אלטש (Aletsch, בשמו המלא אלטשגליישר) הוא קרחון יבשתי ברכס האלפים הברניים שבהרי האלפים הממוקם על גבולו הצפוני של קנטון ואלה עם קנטון ברן בשווייץ. שטחו כ-120 קילומטר רבוע וממדים אלו הופכים אותו לקרחון הגדול ביותר באלפים. בשיאו מגיע הקרח בקונקורדיהפלאץ (Konkordiaplatz) לעומק של 900 מטר. בשנת 2001 הוכרז אזור הקרחון כאתר מורשת עולמית ביחד עם הר יונגפראו והר ביטשהורן.
קרחון אלטש נע מצפון לדרום בתוואי בצורת פרסה. הוא מתחיל את תנועתו מדרום להר יונגפראו, חותר מזרחה, עובר ממזרח להר אלטשהורן (Aletschhorn, 4,195 מטר) וממערב לאגם מריילן (Märjelensee) וחוזר לכיוון מערב. עומקו של הקרח יורד בהדרגה עד שהוא נמס (בעונת הקיץ) בסמוך להר ביטשהורן ומשם זורמים מימיו לעבר נהר הרון.
לקרחון אלטש יובלים רבים שהם קרחונים בעצמם. שלושת היובלים המרכזיים הם זרוע אלטש הגדולה (Grosse Aletschfirn), המגיעה ממערב באורך של 9 קילומטר ורוחב של 1.5 קילומטר, זרוע יונגפראו (Jungfraufirn), המגיעה מצפון מערב באורך 7 קילומטר ורוחב של שני קילומטר, וזרוע אוויגשנייפלד (Ewigschneefeld), המגיעה מצפון באורך 8 קילומטר ורוחב 1.2 קילומטר.
קרחון אלטש נע כ-180 מטר בשנה וסוחף איתו חלקי סלע הנאספים לכל אורך התוואי ומגיעים אף מיובליו. בחלקו המרכזי של הקרחון, החל בקונקורדיהפלאץ, ניתן לראות רצועות כהות של סחף הנמתחות לאורך מסלול הקרחון. רצועות אלו מכונות בגאולוגיה מורנה.
קרחון אלטש סובל מההתחממות העולמית. על פי ארגון גרינפיס שהשתתף במיצג שנערך בקרחון נגד ההתחממות הגלובלית[1], הוא נסוג ב-115 מטר בשנת 2005 והוא צפוי להיעלם עד לשנת 2080.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה