האנרגיה שנוצרת בליבת השמש עוברת בדרכה לפוטוספירה דרך נכבדה טרם הגעתה אל פני השמש וצאתה לחלל. חלקים שונים בפנים השמש מתנהגים בצורה שונה מבחינה תרמודינמית ולכן בשמש קיימים שני אזורים שונים בצורת העברת האנרגיה בהם.
האזור הקרינתי
באזור הקרינתי פוטונים שנפלטו מליבת השמש נקלטים באטומים ונפלטים וחוזר חלילה. רדיוס האזור הקרינתי הוא מ-0.2 מרדיוס השמש ועד ל-0.7 מרדיוסה.
האזור ההסעתי
האזור ההסעתי מאופיין בכך ש"בועות" חומר עולות בו מהאזור הקרינתי ועד לפוטוספירה. לאחר הגעתן אל פני השמש החומר בבועות מתקרר והחומר עתה יורד אל האזור הקרינתי שם יחומם שוב. תנועה זו של בועות חומר אל פני השמש גורמת למראה המנוקד של השמש. לפי תאוריית הדינמו דבר זה הוא אשר ממלא את פני השמש באזורי צפון-דרום מגנטיים.
ההפרדה בין האזור ההסעתי לאזור הקרינתי נובעת מהבדלים בצפיפות, בטמפרטורה וקצב ירידת הטמפרטורה כמרחק ממרכז השמש.
פוטוספירה
הפוטוספירה היא השכבה המהווה את פניה הנראים של השמש, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.
הטמפרטורה השוררת בפוטוספירה של השמש היא 5,800 קלווין (5526.85 צלזיוס). בכוכבים אחרים הטמפרטורה יכולה להיות קרה יותר או חמה יותר, ועוביה עומד על 550 קילומטר. פני הפוטוספירה אינם חלקים, אלא דמויי גרעיני חמנית, הנוצרים מזרמי בועות הגז העולים משכבת ההסעה ומעלות את הפוטונים אליה. קצוותיהם הכהים של הגרעינים הם גז שהצטנן, היורד חזרה לשכבת ההסעה.
כרומוספירה
הכרומוספירה היא שכבה המהווה את האטמוספירה התחתונה של השמש והיא בעלת צבע אדמדם. עובייה כ-2,000 ק"מ והיא אינה נראית לעין הבלתי מזוינת, אלא רק בזמן ליקוי חמה. בשכבה זו מופיעות לשונות השמש.
עטרה
העטרה, הנקראת גם הילת השמש, מהווה את האטמוספירה העליונה של השמש. היא נראית רק בזמן ליקוי חמה. עובי ההילה אינו מוגדר והוא מתמזג עם רוח השמש.
ההילה סימטרית כאשר פעילות השמש מינימלית, וגועשת כאשר פעילות השמש מקסימלית. טמפרטורת ההילה מגיעה לשני מיליון מעלות צלזיוס. בהילה ישנם אזורים שחורים (אזורי-X) הנקראים גם חורים בהילה. חורים אלה, גדולים בהרבה מכתם שמש ממוצע, ולכן משך חייהם ארוך יותר. החור "נסגר" תוך ארבעה חודשים והוא משלים סיבוב ב-27 ימי ארץ. מתוך החור זורם זרם חזק במיוחד של רוח שמש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה