בשנת 57 לפנה"ס שלח יוליוס קיסר את גאלבה, מפקדו הטוב ביותר, מגאליה לכבוש את המעבר, בתקווה למצוא דרך קצרה יותר מגאליה לאיטליה מאשר דרכי החוף. גאלבה הולך שולל על ידי שבט הקלטים ורגרי והקים מחנה ליד מרטיני מתוך ציפייה להגיע למעבר ביום שלמחרת. אולם הרומאים גילו להפתעתם שההרים השולטים על הדרך נשלטו על ידי שלושה שבטים גאלים עוינים. הרומאים הצליחו לנצח את הגאלים בקרב נועז אולם גאלבה הבין שלא יוכל לכבוש את המעבר וחזר על עקבותיו.
אוגוסטוס קיסר הצליח היכן שאביו המאמץ נכשל וכבש את המעבר. אוגוסטוס בנה קסטרום קבע ומושבה - אוגוסטה פראטוריה סלסורום - מתחת מעבר שנקראה מאוחר יותר אאוסטה (קיצור של אוגוסטה) וכיום הריסוטיה של המושבה הרומית הן אטרקציה תיירותית באאוסטה. בשנת 43 לסה"נ תחת שלטונו של הקיסר קלאודיוס נסללה דרך רומית טובה דרך המעבר ובנוסף תחנת דרכים (Mansio) ומקדש ליופיטר פואנינוס על בעה בצד האיטלקי של המעבר ומכאן השם Mons Jovis שמזוהה עם המעבר. בשנת 1816 הוצב במקום צלב עם הכיתוב: " Deo optimo maximo" (האל הטוב ביותר והגדול ביותר). פסל ברונזה של ברנרד הקדוש מעל הדרך בצד האיטלקי מעבר לעמק קטן מול הצלב הוצב במקום בו הייתה תחנת הדרכים.
מטבעות ולוחות נדר עוזרות לתארך את סיום תקופת השלטון הרומאי, ככל הנראה עד תקופת שלטונות של תאודיסיוס השני במחצית הראשונה של המאה החמישית. ממצאים אלה ואחרים מאוכסנים במוזיאון המנזר. שברים של מגדל השיש, חלקם עם כיתוב, ניתן למצוא במספר מבנים בכפר השווייצרי בורג' סן פייר. גם את אבן הדרך הרומית עם המספר XXIII ניתן למצוא בכפר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה