שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הרים בקנטון ואלה - אגאסיהורן

אגסיהורן (בגרמנית: Agassizhorn) הוא הר באלפים הברניים המתנשא לגובה 3,946 מטר. הוא ממוקם על הגבול שבין הקנטונים ברן וואלה צפונית מזרחית לפסגה הגבוהה ביותר ברכס, הפינסטרארהורן (Finsteraarhorn).

ההר נקרא על שם המדען והגאולוג יליד שווייץ לואי אגאסי, הידוע גם בשל מחקריו הגזעניים. בשנת 2007, לציון 200 שנה להולדתו, הוצע לשנות את שם ההר ל"הר עבדי קונגו", על שם העבדים שצילם אגאסי בדרום קרוליינה כדי להוכיח את נחיתותם הגזעית.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הרים בקנטון ואלה - אבנפלו

אבנפלו (Ebnefluh או Äbeni Flue או Ebenefluh) הוא הר ברכס האלפים הברניים המתנשא לגובה 3,962 מטר, בגבול הקנטונים ברן וואלה בשווייץ.

ההר ממוקם בקצה המזרחי של קיר לאוטרברונן.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - קליין מטרהורן - בניית הרכבל

הקליין מטרהורן (או בתרגום מגרמנית מטרהורן הקטן) הוא הר באלפים הפניניים, המשקיף על צרמט אשר בקנטון ואלה בדרומה של שווייץ. בגובה של 3,883 מטר מעל פני הים, הקליין מטרהורן הוא הפסגה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע ברכבל או בכל כלי תחבורה אחר. הקליין מטרהורן הוא חלק ממסיב ברייטהורן ומשקיף מכיוון צפון על הקרחון השטוח מישור ברייטהורן, צפונית לגבול עם איטליה. השם קליין מטרהורן מתייחס לשכנו הגדול, המטרהורן, הנמצא כשבעה קילומטרים ממנו מעבר למעבר תאודל.

הקליין מטרהורן, ביחד עם שכנו גובה די רולין שאליו ניתן להגיע עם מעלית סקי, הוא אתר סקי כל ימות השנה ומכונה גן עדן הקרחון של מטרהורן והוא חלק מאזור הסקי הבינלאומי ששוכן בין צרמט לבין בראויל.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - קליין מטרהורן - בניית הרכבל

עוד לפני שהוגשה בקשת הרישיון, היזם היה צריך לעשות משא ומתן עם מועדון המטפסים השווייצרי והחברה להגנת הטבע השווייצרית. המשא ומתן הזה הסתיים בהכרזתן של שתי שמורות טבע: המטרהורן והמונטה רוזה. אזור שלישי (שוורצזה - קרחון תאודל - קליין מטרהורן) יועד לתיירות. האישורים התעכבו עד לשנת 1969 על ידי תושבי צרמט שהגישו תלונות לממשלת הקנטון. בדצמבר 1970, הממשלה השווייצרית אישרה את בניית הרכבל, אולם הביצוע נדחה עד שנת 1973 עקב התנגדות של גופים ירוקים. בסופו של דבר, ב-17 בדצמבר 1973, המועצה הפדרלית דחתה את כל ההתנגדויות ונתנה אישור להקמת הרכבל. הבעיה הגדולה הבאה עימה היה צריך היזם להתמודד היה מציאת ידיים עובדות. בגובה שנע בין 3,000 ל-4,000 מטר מעל פני הים התפוקה של העובדים יורדת בכ-50%, והפועלים יצטרכו לגור במחנות במשך שבועות רבים.

הבנייה החלה באוגוסט 1976 בשלושה אתרים: הטרמינל בעמק, אתר שלושת העמודים ותחנת ההר. בניית טרמינל ההר הייתה קשה מאוד לביצוע. לבנייתה השתמשו ב-2000 מ"ק של בטון שהועברו על ידי מסוקים במיכלים מבודדים מעורבבים במים וחומר נוגד קיפאון. תנאי העבודה בהר היו מאוד קשים (3,820 מטר מעל פני הים) כאשר הטמפרטורות צנחו למינוס 40 מעלות, מפולות שלגים ורוחות מעל 100 קמ"ש. בקיץ 1977 הועברו כבלים באורך כולל של 35.8 קילומטרים ובמשקל של 300 טון משווייגמטן לטרוקנר סטג, מאמץ אדיר בפני עצמו. מספר שבועות לקח להעביר את הכבלים את 3600 המטרים שטיפסו כמעט כקילומטר ולהחזירם לאחר שנתפסו בגלגלות.

בדצמבר 1978, הושלמו כל ארבעת הקטעים, ושאר ההכנות הסתיימו עד אביב 1979. בסתיו 1979, הועברו שני קרונות של 100 איש מהעיירה טש לטרמינל העמק, עם המתלה שאמור לחבר אותן לכבלים. וב-23 בדצמבר 1979, עם תחילת עונת הסקי הרכבל כבר היה מוכן.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - קליין מטרהורן - הפעילות כיום

הקליין במטרהורן הוא בקצה הרכבל שמתחיל בצרמט ועובר דרך פורי וטרונקנר סטג. התחנה האחרונה שוכנת בגובה של 3,820 מטר, בפאה הצפונית של הפסגה. מנהרה מקשרת אותה אל מישור ברייטהורן שבצד הדרומי. יש גם תצפית נוף פנורמית בפסגה, אליה ניתן להגיע במעלית שממוקמת באמצע המנהרה, ואחריה יש לטפס כעשרה מטרים במדרגות. מערת הקרח קרחון גרוטו נמצאת בצמוד ליציאה הדרומית מהמנהרה וניתן לצפות ממנה על הקרחון הפרוש תחתיה. מאז שנת 2005, למעלה מ-14 מיליון מטיילים ביקרו באתר מאז הסתיימה הבניה, כ-560 אלף בשנה בממוצע.

האוויר הדליל באזור התחנה מקשה מאוד על פעילות ספורטיבית ומומלץ לעלות בהדרגה ולתת לגוף להתאקלם לאוויר הדליל.

המעלית משרתת את אזור הסקי הגבוה והגדול ביותר באירופה, ובמשך הקיץ אפשר למצוא גולשים מתחילים ומקצועיים באתר. הגישה למדרונות ההחלקה היא דרך מנהרה שעוברת דרך ההר.

הקליין מטרהורן הוא נקודת פתיחה לטיולים רגליים בדרך למספר פסגות בגובה 4,000 מטרים שאליהן ניתן להגיע תוך שעות ספורות, ביניהן ברייטהורן, פולוקס וקסטור.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מסיב מישבל

מסיב מישבל הוא רכס באלפים הפיניניים, השוכן בין עמק מטר (Mattertal) ממערב ועמק סאס (Saastal) ממזרח מדרום לו ניתן למצוא את מסיב מונטה רוזה.

הפיסגה הגבוהה ביותר ברכס היא הדום שגובהה 4,545 מטרים, והוא ההר השלישי בגובהו באלפים והשני בשווייץ.

מקור השם של הרכס הוא קלשון בגרמנית עתיקה שם שניתן לו על ידי האיכרים המקומיים מכיוון שיש בו אוסף פסגות קרובות זו לזו. למעשה ליד פסגת הדום ישנן עוד שתי פסגות משנה קרובות.

מלבד פיסגת הדום ברכס ישנן עוד 10 פסגות מעל 4,000 מטרים. בצידו המערבי (הפונה למטרטל) ישנם עשרה קרחונים ואילו בצידו המזרחי שבעה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מטרהורן

מַטֵרְהוֹרְן (בגרמנית: Matterhorn, בצרפתית: Mont Cervin, באיטלקית: Monte Cervino), הר הממוקם בגבול שווייץ-איטליה; המטרהורן מהווה חלק מרכס האלפים הפניניים, והוא אחד מן ההרים המוכרים ביותר ברכס זה. 

ההר ממוקם על הגבול שבין שווייץ לאיטליה. בצד השווייצרי שוכנת לרגליו עיירת הקיט צרמט, ובצד האיטלקי - עיירת הקיט בריי-צ'רוויניה. על אף שפסגת ההר מושלגת במשך כל השנה, אין בהר אתרי סקי, בשל היותו תלול ולא נוח לגלישה. פסגת ההר מיתמרת לגובה של 4,478 מטרים וההעפלה הראשונה לפסגתו בוצעה בשנת 1865. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מטרהורן - תיאור

ההר שוכן ברכס הרי האלפים על גבול איטליה - שווייץ, והוא בין ההרים הגבוהים באזור. בניגוד לרכסי הרים אחרים כגון הרי ההימלאיה או החרמון הישראלי, ההר אינו בנוי בצורה מוארכת שמשתרעת על שטח רב, אלא בנוי כפירמידה תלולה, בעלת צלעות חדות, לגובה. להר ארבע צלעות, כשכל צד נמצא לצד אחת מארבע רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, ומערב. הצד המערבי הוא הגבוה ביותר. בדרך כלל מתרחשות על ההר מפולות שלגים רבות, כתוצאה מהצטברות השלג והקרח על הפסגות העליונות. 

הרכס הצפון - מזרחי בהר הוא הדרך האופינית לטיפוס על ההר, משום שהיא תלולה פחות. בקרבת ההר נמצא אגם הקפוא רוב השנה. 

למרות מזג האוויר והאקלים הקר בהר, צומחים בחלקיו התחתונים, בשוליו ולמרגולותיו מספר סוגי עצים. בעיקר, עצים מחטניים המסוגלים לצמוח ולחיות באקלים קר. על ההר ובסביבתו נפוצים מספר סוגי בעלי חיים הרגילים לחיות במזג אוויר קר, כגון שועלי שלג וכוס. 

בשל היות ההר תלול כל כך, אין הוא מתאים לסקי כמו ההרים הקרובים אליו. דווקא בשל כך, הוא מושך אליו מטפסי הרים מקצועיים המסוגלים לעמוד באתגר הטיפוס על הר תלול כל כך. מאמצע ההר ועד פסגתו יש שלג תמידי, גם באמצע חודש יוני, שיא הקיץ, בשל האקלים הקר באזור. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מטרהורן - היסטוריית העפלות

מטרהורן היה ההר האחרון מבין הרי האלפים העיקריים שמטפסים הצליחו לכבוש את פסגתו. זאת, לא רק בשל הקושי הטכני שבטיפוס עליו, אלא גם בגלל פחד כתוצאה מתאונות שאירעו למטפסים קודמים, שמתו בשל מפולות שלגים או בשל הצלעות התלולות של ההר. 

הנסיונות הרציניים והמקצועיים הראשונים להעפלה להר היו בסביבות שנת 1858, בדרך כלל בתמיכת הממשלה האיטלקית. 

למרות השכלולים בציוד הטיפוס עם השנים, חזרו רוב משלחות הטיפוס במקרה הטוב כלעומת שבאו, ובמקרה הרע נקברו תחת השלג. מפנה בניסיונות הטיפוס אירע ב-14 ביולי 1865, כאשר לאחר מספר ניסיונות כושלים, הצליחה משלחת בראשותו של מטפס ההרים הבריטי אדוארד וימפר להעפיל אל פסגת ההר דרך נתיב קל יחסית לטיפוס, שלא היה ידוע קודם. למרות ההעפלה המוצלחת, בדרך חזרה למטה החליק ראש המשלחת על אבן קרח חלקלקה, ומאחר שכל חמשת המטפסים האחרים במשלחתו היו קשורים אחד אל השני בחבל בטיחות, הדרדרו כל שאר החברים אחריו, דרך 1,400 מטרים של קרח ושלג, וכתוצאה מכך מתו רוב חברי המשלחת, מלבד אדוארד ווימפר ועוזרו, וגופתיהם נמצאו לאחר מכן מתחת לגוש קרח ענק. 

בשנת 1871, הייתה לאקי ווקר לאישה הראשונה שהצליחה להעפיל אל ההר, בתמיכת לשכת המחקר האיטלקית. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מטרהורן - מטרהורן כיום

כיום, ניתן לטפס על כל רכסי המטרהורן בכל עונות השנה, ומדריכי טיפוס עורכים הדרכות - טיפוס למטפסים מקצוענים וכן לחובבים בעיקר במשך הקיץ, על ידי אמצעים חדשניים וציוד מתקדם העוזרים בטיפוס. רק מטפסים מקצוענים יכולים לטפס עד פסגת ההר, אך ישנם מסלולים קלים יותר המתאימים גם לחובבים, שבהם ניתן להגיע רק עד לנקודה מסוימת. 

בכניסה לנקודת תחילת הטיפוס, ממוינים המטפסים לפי מידת מקצועיותם. למרות הכל, בעקבות טיפוס של לא מקצוענים בלי ציוד מתאים ובלי ידע מוקדם עד לגבהים רמים וכן בעקבות מפולות שלגים, נהרגים כל שנה מספר מטפסים. 

הדרך הרגילה לטיפוס היא נסיעה ברכבל עד לנקודת יציאה המתפקדת גם כאכסניה המגישה ארוחות חמות ונותנת אפשרות לינה בגובה 3,260 מטרים, ומשם להמשיך בטיפוס רגלי בהר, בעזרת מדריך או לבד. 

רוב כלכלת הכפר השוכן לצד ההר, צרמט, מתבססת על המטרהורן, על ידי סיורים מודרכים בשטחו וכן מדריכי טיפוס להר ולאזור שמסביבו. 

דגם מזערי של ההר קיים בדיסנילנד שבאנהיים, קליפורניה, ונקרא מזחלות מטרהורן. המתקן מוצב שם החל משנת 1959, והוא בנוי כדגם של ההר בקנה מידה של 1 ל-100 (גובהו 47 מטרים),אך הוא איננו מדויק. 

ציור של ההר מופיע על גבי אריזת השוקולד "טובלרון". 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים

האלפים הפניניים (בגרמנית: Penninische Alpen, בצרפתית: Alpes pennines, באיטלקית: Alpi Pennine) (נקראים גם האלפים הוואליים Valais Alps) הם רכס הרים בהרי האלפים בדרום מערב שווייץ וצפון מערב איטליה. 

מקור השם הוא מימי רומא שכינו אותם ההרים הפונים, על שם הצבא הפוני (פיניקי) שחצה את ההרים תחת פיקודו של חניבעל. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - מורפולוגיה

הרכס המרכזי (המהווה גם את קו פרשת המים בין הים התיכון והים האדריאטי) עובר ממערב למזרח לאורך קו הגבול שבין שווייץ (מצפון) ואיטליה (מדרום), מהר מון בלאן המהווה את הפסגה הראשונה הגבוהה ממזרח למעבר סן ברנאר. רוב הרכס הוא גבוה יחסית וחלקו הגדול אף מעל 4000 מטר מעל פני הים, אך מדי פעם יורד הרכס מעט ובנקודות מסוימות אף אל מתחת ל 3000 מטרים. 

מהרכס המרכזי יוצאים רכסים רבים נוספים העוברים מדרום לצפון ויורדים בהדרגה אל עמק הרון. 

בשונה מרכסי הרים אחרים הפסגות הגבוהות ביותר אינם ממוקמות בהכרח ברכס המרכזי וחלקם (כמו הגרנד קומבין, וייסהורן, מיסצ'בל, ווייסמיס) נמצאות באמצע רכסי המשנה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הפניניים - גאוגרפיה

גבולות הרכס הם מעבר סן ברנאר הגדול (המפריד בין הרכס לבין רכס האלפים השבליים (Chablais Alps) ומסיב המון בלאן (Mont Blanc Massif)) ממערב, מעבר סימפלון (Simplon) (המפריד בין הרכס לבין רכס האלפים הלפונטיניים (Lepontine Alps)) ממזרח, עמק הרון (המפריד בין הרכס לבין רכס האלפים הברניים) מצפון. ועמק אאוסטה (המפריד בקצהו המערבי בין הרכס לבין רכס האלפים הגאריים (Graian Alps)) מדרום. 

הנקודה הגבוהה ביותר ברכס היא הר המון רוז (Mont Rose), שהוא גם הנקודה הגבוהה ביותר בקנטון ואלה ובשווייץ כולה, והפסגה השנייה בגובהה בהרי האלפים ובאירופה כולה. 

השלגים המפשירים ברכס האלפים הפניניים מתנקזים על ידי נהר הרון מצפון, בצדו השווייצרי של הרכס, אל אגם ז'נבה, ובצדו האיטלקי, על ידי הנהרות דורה בלטאה, ססיה (Sesia) וטוקה (Toce), אל נהר פו והים האדריאטי. 

צידו הדרומי של הרכס מהווה לרוב אורכו את קו הגבול שבין שווייץ ואיטליה ובקצהו המערבי נכנס מעט לתוך השטח האיטלקי עד לסיומו בהר גרנד רושר (Grande Rochère). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - רוזנלאוי (קרחון)

קרחון רוזנלאוי (Rosenlaui Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 5 קילומטר הנמצא בצידו הצפון מזרחי של רכס האלפים הברניים בקנטון ברן בשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 6.14 קמ"ר.

הקרחון מוקף בהרים גסטליהורן ממזרח, דסן מדרום, ולהורן ממערב וקליין ולהורן מצפון.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים דרך נהר רוזנלאוי (Rosenlauibach) אל נהר ריצ'נבך (Rychenbach) ומשם לנהר ארה ואגם ברינץ.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - קנדר (קרחון)

קרחון קנדר (Kander Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 6.6 קילומטר הנמצא ברכס האלפים הברניים בקנטון ברן בשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 13.9 קמ"ר.

הקרחון מוקף בהרים מוטהורן וצ'ינגלהורן ממזרח, פטרסגראט ובירגהורן מדרום בלימליזאלפהורן ופרונדנהורן מצפון.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים דרך נהר קנדר לאגם תון.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - צ'ינגל (קרחון)

קרחון צ'ינגל (Tschingelgletscher) הוא קרחון יבשתי באורך 3 קילומטר הנמצא ברכס האלפים הברניים בקנטון ברן בשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 6.19 קמ"ר.

הקרחון מוקף בהרים צ'ינגלהורן מדרום, מוטהורן ממערב, וגשפאלטנהורן מצפון.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים הם דרך נהר וייס לוטשיין (Weisse Lütschine) לאורך עמק לאוטרברונן לאגם ברינץ.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - פלן מורט (קרחון)

קרחון פלן מורט (Plaine Morte Glacier) הוא קרחון יבשתי הנמצא בגובה של 2,750 מטר, ברכס האלפים הברניים בקנטונים ואלה וברן שבשווייץ.

הקרחון מוקף בהרים מון בונוון ופונט דה לה פלן מורט מדרום, רורבאכשטיין ממערב, וילדשטרובל מצפון, ושנייהורן ממזרח.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 10 קמ"ר.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - פישר (קרחון)

קרחון פישר (Fiescher Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 16 קילומטר הנמצא בצידו הדרומי של רכס האלפים הברניים שבקנטון ואלה שבשווייץ.

הקרחון מכסה שטח של 33 קמ"ר ונחשב לקרחון השני בגדלו בהרי האלפים אחרי קרחון אלטש.

הקרחון מתחיל בשיפוע המזרחי של הר הגרוס פישרהורן בגובה של 4,000 מטר מעל פני הים, מצידו המערבי שוכנים ההרים גרינהורן, פישר גאבלהורן, וגרוס וננהורן ומצידו המזרחי ההרים אגאסיהורן ופינסטרארהורן.

בצדו התחתון זורם הקרחון אל תוך עמק עמוק בין ההרים גרוס וננהורן ממערב ווזנהורן ממזרח, שם מסתיים בגובה של 1,700 מטר מעל פני הים. בימי הקיץ עם הפשרת השלגים נצבע הקרחון אפור על ידי עשרות סלעים המידרדרים אליו מן המדרונות התלולים סביב.

על המדרון הדרום מערבי של הר הפינסטרארהורן כ- 100 מטר מעל הקרחון שוכנת בקתת פינסטרארהורן של מועדון המטפסים השווייצרי בגובה של 3,048 מטר מעל פני הים, המשמשת בדרך כלל כתחנת מעבר בדרך בין עמק לוצ'ן (Lötschental) והיונגפראויוך למעבר גרימזל.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - מיטלאלטש (קרחון)

קרחון מיטלאלטש (Mittelaletsch Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 5 קילומטר ברכס האלפים הברניים בקנטון ואלה שבשווייץ.

הקרחון מתחיל בצידו הדרומי של הר הדרייאקהורן וזורם בין ההרים אולמנהורן (ממזרח) וגייסהורן (ממערב) אל תוך קרחון אלטש.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 8.31 קמ"ר.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - לנג (קרחון)

קרחון לנג (Lang Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 6.6 קילומטר ברכס האלפים הברניים בקנטון ואלה שבשווייץ.

הקרחון מתחיל במעבר לוטשנלוקה וזורם לאורך עמק לוטשן, בין ההרים זאטלהורן ושנייהורן מדרום מזרח וההרים גרוסהורן ולוטשנטל ברייטהורן מצפון מערב.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים על ידי נהר לונזה (Lonza) לאורך עמק לוטשן אל נהר הרון.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 10.1 קמ"ר.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - לאוטראר (קרחון)

קרחון לאוטראר (בגרמנית: Lauteraargletscher) הוא קרחון יבשתי וזרוע של קרחון אונטראר המהווה חלק מקרחוני ארה המהווים את מקורות נהר הארה ברכס האלפים הברניים בקנטון ברן בשווייץ.

אורך הקרחון הוא 9 קילומטר ורוחבו קילומטר אחד ובסך הכל מכסה הקרחון שטח של 9 קמ"ר.

הקרחון מתחיל בשיפועו המזרחי של ההר לאוטרארהורן בגובה של 3,100 מטר מעל פני הים, בין ההרים שרקהורן וברגלישטוק וממשיך מדרום להר האוויגשנייהורן המפריד בינו לבין קרחון גאולי, ועד להר ההינדרשטוק שם הוא חובר לקרחון פינסטראר בגובה של 2,400 מטר, ומשם הם זורמים יחדיו ונשפכים לאגם גרימזל בגובה של 1,880 מטר.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - טסנפלאורון (קרחון)

קרחון טסנפלאורון (Tsanfleurongletscher) הוא קרחון יבשתי באורך 3.5 קילומטר הנמצא בפסגת ההרים סקס רוז' ודיאבלרה בצידו המערבי של רכס האלפים הברניים שבגבול הקנטונים וו וואלה שבשווייץ.

חלקו הגדול של הקרחון משמש לאתר סקי ומוכר יותר בשם קרחון 3000.

ניתן להגיע לקרחון דרך הרכבל העולה מקול דה פיו (Col du Pillon) לפסגת טט או שאמואה ומשם ברכבל נוסף לפסגת הסקס רוז', ומשם בהליכה רגלית קצרה.

ביולי 2017 נמצאו בקרחון גופות של זוג מקומיים שנחשבו לנעדרים במשך 75 שנה לאחר שיצאו מביתם ולא שבו. הגופות נשמרו במלואן כולל הבגדים והציוד בני התקופה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - וילדשטרובל (קרחון)

קרחון וילדשטרובל (Wildstrubel Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 2.5 קילומטר הנמצא בפסגת ההר וילדשטרובל בצידו המערבי של רכס האלפים הברניים בקנטון ואלה שבשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 4.8 קמ"ר.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - דיאבלרה (קרחון)

קרחון דיאבלרה (Diablerets Glacier) הוא קרחון יבשתי הנמצא בפסגת ההר דיאבלרה בצידו המערבי של רכס האלפים הברניים שבגבול הקנטונים וו וואלה שבשווייץ.

הקרחון מכסה שטח של קילומטר רבוע בפסגת ההר.

הקרחון אינו מתוייר, ורבים מבלבלים אותו עם קרחון טסנפלאורון (קרחון 3000) הסמוך הנקרא גם הוא קרחון דיאבלרה מכיוון שהעלייה אליו היא מהכפר דיאבלרה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - גרינדלוולד התחתון (קרחון)

קרחון גרינדלוולד התחתון (Lower Grindelwald Glacier) הוא קרחון יבשתי הנמצא ברכס האלפים הברניים מדרום לעיירה גרינדלוולד בקנטון ברן בשווייץ. שטחו הכולל של הקרחון הוא 20.8 קמ"ר.

בשטח הקרחון נכלל גם קרחון גרינדלוולד-פישר שנמצא מעל תחנת הרכבת אייזמיר (Eismeer) שבקו הרכבת ליונגפראו.

הקרחון מוקף בהרים מטנברג קליינס שרקהורן ושרקהורן מצפון, קליין לאוטרארהורן ממזרח, קליין פישרהורן ומנך מדרום, ואייגר ממערב.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים הם דרך נהר וייס לוטשיין (Weisse Lütschine) אל נהר שוורץ לוטשיין (Schwarze Lütschine) ומשם לאגם ברינץ.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - גרינדלוולד העליון (קרחון)

קרחון גרינדלוולד העליון (Upper Grindelwald Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 6 קילומטר הנמצא ברכס האלפים הברניים מדרום לעיירה גרינדלוולד בקנטון ברן בשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 10 קמ"ר.

הקרחון הינו בגובה של 1400 מטר מעל פני הים ונחשב לאחד הקרחונים הנמוכים יותר בהרי האלפים.

הקרחון מוקף בהרים וטרהורן מיטלהורן ורוזנהורן מצפון, ברגלישטוק ממזרח, מטנברג קליינס שרקהורן ושרקהורן מדרום.

מי הפשרת השלגים של הקרחון מתנקזים הם דרך נהר שוורץ לוטשיין (Schwarze Lütschine) לאגם ברינץ.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - גאולי (קרחון)

קרחון גאולי (Gauli Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 6.2 קילומטר הנמצא בצידו המזרחי של רכס האלפים הברניים בקנטון ברן בשווייץ.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 17.7 קמ"ר.

הקרחון מוקף בהרים אוויגשנייהורן מדרום ברגלישטוק ממערב והנגנדגלצ'רהורן מצפון.

מצידו המזרחי של הקרחון נמצא אגם גאולי (Gauliseeli) הנמצא בגובה של 2,146 מטר ונוצר ממי הפשרת השלגים של הקרחון, משם מתנקזים המים דרך נהר גומנבאך (Gummenbach) לאגם מטנאלפ (Mattenalpsee) ומשם דרך נהר אורבך (Urbachwasser) לנהר ארה ואגם ברינץ.

הקרחון התפרסם בשנת 1946 עקב התרסקותו של מטוס חיל האוויר האמריקאי מדגם C-53 דקוטה על הקרחון וניסיונות החילוץ שלקחו מספר ימים.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - ארה (קרחונים)

קרחוני ארה (Aargletschers) הם קבוצת קרחונים המהווה את מקורות נהר הארה במזרח רכס האלפים הברניים ברמת ברן בקנטון ברן בשווייץ.

קרחוני ארה מורכבים משתי קבוצות קרחונים מרכזיות:

קרחון אונטראר (בגרמנית "הקרחון התחתון") - מורכב מהמפגש בין קרחון לאוטראר וקרחון פינסטראר שבין ההרים לאוטרארהורן ופינסטרארהורן, ומשם זורם לאגם גרימזל.

קרחון אובראר (בגרמנית "הקרחון העליון") - נמצא בין הר האוברארהורן ואגם אובראר.

מספר מדענים שווייצרים ביניהם האחים הוגי ולואי אגאסי בנו בשנת 1841 תחנת מחקר על הקרחון ומדדו את קצב הזרימה של הקרחונים באזור.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אלטש

אלטש (Aletsch, בשמו המלא אלטשגליישר) הוא קרחון יבשתי ברכס האלפים הברניים שבהרי האלפים הממוקם על גבולו הצפוני של קנטון ואלה עם קנטון ברן בשווייץ. שטחו כ-120 קילומטר רבוע וממדים אלו הופכים אותו לקרחון הגדול ביותר באלפים. בשיאו מגיע הקרח בקונקורדיהפלאץ (Konkordiaplatz) לעומק של 900 מטר. בשנת 2001 הוכרז אזור הקרחון כאתר מורשת עולמית ביחד עם הר יונגפראו והר ביטשהורן.

קרחון אלטש נע מצפון לדרום בתוואי בצורת פרסה. הוא מתחיל את תנועתו מדרום להר יונגפראו, חותר מזרחה, עובר ממזרח להר אלטשהורן (Aletschhorn, ‏4,195 מטר) וממערב לאגם מריילן (Märjelensee) וחוזר לכיוון מערב. עומקו של הקרח יורד בהדרגה עד שהוא נמס (בעונת הקיץ) בסמוך להר ביטשהורן ומשם זורמים מימיו לעבר נהר הרון.

לקרחון אלטש יובלים רבים שהם קרחונים בעצמם. שלושת היובלים המרכזיים הם זרוע אלטש הגדולה (Grosse Aletschfirn), המגיעה ממערב באורך של 9 קילומטר ורוחב של 1.5 קילומטר, זרוע יונגפראו (Jungfraufirn), המגיעה מצפון מערב באורך 7 קילומטר ורוחב של שני קילומטר, וזרוע אוויגשנייפלד (Ewigschneefeld), המגיעה מצפון באורך 8 קילומטר ורוחב 1.2 קילומטר.

קרחון אלטש נע כ-180 מטר בשנה וסוחף איתו חלקי סלע הנאספים לכל אורך התוואי ומגיעים אף מיובליו. בחלקו המרכזי של הקרחון, החל בקונקורדיהפלאץ, ניתן לראות רצועות כהות של סחף הנמתחות לאורך מסלול הקרחון. רצועות אלו מכונות בגאולוגיה מורנה.

קרחון אלטש סובל מההתחממות העולמית. על פי ארגון גרינפיס שהשתתף במיצג שנערך בקרחון נגד ההתחממות הגלובלית[1], הוא נסוג ב-115 מטר בשנת 2005 והוא צפוי להיעלם עד לשנת 2080.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אונטראר (קרחון)

קרחון אונטראר (בגרמנית: Unteraargletscher, מילולית: "הקרחון התחתון") הוא קרחון יבשתי באורך 12.95 קילומטר הנמצא ברכס האלפים הברניים ברמת ברן בקנטון ברן בשווייץ.

הקרחון הוא הגדול יותר מבין קרחוני ארה המהווים את מקורות נהר ארה. הקרחון מסתיים כ-400 מטר נמוך יותר מקרחון אובראר.

מאז שנת 2007 הקרחון הוא חלק מאתר המורשת העולמית יונגפראו-אלטש-ביטשהורן.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אונטראר (קרחון) - גאוגרפיה

קרחון אונטראר מורכב משתי זרועות מרכזיות המתחברות יחד וזורמות אל אגם גרימזל:

זרוע קרחון לאוטראר - המתחילה בין ההרים שרקהורן וברגלישטוק וממשיכה מדרום להר האוויגשנייהורן ועד ההינדרשטוק שם מתחברת לזרוע קרחון פינסטראר.

זרוע קרחון פינסטראר - המתחילה בצד המזרחי של ההרים אגאסיהורן, פינסטרארהורן ושטדרהורן וממשיכה מצפון להר האוברארהורן ועד השויכצרהורן שם מתחברת לזרוע קרחון לאוטראר.

בין הזרועות מדרום לקרחון לאוטראר ומצפון לקרחון פינסטראר, עובר רכס הרים הכולל את ההרים לאוטרארהורן, קליין לאוטרארהורן, הוגיהורן ולאוטראר רוטהורנר.

לאחר החיבור בין הזרועות ממשיך הקרחון לכיוון מזרח מדרום להרים באכלישטוק וברנדלמהורן ושם נשפך לאגם גרימזל.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אונטראר (קרחון) - מחקר

במאה ה-18 ובמאה ה-19 היה הקרחון אחד הראשונים בו התפתח חקר הקרחונים.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אובראלטש (קרחון)

קרחון אובראלטש (Oberaletsch Glacier) הוא קרחון יבשתי באורך 9 קילומטר ברכס האלפים הברניים בקנטון ואלה שבשווייץ.

לקרחון יש שתי זרועות, הזרוע המזרחית הנקראת קרחון אובראלטש, מתחילה בגובה של 3,700 מטר בהרים אלטשהורן זאטלהורן ושינהורן וזורמת בין ההרים וייסהורן (ממערב) וגייסהורן (ממזרח) עד למרגלות הגרוס פוסהורן שם מתחברת עם הזרוע המערבית שנקראת קרחון בייך (Beichgletscher), המתחילה בהרים לונזהורנר ונסטהורן וזורמת בין ההרים וייסהורן (מצפון) ואונטרבכהורן (מדרום) עד לנקודת החיבור עם הזרוע המזרחית, שם הן מתחברות וזורמות יחדיו, בין ההרים גרוס פוסהורן (מצפון) וההרים הושטוק ושפארהורן (מדרום) עד סמוך לסופו של קרחון אלטש, משם זורמים מי הפשרת השלגים של הקרחון יחד עם מי הפשרת השלגים של קרחון אלטש בנהר מסה עד לנהר הרון.

בתקופת עידן הקרח הקטן היה הקרחון חלק מקרחון אלטש.

שטחו הכולל של הקרחון הוא 22 קמ"ר.

מעל נקודת החיבור בין שתי זרועות הקרחון בגובה 2640 מטר מעל פני הים, נמצאת בקתת אובראלטש של המועדון האלפיני השווייצרי, ומשנת 2005 היא נגישה למטיילים על ידי שביל רגלי העולה מהכפר בלאלפ (Belalp).

מאז שנת 2001 הקרחון הוא חלק מאתר המורשת העולמית יונגפראו-אלטש-ביטשהורן.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים

האלפים הברניים (בגרמנית Berner Alpen בצרפתית Alpes bernoises) הם רכס הרים בהרי האלפים בדרום מערב שווייץ.

אף על פי שמשמם ניתן להבין כאילו הם שייכים לקנטון ברן, רכס האלפים הברניים עובר גם בקנטונים הסמוכים פריבורג, וו, וואלה. ואכן יש המכנים את הרכס ה'אלפים הפריבורגים' או 'האלפים של קנטון וו' בהתאמה.

הנקודה הגבוהה ביותר ברכס היא הר פינסטרארהורן (Finsteraarhorn), שהוא גם הנקודה הגבוהה ביותר בקנטון ברן.

גבולות הרכס הם עמק הרון מאגם ז'נבה במערב עד העיר מרטיני שם פונה העמק מזרחה והופך לגבולם הדרומי עד לחיבורו עם נהר ארה על ידי נהר טוטנסיבאך (Totenseebach) היורד מאגם טוטנסי (Totesee), נהר ארה ממזרח עד לאגם ברינץ, והאגמים ברינץ ותון מצפון. הגבול הצפון-מערבי שלהם אינו מוגדר בבירור, והוא עובר בערך בקו שבין אגם ז'נבה ואגם תון, שם מתמזגים ההרים בהדרגה אל תוך השפלה השווייצרית ונעלמים באזור העיר פריבורג.

עמק הרון מפריד בין האלפים הברניים לבין האלפים השבליים (Chablais Alps) ממערב, ובין האלפים הפניניים (Pennine Alps) מדרום. חלקו העליון של עמק הרון מפריד בינם לבין האלפים הלפונטיניים (Lepontine Alps) בדרום מזרח.

מעבר גרימזל ונהר ארה מפרידים בינם לבין האלפים האוריים (Uri Alps) ממזרח, ובין האלפים האמנטליים (Emmental Alps) מצפון.

השלגים המפשירים ברכס האלפים הברניים מתנקזים על ידי נהר ארה ויובלו נהר זאנה (Saane) מצפון, ועל ידי נהר הרון מדרום ונהר רויס (Reuss) ממזרח.

הנוף המדהים ושפע האפשרויות לטיול שהורחבו עם פריסת קוי הרכבת, הפכו את החלק הצפוני של האלפים הברניים, המכונה גם רמת ברן, לאחד האזורים המתוירים ביותר בהרי האלפים, והשמות גרינדלוולד, לאוטרברונן ואינטרלאקן הפכו לשמות מפורסמים בכל העולם.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - גאוגרפיה

רכס האלפים הברניים הוא אחד מהרכסים החשובים ביותר בהרי האלפים, המתחיל בערוץ סן-מוריס (Saint-Maurice) דרך שפך הרון לאגם ז'נבה ועד מעבר גרימזל (Grimsel Pass).

אורכו של הרכס המרכזי הוא 100 קילומטר ממערב (הר הדאן דה מורסל) למזרח (ההרים זידלהורן מדרום וצ'ינגל מצפון), והפסגה הגבוהה ביותר בו היא פסגת הפינסטרארהורן המתנשאת לגובה של 4,274 מטר ומהווה את קו פרשת המים בין קנטון ברן וקנטון ואלה. בנוסף היא מהווה קו פרשת המים בין נהר הריין ונהר הרון ובעצם בין הים הצפוני והים התיכון.

בנוסף ישנם מספר רכסים נמוכים יותר הנקראים גם "טרום האלפים" (Pre-Alps), המתחילים באזור אגם תון וממשיכים לכיוון הרכס המרכזי (רכס ניזן-אלבריסטהורן), בעוד אחרים (רכס גאנטריש-שאפברג-רושה דה ניי ועוד) ממשיכים במקביל לרכס המרכזי לכיוון אגם ז'נבה ונעלמים בהדרגה את תוך השפלה השווייצרית.

מפגשו של הרכס עם עמק הרון יוצר הבדל גדול בין צדו הדרומי, בו מסתיימים ההרים בצוקים מרשימים מעל עמק הרון, לצדו הצפוני, שבו ההרים נכנסים אל החלק היפה ביותר בקנטון ברן (המכונה גם רמת ברן), ושולחים זרועות אל תוך הקנטונים הסמוכים, וו ופריבורג, ובהדרגה יורד גובה הפסגות עד שההרים נעלמים אך תוך השפלה השווייצרית או אל תוך האגמים תון וברייניץ ממזרח.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - מחקר

בשונה מאזורים רבים אחרים בהרי האלפים שנחקרו בעיקר על ידי מדענים זרים, האלפים הברניים נחקרו על ידי מדענים מקומיים, ביניהם האחים מייר (Meyer) אראו (Aarau) ופרנץ יוזף (Franz Joseph) הוגי (Hugi). הם חקרו את ההרים הנוחים לגישה, ובנוסף, גם כבשו את רוב הפסגות הגבוהות באזור. בשנת 1841 חוקר ההרים השווייצרי לואי אגסי יחד עם מספר מדענים נוספים, הקימו תחנת מחקר זמנית על קרחון אונטראר, ומשם צפו על הקרחונים מסביב והוציאו מספר משלחות מחקר.

עדות נוספת למחקר השווייצרי באזור ניתן למצוא בפרסומים על עבודתם של דזור (Pierre Jean Édouard Desor) וגוטליב סטודר (Gottlieb Samuel Studer), שאף שחברי מועדון האלפים האנגלי קדמו להם בטיפוסים באזור, עדיין מצאו כר נרחב למחקר באזור, והיו בין היתר הראשונים שטיפסו על האלטשהורן והשרקהורן, וכן הראשונים לצלוח את מעברי היונגפראויוך והאייגריוך הנחשבים לקשים ביותר באלפים.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - אזור יונגפראו-אלטש-ביטשהורן

במזרח הרכס שוכן אזור קרחון אלטש הנחשב לאזור הקרחונים הגדול ביותר באלפים.

הקרחון הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ובשנת 2007 הורחב עוד וכיום הוא כולל גם את הר הביטשהורן והרים וקרחונים נוספים באזור.

האתר נקרא יונגפראו-אלטש-ביטשהורן, על שם קרחון אלטש ושתי הפסגות המפורסמות יונגפראו וביטשהורן המאפיינות ביותר את הרכס.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - קרחון יבשתי

קרחון יבשתי הוא למעשה נהר קרח הנוצר משכבות דחוסות של שלג ונע באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה. בתנועתו מעצב הקרחון היבשתי תבניות נוף כדוגמת עמקים קרחוניים שהם עמקים בעלי חתך אופייני בצורת האות "U". דוגמה לעמקים כאלו הם פיורדים. דוגמה נוספת היא מורנה, תבנית נוף שבה נוצרים רכסי סלע בצידי ובקצה הקרחון.

קרחונים יבשתיים נמצאים בכל אחת מהיבשות, מלבד אוסטרליה. קרחונים אלה מתקיימים במשך תקופות ארוכות, של אלפי שנים ויותר. באזור קו המשווה הם נמצאים רק בראשי ההרים הגבוהים, וככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקוטב נמצאים הקרחונים במקומות פחות ופחות גבוהים. גרינלנד, בקרבת הקוטב הצפוני, ואנטארקטיקה מכוסים קרחונים עצומי ממדים, על-פני מיליוני קמ"ר. עם זאת, גם באזורים קרים מאוד יש שטחי אדמה שאינם מכוסים בקרחונים, משום שאין שם מספיק משקעים שישמשו ליצירת קרחון.

קרחונים יבשתיים עשויים להימצא במצב התפשטות, נסיגה או יציבות. בעונת החורף הקרחון צובר קרח וגדל. בעונת הקיץ הקרחון מפשיר וכתוצאה מכך נסוג. בראייה ארוכת טווח אם הנסיגות והצבירות העונתיות שקולות, אזי הקרחון נמצא במצב יציב. לעומת זאת, חוסר איזון יביא להתפשטות או נסיגה ממושכת.

קצותיו של הקרחון היבשתי מתמוססים, והמים זורמים מהם אל הים, יחד עם שברי קרחונים גדולים שניתקו מהקרחון היבשתי. שברים אלה הם הקרחונים הימיים.

קרחונים הם אתרי תיירות מבוקשים, לצפייה במראה המרהיב שלהם ולטיול רגלי עליהם (עם ציוד והדרכה מתאימים). דוגמה לכך הוא קרחון יוסטדאלסבריין שבנורווגיה, שהוא מאתרי התיירות העיקריים במדינה זו. אורך הקרחון כמאה ק"מ, שטחו 400 קמ"ר, והוא נמצא בגובה 1,700 מטר מעל פני הים.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - מעבר לוטשנלוקה

מעבר לוטשנלוקה (בגרמנית Lötschenlücke) הוא מעבר הרים המחבר בין עמק קרחון אלטש ובין קרחון לנג שבעמק לוטשן בגובה של 3,164 מטר מעל פני הים ברכס האלפים הברניים בקנטון ואלה בשווייץ.

מצידו הדרומי של המעבר מתנשא הר הזאטלהורן ומצידו הצפוני הר המיטאגהורן.

נקודת היישוב הקרובה ביותר למעבר היא הכפר בלאטן (Blatten) שבעמק לוטשן, אך מצידו השני של המעבר בעמק קרחון אלטש אין נקודות יישוב כלל.

מעל מעבר לוטשנלוקה בגובה של 3,240 מטר נמצאת בקתת הולנדיה של מועדון האלפים השווייצרי.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - האלפים הברניים - מעבר גרימזל

מעבר גרימזל (בגרמנית Grimsel Pass) הוא מעבר הרים המחבר בין עמק הזלי (החלק העליון של עמק נהר ארה) ועמק הרון בגובה של 2,164 מטר מעל פני הים ברכס האלפים הברניים בגבול הקנטונים ברן וואלה בשווייץ.

מכיוון שנהר ארה הוא יובל של נהר הריין, מעבר גרימזל הוא בעצם נקודת החיבור היבשתית בין הים הצפוני והים התיכון.

במעבר עובר כביש סלול באורך 38 קילומטר המחבר בין העיירה מירינגן (Meiringen) שבאזור אינטרלקן בקנטון ברן והכפר גלטש (Gletsch) שברשות המקומית אוברגומס בקנטון ואלה.

הכביש סגור בין החדשים אוקטובר ומאי עקב הצטברות שלגים, נעשים מאמצים על ידי הרשויות לצמצם את סגירת הכביש במידת האפשר והן מפעילות מספר אמצעים לפינוי הכביש לשם כך.

מעבר גרימזל הינו חלק ממסלול ארה שהוא אחד משמונת מסלולי הטיול הלאומיים של שווייץ.

המעבר היה מספר פעמים חלק ממסלול מרוץ האופניים טור דה סוויס.