מעבר שיפקה (בבולגרית Шипченски проход) הוא מעבר הרים ברכס הרי הבלקן בבולגריה, המהווה את הגבול בין מחוז סטארה זאגורה ומחוז גברובו, מחבר בין הערים גברובו ו-קאזאנלק, ואורכו 13.5 קילומטרים. המעבר נחצה על ידי הכביש המהיר ומסילת הרכבת המחברת את רוסה לסטארה זאגורה עד אדירנה שבטורקיה. חצייתו של מעבר זה פותחת את הדרך לעבר דרום בולגריה ומזרחה, אזור תראקיה, האזור שכונה בתקופה העות'מאנית "מחוז רומליה המזרחית", בואכה החלק האירופי של טורקיה.
במעבר עתיד לעבור תוואי נתיב מספר 3 בנתיבי התעבורה האירופיים, אשר מוצאו באיסטנבול שבטורקיה, ויעדו תהיה העיר סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד.
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) היה מעבר זה זירתם של ארבעה קרבות בין צבאות האימפריה הרוסית, מיליציית המתנדבים הבולגרית האופלצ'נצי וצבאות האימפריה העות'מאנית ובמהלכם הצליחו הכוחות הרוסיים להשתלט על המעבר ולהחזיק בו, למרות ניסיונות העות'מאנים לחזור ולהשתלט עליו. בקרבות אלו נמנו 25,000 נפגעים עות'מאנים וכ-10,000 נפגעים רוסים ובולגרים.
הקרב הרביעי, שנערך בראשית ינואר 1878 ובו חוסלה לחלוטין ההתנגדות העות'מאנית, חרץ את גורל המלחמה והעמיד את הרוסים תוך זמן קצר בעמדת איום על איסטנבול.
בשנת 1934 הוקם על פסגת הר סטולטוב אתר הנצחה לחללי קרבות מעבר שיפקה במלחמת העצמאות הבולגרית, ובו אנדרטה בגובה 31.5 מטרים הנראית למרחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה