מעבר סן ברנרדינו (בגרמנית: San-Bernardino-Pass ; באיטלקית: Passo del San Bernardino) הוא מעבר הרים בהרי האלפים השוכן בקנטון גראובינדן בדרום שווייץ. המעבר מקשר בין עמק מיזוקס מדרום ועמק ריינוואלד מצפון, ולאורכו עוברים קו פרשת המים האירופי וקו הגבול בין השפה האיטלקית והגרמנית.
שמו הקודם של המעבר היה "מונס אוויום" (Mons avium - "הר הציפורים"), וזה השתמר בשמה של הפסגה הסמוכה "פיץ אוצ'לו" (Piz Uccello - "פסגת הציפור"). מקור שמו הנוכחי של המעבר הוא בקפלה שהוקמה במקום במאה ה-15 לכבודו של ברנרדינו הקדוש מסיינה.
המעבר היה בשימוש כבר בתקופה הרומית, אך בתקופה זו, ואף במהלך ימי הביניים, שכן השביל שלאורכו, כקילומטר מזרחה מתוואי הכביש הנוכחי. כריתת עצים הגבירה את הסיכון למפולות שלגים, וכתוצאה מכך הועבר הנתיב למסלול חדש במרכזו של האוכף. ב-1770 הוכשר שביל במעבר לתנועת כרכרות, וזהו הנתיב שלאורכו עובר הכביש הקיים כיום. המקום היה לזירת קרב בו הביסו חייליו של נפוליאון כוח של 500 מקומיים ב-1799.
ב-1967 נפתחה לתנועה מנהרת סן ברנרדינו שאורכה 6.6 ק"מ ובה עובר הכביש המהיר N13, המחבר בן כור לבלינצונה. המנהרה הותאמה לצורכי התקופה בה נבנתה, והיא חדלה מלספק מענה הולם לנפח התנועה הגובר. האיוורור במנהרה היה לקוי, לא היו בה דרכי מילוט והיא לא התאימה לתנועת משאיות כבדות. לכן נערכו במנהרה עבודות בין 1991 ל-2006 בעלות של 236 מיליון פרנק שווייצרי, אשר התאימו אותה לדרישות הנוכחיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה