קיומם של יסודות כבדים במערכת השמש, כגון ברזל, זהב ואורניום, מצביע על כך שהשמש לא נמנית עם הדור הראשון של הכוכבים, כלומר, היא נוצרה משרידיהם של כוכבים קדומים יותר אשר יצרו יסודות כבדים אלה. הדרך הסבירה ביותר להופעת יסודות כאלה היא התהליכים הגרעיניים המתרחשים בהתפרצות של סופר נובה או מהתמרת יסודות דרך ספיגת נייטרונים בליבה של כוכב מסיבי מן הדור הראשון.
מסת השמש היא כ- 1.9891x1030 קילוגרם, קטנה מן הגבול התחתון ליצירת חור שחור (עבורו נדרשת ליבה של שלוש מסות שמש) או אף לכוכב נייטרונים (ליבה מינימלית של 1.46 מסות שמש, גבול צ'נדראסקאר). לפיכך, על פי המודל המקובל של התפתחות כוכב, תהפוך השמש בעוד כחמישה מיליארד שנים לענק אדום, כאשר כ-90% מן המימן בליבתה יותך להליום. בשלב זה יתחיל היתוך נמרץ של גרעיני הליום בתהליך שנקרא "הבזק הליום". אז תעלה טמפרטורת הליבה לכ-300 מיליון מעלות, והשכבות החיצוניות של השמש יתפשטו אל מעבר למסלולו הנוכחי של כדור הארץ. בהמשך, תנודות בטמפרטורה יגרמו לשמש להשיל את השכבות החיצוניות, שיהפכו לערפילית פלנטרית. ליבת השמש תהפוך לננס לבן, המצטנן לאיטו בחלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה