ההגדרה ההיסטורית היא שקבוצת כוכבים היא אוסף של כוכבים שיוצרים צורה מסוימת. כיום, מגדירים קבוצת כוכבים כאזור בשמים, וכל מה שרואים באותו כיוון, כולל עצמים שנראים רק בטלסקופ, נחשב לשייך לקבוצת הכוכבים.
קבוצות כוכבים מוכרות לאדם משחר ההיסטוריה, היות שלבני אדם יש יכולת מעולה לזיהוי תבניות, ומאז ומתמיד נטו לראות צורות וקבוצות בכוכבים. אך, כאמור, המרחקים האמיתיים בחלל בין הכוכבים בכל קבוצה הם גדולים מאד, ולו היינו ניצבים בנקודה אחרת בחלל, הרחק ממערכת השמש שלנו, היינו רואים תבניות שונות לחלוטין.
מיון הכוכבים לפי קבוצות הוא שרירותי, ואמנם במסורות של תרבויות שונות ניתן למצוא קבוצות כוכבים שונות, אף שכמה מן הבולטות שבהן מופיעות כמעט בכולן - כמו למשל אוריון, הדובה הגדולה וקבוצת עקרב.
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (ה-IAU) מחלק את השמיים ל-88 קבוצות כוכבים בעלות גבולות מוגדרים, כך שכל "נקודה" על כיפת השמים שייכת לקבוצת כוכבים אחת. הקבוצות שנראות מחצי הכדור הצפוני מבוססות לרוב על קבוצות הכוכבים של יוון העתיקה, מסורת שנשמרה גם לאורך ימי הביניים. שתים עשרה קבוצות כוכבים בחצי הכדור הדרומי, שלא היו מוכרות ליוונים, הוגדרו על ידי יורדי ים הולנדיים במאה ה-16 ונרשמו לראשונה על ידי יוהאן באייר.
שתים-עשרה קבוצות הכוכבים הראשונות מרכיבות את גלגל המזלות. נוסף להן, תיאר תלמי עוד 36 קבוצות (אשר היום נספרות כ-39, כיוון שהספינה ארגו פורקה ל-4 קבוצות נפרדות). מאוחר יותר נוספו להן עוד קבוצות, הן כדי למלא את החללים הריקים ברשימה של תלמי (היוונים התייחסו לשמים כמורכבים מקבוצות כוכבים וביניהן קיימים מרווחים), והן כדי להשלים את קבוצות הכוכבים בשמי הדרום, לאחר שנראו לראשונה על ידי האירופים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה