שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - סן ג'ורג'ו

הר סן ג'ורג'ו (איטלקית Monte San Giorgio) הוא הר בצורת פירמידה מדרום לאגם לוגאנו בקנטון טיצ'ינו שבדרום שווייץ. ההר מיוער ומתנשא לגובה 1,096 מטר, היינו 825 מטר מעל האגם שגובהו 271 מטר. להר נודעת חשיבות רבה בשל מאובנים שהתגלו בו, המתוארכים לאמצע תור הטריאס, היינו לפני 245 עד 230 מיליוני שנים. ההר מוכרז כאזור נוף מוגן בשטח כולל של 22,380 דונם, ומאז שנת 2003 הוא מוכר כאתר מורשת עולמית. 

השכבה הגאולוגית של ההר מהטריאס האמצעי שוכנת מעל סלע געשי מתור הפרם ומכוסה במסלע מהטריאס המאוחר ומתור היורה. שכבה זו עשויה אבן גיר, דולומיט וסלעי משקע שנוצרו בסביבה הימית בשוליו של ים טתיס. שכבה זו מכילה חמש תצורות נבדלות של מאובנים המנציחים את החיים שהתקיימו במקום עת היה לגונה טרופית שנבדלה חלקית מהים הפתוח על ידי שונית. בחתך הגאולוגי של ההר מהאגם בצפון לכיוון דרום נראות חמש השכבות שבהן התגלו המאובנים בגווני ירוק וצהוב (ראו בתבנית משמאל למטה). 

צורות חיים ימיות שגשגו בלגונה שהשתרעה במקום, ועם אלה נמנים זוחלים, דגים, צדפות, אמוניטים, קווצי עור וסרטנאים. התנאים בקרקעית הים היו יציבים וסיפקו את הדרוש לשימורם של בעלי חיים אלה לאחר מותם ושקיעתם אל הקרקע, ולהפיכתם למאובנים. בשל כך שהלגונה שכנה בקרבת החוף, כוללים המאובנים בסן ג'ורג'ו מספר צורות חיים יבשתיות כמו חרקים, זוחלים יבשתיים וצמחים. התוצר הוא מצבור מאובנים עשיר בצורה יוצאת דופן, שנמשך גם אל מדרום לגבול האיטלקי. 

המאובנים בהר ובסביבותיו התגלו כבר במחצית המאה ה-19, וחלק מהם נחשפו בעת חציבת פחם במקום. חפירות למטרות מדעיות נערכו בצד האיטלקי של הגבול כבר בשנת 1863 וב-1924 גם בתחומי שווייץ. היקף הממצאים בהווה מגיע לכ-10,000 פריטים של 30 מיני זוחלים, 80 מיני דגים, כ-100 מיני חסרי חוליות גדולים ושלושה מיני צמחים. לאלה נוספים מאובנים של צורות חיים זעירות כמו נבגים, אבקת צמחים ומיקרואורגניזמים ימיים. 

הממצאים כוללים שלדים שלמים באורך של עד שישה מטר, ובין אלה שלדים של איכתיוזאוריה, נותוזאור (Nothosaur), פלקודונטס (Placodonts), טניסטרופאוס (Tanystropheus) וטיצ'ינוזוכוס (Ticinosuchus). ייחודם של הממצאים בהר ג'ורג'ו הוא גם בכך שבמספר מאובנים השתמרו עוברים ותוכן הבטן של בעלי החיים, בכך שריבוי השכבות חשף ממצאים רבים מתקופות שונות ובאופן המאפשר תיארוך מדויק, ובכך שהמחקר במקום נמשך שנים רבות והניב עד כה חומר ממוין רב. ביישוב הסמוך מרידה (Meride) הוקם מוזיאון קטן המציג ממצאים מהמקום.