מודל הארץ ככדור - היסטוריה - האסכולות היהודיות - תקופת המקרא

אין לדעת מה סברו יהודים בתקופת המקרא לגבי מבנהו של העולם שבו הם חיים. זאת משום שבניגוד לתרבות המסופוטמית או המצרית שהשאירו אחריהם ממצאים אפיגראפיים המרמזים על הבנתם האסטרונומית, יושבי ישראל הקדומה לא השאירו כל ממצא שכזה. הטקסט הקדום ביותר שיש לנו מישראל הקדומה הוא המקרא, שחיבורו הושלם במהלך האלף הראשון לפני הספירה, וממנו ניתן להסיק מעט על התפיסה האסטרונומית של הישראלים הקדומים.

מספר פסוקים במקרא מדברים על "קצותיו" של העולם, ואפשרי, אם כי לא הכרחי כלל, לפרשם לא רק כאלגוריה או כמטפורה אלא כעדות לתפיסה האסטרונומית של הכותבים. להלן, מובאים פסוקים כאלה, ממספר תקופות מקראיות:

"כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך... ולמקצה השמים ועד קצה השמים..." (ספר דברים, פרק ד', פסוק ל"ב.)

"אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלֹהיך..." (ספר דברים, פרק ל', פסוק ד'.)

"הלוא ידעת אם לא שמעת אלֹהי עולם ה' בורא קצות הארץ..." (ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק כ"ח.)

"...כי חרב לה' אֹכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר." (ספר ירמיהו, פרק י"ב, פסוק י"ב.)

"בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם... מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם..." (ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ה'.)

"כרחֹק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו." (ספר תהלים, פרק ק"ג, פסוק י"ב.)

"ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אֹתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם..." (ספר נחמיה, פרק א', פסוק ט'.)

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל (תקופת בית שני)

בתרבות יוון העתיקה הופיעה תפישת הארץ ככדור במהלכן של המאות הראשונות לפני הספירה. החל מן המאה הרביעית לפני הספירה, עת כבש אלכסנדר מוקדון את המזרח, החלה התרבות ההלניסטית להתפשט ברחבי האזור, וכך תפיסות יווניות הפכו נחלת הכלל. אולם, בכל הנוגע לתפיסת הארץ ככדור אין בידינו עדויות להשפעת התפיסה היוונית על אוכלוסיית ארץ ישראל.

התקופה הרומית-ביזנטית בארץ ישראל (תקופת המשנה והתלמוד)

עדויות ראשונות לתפיסת הארץ ככדור בקרב הוגים יהודיים, מגיעות מפיהם של הוגים בדור האמוראים, בתקופה הביזנטית, כפי שדבריהם השתמרו בתלמוד הבבלי (שנערך בתקופה מאוחרת יותר, סביב שנת 600 לספירה).

בהלכה הקשורה להלכות עבודה זרה, נשנו בתלמודים המשפטים הבאים, המבהירים תפיסת עולם כדורית:

"...כדור – שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו, ככדור." (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"א, עמוד א'.)

"...כדור – שהעולם עשוי ככדור. אמר רבי יונה, אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל... סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה. בגין כן ציירין לה בכדורא בידה[ב]..." (תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'.)