תנאי הקרקע הם בדרך כלל מצוינים לחקלאות, במיוחד במורד הרוח של הרי הגעש. עובדה זו נובעת מכך שהסלעים הגעשיים עשירים בדרך כלל במינרלים מבוססי אשלגן כדוגמת אורתוקלז, והם מתפרקים בקלות. גם לנפולת מהרי הגעש, בייחוד ללהארים יש השפעה ביישור פני השטח וחשובה גם אגירת המים בצורת שלג או קרח. הרים מכוסי שלג אלו דוגמת הר הוד והר בצ'לור (Mt. Bachelor) משמשים בשלהי החורף כאתרי סקי.
מרבית המים זורמים בסופו של דבר לתוך מאגרי מים, שם הם משמשים תחילה לצורכי נופש, ואחר-כך מייצרים בעזרתם חשמל, ולבסוף משתמשים בהם להשקות יבולים.
בשל שפע הנחלים שבהם הזרימה חזקה סכורים רבים מהנהרות שמקורם ברכס הקסקייד וכיוונם מערבה על מנת לייצר חשמל. אחד מהסכרים, סכר רוס (Ross Dam) על נהר הסקאגיט, יצר מאגר מים שחוצה את הגבול דרומית מזרחית לעיירה הופ בקולומביה הבריטית, כשהוא מתמשך למרחק של 3 קילומטרים לתוך קנדה. למרגלות המדרון הדרום מזרחי של הר בייקר בקונקריט (Concrete) שבמדינת וושינגטון נסכר הנהר בייקר (Baker River) על מנת ליצור את אגם שנון (Lake Shannon) ואגם בייקר (Baker Lake).
בנוסף, יש פוטנציאל לכמות גדולה ובלתי מנוצלת של אנרגיה גאותרמית ברכס הקסקייד. תוכנית המחקר הגאותרמי של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית חקר פוטנציאל זה. בחלק מאנרגיה זו כבר משתמשים במקומות דוגמת קלאמת פולס (Klamath Falls) באורגון, שבהם משתמשים בקיטור שמקורו געשי על מנת לחמם מבני ציבור. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה ברכס הייתה 266°C, בעומק 937 מתחת לקרקעית הקלדרה של הר הגעש ניוברי (Newberry Volcano).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה