חוקי האיחוד של 1707 הכריזו כי ממלכות אנגליה וסקוטלנד "אוחדו לתוך ממלכה אחת בשם בריטניה הגדולה", על אף שבחוק נקראה המדינה גם בשמות "ממלכת בריטניה הגדולה", "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה" ו"הממלכה המאוחדת". חוק האיחוד של 1800 איחד את ממלכת בריטניה הגדולה עם ממלכת אירלנד, והוביל להקמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד. השם "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" אומץ בעקבות קבלת עצמאותה של מדינת אירלנד החופשית והשארותה של צפון אירלנד כחלק מן הממלכה המאוחדת.
אף על פי שהממלכה המאוחדת, כמדינה ריבונית, היא אומה, נחשבות אנגליה, סקוטלנד, ויילס ובמידה פחותה גם צפון אירלנד כאומות, על אף שאינן מדינות ריבוניות. סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד זכו לאוטונמיה מסוימת, בה יש להן ממשל עצמאי. אתר ראש ממשלת בריטניה השתמש בביטוי "מדינות בתוך מדינה" על מנת לתאר את הממלכה המאוחדת.
המונח "בריטניה" משמש לעתים רבות כמילה נרדפת לממלכה המאוחדת. מנגד, המונח "בריטניה הגדולה" מתייחס לאי של בריטניה הגדולה, ומשמש גם כמונח פוליטי המתאר את השילוב של המדינות אנגליה, סקוטלנד וויילס, שיחדיו מאכלסות את האי כולו ומספר איים אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה