השמש מורכבת משני חלקים המחולקים למספר מקטעים, החלק הפנימי של השמש מורכב מליבת השמש, אחריה מגיע החלק הקרינתי והחלק הזרימתי. החלק החיצוני של פני השמש הנראה לעין ושממנו נפלטת קרינת השמש לחלל הוא הפוטוספירה, שעוביה אינו עולה על כמה מאות קילומטרים. מעל הפוטוספירה מצויה האטמוספירה של השמש, צבעה כתום והיא מכונה כרומוספירה. מעבר לכרומוספירה מצויה שכבת מעבר שעובייה כ-75,000 קילומטר ומעבר לה מצויה העטרה שבה ניתן לחזות בשעת ליקוי חמה מלא.
ליבת השמש
רדיוס ליבת השמש הוא 20% מרדיוס השמש בלבד, אולם אזור זה מהווה את מקור האנרגיה של השמש שכן רק שם מתקיים היתוך גרעיני. התנאים השוררים בליבת השמש על מנת לאפשר היתוך גרעיני קיצוניים ביותר, הצפיפות הממוצעת עומדת על כ-150,000 קילוגרם למטר מעוקב, הטמפרטורה היא כ-13,600,000o צלזיוס.
התהליכים המתרחשים בליבת השמש מהווים את המקור לאנרגיית האור והחום המאפשרות את קיום החיים בכדור הארץ. מקור האנרגיה הוא בתהליכי היתוך גרעיני בו, בתגובה הכוללת, ארבעה אטומי מימן עוברים היתוך לאטום הליום. מסתו של אטום הליום קטנה במעט מזו של ארבעה אטומי המימן, כ-0.71% מן המסה מומרת לאנרגיה בהתאם למשוואתו הידועה של אלברט איינשטיין E=mc² כאשר E היא האנרגיה, m המסה ו-c² מהירות האור בריבוע. השמש ממירה מדי שנייה כ-685 מיליון טון מימן להליום, ומאבדת בתהליך מסה של כ-4 מיליון טונות ההופכים לאנרגיה ונייטרונים. לפי הערכות עדכניות במהלך חייה של השמש ככוכב סדרה ראשית עד עתה הומרה מסה הגדולה פי 100 מזו של כדור הארץ לאנרגיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה