליה) יכולים להשתמש בתדרים 148.5 עד 283.5KHz שבתחום זה לטובת שידורי רדיו, שנעשים לרוב ב-AM באמצעות גל נושא בכפולות של 9KHz.

גלים בינוניים (MW) בתחום 500-1600KHz, לרוב בשידורי AM

גלים קצרים (SW) בתחום 1.7-30MHz, בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין חובבי רדיו

תג"מ (תדר גבוה מאוד) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים.

Wi-Fi בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5GHz

טלוויזיה אנלוגית - בתחומים: VHF: 70-88MHz, 108-200MHz

UHF: 200-700MHz

 

רדיו אנלוגי בשיטת אפנון FM בתחום 88-108MHz

רדיו דיגיטלי - בתחום (174-218MHz (Band III ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492GHz ב- L-Band

טלפון סלולרי אנלוגי ודיגיטלי - בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות1800-1900MHz , 2100MHz

שן כחולה, Wi-Fi בתקנים 802.11b, 802.11g ו-802.11n, טלפונים אלחוטיים ותנורי מיקרוגל בתחום 2.4GHz

לווין ומכ"ם - סביבות 10GHz ומעלה

 

גלי הרדיו מעל 1GHz מתאפיינים בדרך כלל בעבירות הדומה מאוד לעבירות של קרני אור, כלומר כל דבר החוסם אור חוסם אותם במידה רבה מאוד. תכונה זו מתגברת ככל שעולה התדירות.

גלי רדיו - תת-תחומים

תת-תחום בעברית	תת-תחום באנגלית	כינוי	תחום	אורך גל
תדר קיצוני נמוך	Extremely low frequency	ELF	3 - 30 Hz	10,000 - 100,000 ק"מ
תדר סופר נמוך	Super low frequency	SLF	30 - 300 Hz	1,000 - 10,000 ק"מ
תדר אולטרה נמוך	Ultra low frequency	ULF	300 Hz - 3 kHz	100 - 1000 ק"מ
תדר נמוך מאוד	Very low frequency	VLF	3 - 30 kHz	10 - 100 ק"מ
תדר נמוך	Low frequency	LF	30 - 300 kHz	1 - 10 ק"מ
תדר בינוני	Medium frequency	MF	300 - 3000 kHz	100 - 1000 מטר
תדר גבוה	High frequency	HF - ת"ג	3 - 30 MHz	10 - 100 מטר (גלים קצרים)
תדר גבוה מאד	Very high frequency	VHF - תג"מ	30 - 300 MHz	1 - 10 מטר
תדר אולטרה גבוה	Ultra high frequency	UHF - תא"ג	300 - 3000 MHz	10 - 100 ס"מ
תדר סופר גבוה	Super high frequency	SHF	3 - 30 GHz	1 - 10 ס"מ
תדר קיצוני גבוה	Extremely high frequency	EHF	30 - 300 GHz	1 - 10 מ"מ

גלי רדיו - חלוקה של תדרי הגיגה ומעלה

מקור השם
L	1 - 2 GHz	Long wave
S	2 - 4 GHz	Short wave
C	4 - 8 GHz	Compromise between S and X
X	8 - 12 GHz	ככל הנראה קיצור לכינוי של סימון המטרות במערכת לבקרת אש, אשר בעבר השתמשו בתחום זה.
Ku	12 - 18 GHz	Kurz-under
K	18 - 27 GHz	Kurz (בגרמנית: קצר)
Ka	27 - 40 GHz	Kurz-above
V	40 - 75 GHz
W	75 - 110 GHz
mm	110 - 300 GHz

גלי רדיו - מקור השם

את השם "רדיו" הגה הפיזיקאי הצרפתי אדוארד בראנלי (Edouard Branly). שם זה מגיע במקור מהמונח "radioconductor" , אשר מבוסס על הפועל להקרין - "to radiate".

 

גלי רדיו מכונים גם בשם "גלי האתר". כינוי זה מקורו בתאוריה השגויה לפיה גלים אלקטרומגנטיים זקוקים לתווך חומרי כלשהו על מנת לנוע במרחב, בדומה לגלי קול. תאוריה זו הופרכה בעזרת ניסוי מייקלסון-מורלי.

גלי רדיו - שימוש באנטנות

ניתן ליצור גלי רדיו באמצעות זרם חילופין העובר באנטנה. כאשר גלי רדיו נעים בסביבתו של תיל מוליך, תנועת השדות המגנטיים והחשמליים שלהם גורמת להשראה אלקטרומגנטית היוצרת זרם חילופין ומתח בתיל. אלו יכולים להיות מפוענחים כאותות או נתונים המאפשרים שימוש בגלי הרדיו לתקשורת אלחוטית.

גלי קול

קול במובן צליל הוא הפרעה פיזית מחזורית ומתפשטת בחומר, אשר יכולה להיקלט על ידי איבר או מכשיר שמיעה ולהיות מתורגמת לחוויה חושית שמיעתית. בגלל אופיו המחזורי, הקול הוא סוג של גל, ויכול להתפשט בגז, נוזל, מוצק ופלזמה. גל הקול מתבטא בשינויי לחץ המתפשטים בחומר, ולכן לפי הגדרה אחרת, הקול הוא רצף מחזורי של דחיסות ודילול מולקולריים, או גלי אורך שמתפשטים, דרך תווך (החומר בו מתפשט הקול, לדוגמה האוויר, דרכו עובר הקול למשל בשיחה רגילה בין אנשים), הניתן לדחיסה (כל חומר למעט ריק). מייצר הקול נקרא גם מקור הגל. גלי קול ניתנים לתיאור בצורה גרפית, כאשר ציר אחד הוא ציר הזמן או המרחב, והציר השני הוא צפיפות התווך.

 

המונח קול מתייחס לעתים באופן ספציפי לקול האנושי, בדיבור ובזמרה, שהוא מקרה פרטי, סוג של צליל.

גלי קול - מאפיינים פיזיקליים

גלי קול נוצרים בשל עלייה או ירידה בלחץ בנקודה או באזור מסוימים של חומר, הנקראת הפרעה. עלייה או ירידת לחץ זו נוצרת כאשר מולקולה אחת או יותר של החומר נדחפת/ות לכיוון מסוים ולכן מתקרבת ו"נלחצת" אל המולקולות הסמוכות באותו כיוון (מה שיוצר אזור דחוס או לחוץ יותר), ובאותו זמן מתרחקת או נמשכת מהמולקולות שבכיוון המנוגד (מה שיוצר אזור פחות לחוץ/דחוס או דליל יותר). בגלל שכל מולקולה קשורה בכוחות משיכה למולקולות שסביבה, נוצר "אפקט דומינו": כל מולקולה שנדחפת, נדחפת אל ודוחפת את המולקולות הבאות באותו כיוון, הן דוחפות את הבאות אחריהן וכך הלאה. מהצד השני, כל מולקולה שנמשכת, מושכת אחריה את המולקולות שמהן היא נמשכה, הן מושכות את הבאות לפניהן וכן הלאה. כך הפרעה בנקודה אחת מתפשטת בהכרח בחומר לכל הכיוונים כשהיא מועברת בין מולקולות סמוכות. כשהלחץ בנקודה מסוימת עובר הלאה, הוא מותיר מיד אחריו תת-לחץ באותה נקודה, ולהיפך. כך ההפרעה הופכת מנקודה לכדור מתפשט של לחץ גבוה ונמוך לסירוגין, הגורם לתווך לרעוד או לרטוט.

 

ההפרעה נוצרת על ידי מתן אנרגיה קינטית למולקולה אחת או יותר של התווך. אנרגיה זו יכולה להימסר על ידי אנרגיה קינטית אחרת (כלומר על ידי פגיעה של חומר אחד בחומר אחר), או על ידי אנרגיה אחרת. כאשר שני תווכים שונים או יותר (למשל מיתר מתכת, האוויר שסביבו, עור התוף של אוזן) נמצאים בסמוך זה לזה, גל הקול עובר מהאחד אל השני וממשיך להתפשט בו. אפשר לומר שהתווך הראשון יצר הפרעה בתווך השני, התווך השני יצר הפרעה בשלישי וכן הלאה. כך קורה שתווך מסוים מתווך את גל הקול בין התווך הקודם (שהפריע לו) לתווך הבא (שלו הוא מפריע). התופעה שבה שניים או יותר חומרים שאינם נוגעים זה בזה (למשל שני מיתרים בפסנתר, או מיתרי קול אנושיים וכוס זכוכית) מתווכים על ידי חומר שלישי שנמצא ביניהם (למשל אוויר), ולכן רועדים יחדיו עקב אותה ההפרעה, נקראת "הדהוד סימפתטי".

 

הקול הוא תופעה גלית, וככזה, מתאפיין בתדירות ,במהירות ובמשרעת (אמפליטודה). המשרעת היא העוצמה של לחץ גל הקול המשתנה בתוך הגל, או או המרחק בין שיא הלחץ לשיא תת-הלחץ. עוצמת הקול נמדדת בדציבלים (שהוא יחס לוגריתמי, ובמילים אחרות, אינו יחס ישיר).

 

מהירות הקול - מהירות הקול תלויה בגורמים רבים, ביניהם סוג, טמפרטורה ולחץ התווך. למשל, גלי קול עוברים דרך האוויר במהירות שונה מאשר דרך מים. באוויר, ביום יבש בו הטמפ' היא 20 מעלות, מהירות הקול היא 343 מטרים לשנייה, או כ-1250 קמ"ש.

 

מהירות הקול איטית מאוד יחסית למהירות האור. הבדל זה מסביר לדוגמה את פער הזמנים בין ראיית הברק לבין שמיעת הרעם, למרות שהם נוצרים באותו רגע.

 

תדירות גל הקול היא מספר הרעידות, כלומר מספר הפעמים שהתווך מגיע לשיא הלחץ או לשיא תת-הלחץ בפרק זמן נתון. התדירות נמדדת בהרץ (מספר רעידות בשנייה). האוזן האנושית מסוגלת להבחין בגלי קול שתדירותם היא בטווח שבין 20 לכ-20,000 הרץ. בעלי חיים שונים מסוגלים להבחין בטווחים שונים של תדירות קול.

גלי קול - קול כחוויה פסיכו-אקוסטית

נהוג לאפיין את החוויה הפסיכו-אקוסטית שנוצרת כתוצאה מגרוי של גלי קול מחזוריים או מחזוריים-למחצה באמצעות גובה, עוצמה, גוון ומשך. באופן כללי, הקשר בין החוויה הפסיכו־אקוסטית של הצליל, כלומר האופן שבו הצליל נתפש על ידי בני-אדם או בעלי-חיים, לבין המאפיינים הפיזיקליים של גל הקול הוא מורכב למדי. עם זאת, יש התאמה ברורה בין מספר מאפיינים בסיסיים של הצליל לתכונות פיזיקליות של הגל, כמתואר להלן. בהמשך יהיה נוח לדמיין את הגל כפונקציה המתארת את לחץ האוויר בכל נקודה בזמן ובמרחב.

גלי קול - עוצמת הצליל

על אף שהתחושה הנשמעת של עוצמת הצליל מושפעת מגורמים רבים, יש התאמה ברורה בינה לבין המשרעת של גל הקול. אם ניקח גל קול, ונבנה ממנו גל שני על ידי כך שבכל נקודה בזמן ובמרחב נכפיל את לחץ האוויר לפי איזשהו יחס קבוע (ליתר דיוק, נכפיל את ההפרש ביחס ללחץ הממוצע, שהוא בערך אטמוספירה אחת), נקבל שני גלים הנבדלים רק בעוצמתם. במובן הפיזיקלי המדויק, נהוג למדוד עוצמה של קולות (לאו דווקא צלילים) ביחידות של דציבל. לרוב משתמשים בדציבלים כמדד של עוצמה יחסית (כאשר משווים עוצמות של שני צלילים, למשל), אם כי ניתן להשתמש בהם גם כדי לתאר עוצמה מוחלטת (ביחס לתקן שנקבע) ואז אפשר לחשב את המשרעת של גל הלחץ על סמך העוצמה בדציבלים.

 

במוזיקה קלאסית נהוג לתאר את תחושת העוצמה, או הדינמיקה, הרצויה באמצעות מילים (שמקורן באיטלקית): פיאניסימו, פיאנו, פורטה, פורטיסימו, ועוד. נראה, כי החוויה הרגשית של היצירה מושפעת לא-פחות, ואולי אף יותר, משינויים בעוצמת הצליל.

 

ועל כן גם להם סימנים ומונחים מיוחדים כגון קרשנדו ודימינואנדו. ישנן מספר יצירות של מוזיקה אלקטרונית בהן העוצמה מוגדרת באופן מדויק, בדציבלים.

גלי קול - גובה הצליל

תחושת גובה הצליל (באנגלית: Pitch), קשורה לתדירות הבסיסית של גל הקול. ככל שהתדירות של הצליל יותר גבוהה כך נשמע הצליל יותר גבוה.

 

תדירות הצליל נמדדת ביחידות הרץ כלומר מספר המחזורים של גל הקול בשנייה. כאשר תזמורת סימפונית מכוונת את כליה, זה נעשה על-פי "צליל יחוס" (reference pitch), הצליל לה שמנוגן על ידי אבוב. צליל זה מקביל לצליל לה באוקטבה האמצעית של הפסנתר - A4. לכיוונון של אבוב זה או כל כלי יחיד כמו פסנתר או גיטרה היה נהוג להשתמש בקולן. כיום יש מכשירי כוונון אלקטרוניים היכולים להתאים עצמם לצלילי ייחוס שונים. בדרך כלל צליל היחוס הוא בתדירות של 440 הרץ, בעבר צליל הייחוס היה בתדירות של 435 הרץ, ובתקופות שונות ובמקומות שונים נבחרו גם תדירויות אחרות.

 

להוציא את שירת האדם והציפורים, רוב הקולות בטבע אינם בעלי גובה מוגדר. ייחודם של כלי הנגינה והרמקולים, אם כך, הוא ביכולתם להפיק צלילים בעלי גובה מוגדר. עם זאת, לא כל התרבויות המוזיקליות מבססות את המוזיקה שלהם על פרמטר הגובה. לדוגמה, המוזיקה באפריקה מבוססת על כלים אידיופוניים בעלי גובה בלתי מוגדר או מוגדר למחצה, המלווים בקולות אנושיים ‏.

 

מרבית כלי-הנגינה מתוכננים (או מסוגלים) לנגן רק קבוצה סופית מתוך אינסוף גובהי-הצלילים האפשריים. כלי הקשת וביניהם הכינור, וכן הטרומבון מתייחדים בכך שהם מסוגלים לנגן קבוצה אין סופית ורציפה של תדירויות, אך קבוצה זו היא עדיין חלקית לקבוצת כל הצלילים האפשריים. יתר-על-כן, קטעים מוזיקליים טיפוסיים נבנים על סדרה מצומצמת עוד-יותר של גובהי-צלילים, המכונה סולם.

גלי קול - תפיסה מוזיקלית של גובה הצליל

תחום התדירויות שהאוזן האנושית יכולה לקלוט היא בין 20 הרץ ל-20 קילוהרץ לערך, אם היא של תינוק. עם ההתבגרות טווח זה יורד עד ל-16 קילוהרץ. ישנם בעלי חיים, כמו כלבים ודולפינים, שיכולים לשמוע אף מעבר לתחום זה. כך למשל, לווייתנים ודולפינים, משמיעים קולות ומאזינים להדים המוחזרים אליהם כדי להתמצא במרחב ולאתר טורפים ומזון, בדומה לסונאר אקטיבי.

 

רוב בני האדם יכולים לזהות מרווחים צליליים של 3 סנטים (כלומר, שלוש מאיות של "חצי טון"), כאשר המשך והעוצמה של הצלילים אופטימליים והם נמצאים בתחום הרגישות המקסימלית (בסביבות התדר של 3000 הרץ).

 

ככל שאורך הצליל קצר יותר ועוצמתו נמוכה יותר, כך דרושים מרווחים גדולים יותר על מנת לזהות הפרשי גובה בין שני צלילים. לכן הפרש של 5 סנטים נחשב לחסר משמעות מבחינת התפיסה האנושית.

‏‏

באמצעות אימון, ניתן לחדד את תפישת הגובה של הצליל וכך לזהות בדיוק רב מרווחים, כלומר יחסי תדירויות בין צלילים המושמעים באותו זמן או בזמנים סמוכים. שמיעה כזו מכונה שמיעה רלטיווית. מאידך, אצל רוב האנשים במדינות המערב היכולת לזהות במדויק גובה של צליל, קרויה שמיעה אבסולוטית ושכיחותה קטנה בהרבה.

גלי קול - גון הצליל

הגובה והעוצמה של הצליל אינם מספיקים כדי לתאר אותו באופן מלא. לראיה, ניתן להבחין בין צלילים המנוגנים על ידי שני כלים שונים, כגון פסנתר וחליל, גם כאשר הם מנגנים באותה עוצמה ובאותו גובה. הדיבור מהווה דוגמה עוד יותר מובהקת לכך, שכן אנו יכולים להבדיל בין שלל הברות, גם כאשר מקפידים להגות אותן באותו הגובה ובאותה העוצמה. ההפך נכון גם - אנחנו יכולים לזהות כאותה הברה צלילים שונים, גם כאשר הם נהגים בעוצמה ובגובה שונים.

 

מכאן שלצליל יש מרכיבים נוספים, מלבד העוצמה והגובה שלו. ניתן להגדיר את הגוון (באנגלית: Timbre) של הצליל כאוסף המאפיינים של החויה הפסיכו-אקוסטית של הצליל שאינם קשורים בעוצמה או בגובה שלו.

 

מההבט הפיזיקלי קל לראות, שניתן לצייר פונקציות רבות ומגוונות שלהן אותה תדירות ואותה משרעת,

 

ואומנם הצלילים המתאימים לפונקציות אלה ישמעו לנו שונים, אף על פי שנחוש שהם דומים מבחינת העוצמה והגובה. יתר-על-כן, אם נתונה לנו פונקציה כלשהי המתארת את הלחץ באוזננו כפונקציה של הזמן, ניתן לנפח או לכווץ אותה בציר הזמן ובציר הלחץ וכך לשנות את התדירות והמשרעת שלה כרצוננו. מתברר שהצלילים המתוארים על ידי פונקציות אלה ישמעו לאוזננו כבעלי גוון דומה מאוד.

 

הגוון מתאים, אם כן, ל"צורה" של הפונקציה המתארת את הצליל. כלומר לאותם היבטים של הפונקציה שאינם משתנים כאשר מנפחים או מכווצים אותה לאורך הצירים. כפי שהערנו, התכונות הפיזיקליות של משרעת ותדירות אינן חופפות למרכיבים הפסיכו-אקוסטיים המתוארים על ידי עוצמה וגובה. כך גם הצורה של הפונקציה אינה מתאימה בדיוק לתפיסת הגוון. זו מושפעת גם מהגובה ומהעוצמה של הצליל, וכן מהאופן בו הצורה של הפונקציה משתנה עם הזמן. למעשה, כפי שהערנו, מגוון גדול של צלילים כלל אינם מחזוריים (נקישות תוף, עיצורים פוצצים), או שהם "מחזוריים-למחצה" (התנועות בדיבור), ואז הצורה של המחזור אינה מוגדרת כלל.

 

השערות בחלקים שונים של שבלול האוזן מגיבות לתדרים שונים. כך שגל הקול הפוגע בעור התוף מפורק כבר ברמה המכנית למרכיבי תדר שונים, לפני שהוא מתורגם לגירויים עצביים. פירוק זה עוזר לנו לשמוע צלילים בו-זמניים. למשל, אם שני כלים מנגנים בו-זמנית בגבהים שונים, לא יהיה לנו קשה להפנות את הקשב מאחד לשני.

 

העובדה שפירוק כזה מתרחש באוזן מרמזת, שעל מנת להבין את מושג הגוון יותר בדיוק עלינו להסתכל לא על הפונקציה המתארת את הצליל אלא על צורתה המותמרת. הצליל שרוב כלי הנגינה מפיקים, גם כאשר הם מנגנים תו בודד, מתפרק למספר גלי סינוס, או למספר תדרים. אם הפונקציה מחזורית, התדירות הנמוכה ביותר, המכונה תדירות הבסיס, מתאימה למחזור של הפונקציה. תדירות הבסיס היא הקובעת את תחושת הגובה של הצליל.

 

שאר התדירויות תהיינה (במקרה של צליל מחזורי) כפולות שלמות של תדירות הבסיס. הצלילים המתאימים למרכיבי התדר האלה מכונים צלילים עיליים של הכלי. המופע של הצליליים העיליים אינו מורגש. הגוון של הצליל נקבע, אם-כן, רק לפי העוצמה היחסית של הצלילים העיליים המרכיבים אותו.

 

במילים אחרות, הגוון מתאים, פחות-או-יותר, לצורה של הערך המוחלט של הפונקציה המותמרת.

גלי קול - קול כאמצעי תקשורת

בעלי חיים רבים מתקשרים באמצעות קול. האיבר האחראי לקליטת גלי הקול והמרתם לאותות חשמליים אותם יכול לפרש המוח הוא האוזן. האוזן כוללת מנגנונים המגבירים את תנודות האוויר וממירים אותן לאותות חשמליים, אותן מפרש המוח כקול.

 

קיים טווח תדירויות שבני אדם מסוגלים לשמוע אשר אצל רוב בני האדם נע בין 20 הרץ ל-20 קילוהרץ, אך תחום התדירויות שבו רגישותה של אוזן האדם מקסימלית הוא רק עד 4,000 הרץ (זהו בערך תחום התדרים שמועבר בטלפון). אולטרה סאונד (בעברית: על קול) הוא קול בתדירות הגבוהה מהתדירות הגבוהה ביותר שאדם יכול לשמוע (בדרך-כלל מעל 20 קילוהרץ).

 

כמה בעלי חיים, כגון כלבים, דולפינים ועטלפים, יכולים לשמוע תדירויות גבוהות יותר מהאדם, ולפיכך הם יכולים לשמוע אולטרה סאונד (בתדירויות מסוימות).

 

בעלי חיים יוצרים קולות שונים על-מנת להתקשר ביניהם או להשמיע אזהרה לבעלי חיים אחרים. יש מקרים שבהם הצליל של בעלי החיים הוא מחוץ לתחום השמיעה של בני האדם. פילים לדוגמה מתקשרים בתחום התדר הנמוך מתחת ל-20 הרץ.

 

מכלול הקולות שבהם בני אדם משתמשים לתקשורת נקרא דיבור, ומערכת של מסרים ואותות שונים שיש להם משמעות נקראת שפה.

גלי קול - תלות מהירות הקול באוויר בטמפרטורה

הגורם המשפיע ביותר על מהירות הקול באוויר הינו הטמפרטורה.

היחס בין טמפרטורת האוויר למהירות הקול נתון במשוואה:


- מהירות הקול.
- טמפרטורת האוויר במעלות צלזיוס.