אופק

אופק הוא קו אופקי העובר במקום המפגש הדמיוני הנצפה בין השמים לארץ או לים. קיומו של קו האופק נובע מעקמומיות פני כדור הארץ, שבעטיה אין הצופה יכול לצפות בפני כדור הארץ מעבר לקו מסוים, הוא קו האופק.

מבחינים בין האופק האמיתי לבין האופק הנראה. האופק האמיתי נראה לצופה רק אם אין עצמים כלשהם כבתים ועצים חוסמים את קו הראייה.

ברבות מהשפות האירופיות נקרא קו האופק בשם הוריזון על נגזרותיו (Horizont, Horizon), הנובע מהמילה היוונית ὁρίζων (הוריזון) שמקורה ביוונית עתיקה - ὁρίζειν, שמשמעה "להגביל".

אופק - המרחק אל קו האופק

אם מניחים שכדור הארץ הוא כדור גאומטרי, ללא אטמוספירה וללא התחשבות בהשפעת הכבידה על מסלול הגל האלקטרומגנטי, אז הנוסחה למרחק אל האופק היא:

כאשר:

d - המרחק (בקו ישר) אל האופק

R - רדיוס כדור הארץ (6,378 קילומטר).

h - גובה עיניו של הצופה מעל פני כדור הארץ.

נוסחה זו נובעת ישירות ממשפט פיתגורס (ראו איור).

המרחק אל האופק על פני הכדור, s, ארוך מ d, ונתון על ידי:

אופק - המרחק אל קו האופק - קירוב

כאשר גובהו של הצופה מעל פני כדור הארץ זניח ביחס לרדיוס כדור הארץ (6,378 קילומטר), מתקיים h<<R, אזי הנוסחה מתכנסת לתוך:

בנוסחה זו d הוא המרחק בקילומטרים ו-h הוא גובה עיני הצופה מפני האדמה במטרים.

לדוגמה, צופה שעומד על הקרקע, וגובה עיניו מפני האדמה הוא 1.70 מטרים, יראה את האופק במרחק של 4.7 קילומטרים ממנו. לעומתו, צופה ממגדל שגובהו 100 מטר יראה את האופק במרחק של 36 קילומטר ממנו.

קירוב מאוד גס הוא שהאופק במיילים הוא שורש הגובה ברגל.

נוסחאות אלו שימושיות למשל בקביעת גובהו של מגדל תצפית, או בקביעת המידה בה על פריסקופ של צוללת לבלוט במים כדי לצפות בכלי שיט עוינים.

אופק - המרחק אל קו האופק - קירוב המתחשב באטמוספירה

הניתוח לעיל לא לוקח בחשבון את ההשפעה של האטמוספירה על מסלול ההתקדמות של הגל האלקטרומגנטי. למעשה, הגל לא מתפשט בקו ישר. עקב תופעות של שבירה בשכבות האטמוספירה, המסלול המתקבל קמור במקצת. לכן, האופק המתקבל עבור גל אלקטרומגנטי הנע דרך האטמוספירה, אינו שווה לאופק הגאומטרי. מקובל להכניס מקדם תיקון K במשוואה לעיל (להסבר מורחב ראו ערך רדיוס אפקטיבי), ואז מקבלים את הקירוב הבא:

בתנאי מזג אוויר רגילים עבור האור הנראה, מקובל להניח K=7/6. כלומר הטווח לאופק עבור האור הנראה גדל בכ-8% יחסית למהלך של קו ישר.

בתנאי מזג אוויר רגילים ועבור גלי רדיו, מקובל להניח K=4/3. כלומר הטווח לאופק עבור אות בגלי רדיו גדל בכ-15% יחסית למהלך של קו ישר. הטווח הזה מכונה גם אופק רדיו.

WGS

WGS (ראשי תיבות באנגלית של: World Geodetic System, תרגום: מערכת גאודטית עולמית) הוא תקן המשמש בקרטוגרפיה, גאודזיה וניווט, כולל GPS ומערכות GNSS אחרות. היא כוללת סטנדרט של מערכת קואורדינטות המתייחסות לכדור הארץ, משטח ייחוס ספרואידי התייחסות לפני השטח (דאטום או אליפסואיד ייחוס) עבור נתוני גובה גולמיים, משטח שווה פונטציאל כבידה כבידה (גאואיד) המגדיר את פני הים הנומינליים.

הגרסה האחרונה היא WGS 84 (הידועה גם בשם WGS 1984, EPSG:4326), פורסמה בשנת 1984 ועודכנה לאחרונה ב-2004. ערכות קודמות כוללות את WGS 72, WGS 66, WGS 60. כאשר WGS 84 היא נמצאת בשימוש מערכת GPS האמריקאית.

ראשית הצירים של המערכת היא מרכז המסה של כדור הארץ עם שגיאה מוערכת של כ-2 סנטימטרים בלבד.

את WGS 84 מרידיאן קו אורך אפס הוא מרידיאן הייחוס IERS, 5.3 שניות קשת או 102 מטרים ממזרח לקו גריניץ' בקו הרוחב של מצפה הכוכבים המלכותי.

טרה אוסטרליס

טרה אוסטרליס (בלטינית: Terra Australis; "האדמה הדרומית") היא יבשת היפותטית, שההנחה הראשונה לקיומה הופיעה כבר בזמן העתיק, והיא החלה להופיע לראשונה על מפות בין המאה ה-15 וה-18. קיומה של טרה אוסטרליס לא היה מבוסס על מדידות, מיפוי או תצפית ישירה, אלא על הרעיון, שלארץ יבשתית בחצי הכדור הצפוני צריך להימצא איזון בארץ מקבילה בחצי הכדור הדרומי. רעיון זה של יבשה מאזנת מתועד כבר בתקופתו של מקרוביוס, פילוסוף רומאי בן המאה ה-5, שעשה שימוש במונח "אוסטרליס" על גבי מפותיו.

בראשית המאה ה-19 עשה חוקר אוסטרליה הבריטי מתיו פלינדרס נפשות לרעיון לקיחת השם אוסטרליה מ"טרה אוסטרליס" בנימוק, ש"אין כל ודאות" שתימצא איזו שהיא יבשה משמעותית דרומית לאוסטרליה. היבשת העתידה להיקרא אנטארקטיקה תיחקר עשרות בשנים לאחר צאת ספרו של פלינדרס על אוסטרליה, "מסע לטרה אוסטרליס" ("A Voyage to Terra Australis") ב-1814, ולאחר שחילוף השמות שלו התקבל ברבים.

טרה אוסטרליס - שמות נוספים

טרה אוסטרליס הוא אחד מתוך מספר שמות אשר התייחסו לשטח האדמה הקרוי בימינו יבשת אוסטרליה. שמות נוספים כוללים את טרה אוסטרליס איגנוטה (Terra Australis Ignota), טרה אוסטרליס אינקוגניטה (Terra Australis Incognita; "האדמה הלא מוכרת בדרום") או טרה אוסטרליס נודום קוגניטה (Terra Australis Nondum Cognita; "האדמה הדרומית שעדיין לא נתגלתה"). שמות אחרים ליבשת הדמיונית הם ברזיליאה אוסטרליס (Brasiliae Australis), מגָלניקה (Magallanica) או מגֶלניקה (Magellanica; "ארצו של מגלן"), לה אוסטריאליה דל איספיריטו סנטו (La Australia del Espíritu Santo; בספרדית: "האדמה הדרומית של רוח הקודש") ולה גרנדה איסלה דה ג'אווה (La grande isle de Java; בצרפתית: "האי הגדול של ג'אווה"). שמות אחרים בהם בעצם נעשה שימוש נפוץ ליבשת היו אוסטרליה והולנד החדשה.

טרה אוסטרליס - מקורות מוקדמים

כבר בתקופת יוון העתיקה שיער הפילוסוף אריסטו כי "...מכיוון שחייב להתקיים אזור הנושא את אותו היחס לקוטב הדרומי בדומה למקום בו אנו חיים המתייחס לקוטב שלנו...". רעיונותיו של אריסטו הורחבו במהלך המאה ה-1 על ידי תלמי, אשר האמין כי האוקיינוס ההודי מוקף מצידו הדרומי ביבשה ושהאדמה בהמיספירה הצפונית צריכה להיות מאוזנת באמצעות שטח אדמה בגודל דומה בדרום. מרקוס טוליוס קיקרו השתמש במונח "סינגולוס אוסטרליס" (cingulus australis; "אזור דרומי") בהתייחסו לאנטיפודים בספרו "סומניום סקיפיאוניס" (Somnium Scipionis; חלום סקיפיו").

אגדות אודות טרה אוסטרליס אינקוגניטה, "האדמה הלא ידועה שבדרום", החלו עוד לפני תקופת רומא העתיקה, והפכו למושג מקובל בגאוגרפיה של תקופת ימי הביניים, אף על פי שהדבר לא היה מבוסס על מידע מתועד כלשהו של היבשת. מפותיו של תלמי, שהתפרסמו באירופה בתקופת הרנסאנס, לא הראו במדויק יבשת כזו, אך הציגו את יבשת אפריקה ללא גבול ימי עם האוקיינוס בקצה הדרומי שלה (ומכאן ששטחה נמתח עד לקוטב הדרומי), מה שהעלה גם את האפשרות שהאוקיינוס ההודי מוקף למעשה ביבשה מכל עבריו. מלומדים נוצרים לא התייחסו בביטול לרעיון היבשה מעבר לים הדרומי, אך האפשרות ליישבה הייתה נתונה במחלוקת.

התיאור הראשון של טרה אוסטרליס על גבי גלובוס מיוחס ככל הנראה לאיש האשכולות הגרמני יוהנס שונר (Johannes Schöner). הגלובוס אבד ב-1523 אך מקובל כי הקרטוגרף הצרפתי אורונס פינה (Oronce Finé) התבסס על דגם זה כאשר פרסם את מפת העולם בעלת צורת הלב שלו ב-1531. פינה רשם על גבי המפה כי היבשת "נתגלתה לאחרונה אך טרם נחקרה במלואה". גוף המים מעבר לקצה הדרומי של דרום אמריקה מכונה במפה "מארה מגלניקום" (Mare Magellanicum), אחד השימושים הראשונים בשמו של פרדיננד מגלן בהקשר כזה.

יוהנס שונר כינה את היבשת ברזיליאה אוסטרליס במאמר "אופוסקולום גאוגרפיקום" (Opusculum Geographicum) שפורסם ב-1533 ובו הסביר:

”ברזיליאה אוסטרליס היא אזור ללא גבולות לכיוון הקוטב הדרומי, אשר נתגלתה לאחרונה אך טרם נחקרה במלואה, ומשתרעת הרחק אל מֶלאכָה ואף מעבר לה. תושבי האזור מנהלים חיים טובים וישרים ואינם קניבלים, בניגוד לעמים ברבריים אחרים. אין להם כתב או מלכים, אך הם מוקירים את זקניהם ומצייתים להם; הם נותנים את השם תומאס לילדיהם [על שמו של תומאס הקדוש]; קרוב לאזור שוכן האי הגדול של זנזיבר ב-102.00 ו-27.30 מעלות דרום.“

— . Schöner, Johann. Ioannis Schoneri ... Opusculum geographicum ex diversorum libris ac cartis ... collectum. 1533

טרה אוסטרליס - מיפוי היבשת הדרומית

החל מהמאה ה-10, אך ביתר שאת מאז תקופת מסעי הצלב, החלו לחזור למערב אירופה חלק מכתבי העת העתיקה, בניהם כתבים פילוסופיים, מתמטיים ואסטרונומיים, אשר החיו מחדש את הידע המערבי בנושאים אלה. לעתים, מכנים זאת כ"רנסאנס המאה ה-12".

מגלה הארצות בעידן התגליות הוכיחו, מסוף המאה ה-15 ואילך, שיבשת אפריקה מוקפת כמעט כולה במים ושקיימת גישה לאוקיינוס ההודי ממערב וממזרח. תגליות אלה הקטינו את השטח בו הייתה היבשת יכולה להמצא. על אף זאת, המשיכו קרטוגרפים רבים לתמוך בתאוריית אריסטו. מדענים כגון הגאוגרף הפלמי גרארדוס מרקטור ב-1569 והקרטוגרף הסקוטי אלכסנדר דלרימפל ב-1767 עדיין טענו שהיבשת קיימת, כאשר אחת הסיבות שנטענו הייתה שעל מנת שיהיה משקל נגד לשטח היבשה שבהמיספירה הצפונית חייב להיות שטח אדמה בעל מסה גדולה בדרום, לאיזון. ככל שנתגלו שטחים נוספים בדרום, נמשך הניסיון לשייכם ליבשת ההיפותטית.

ב-1515 בנה יוהנס שונר גלובוס אשר התבסס על מפת העולם והגלובוס של מרטין ולדזמילר ושותפיו מ-1507. בגלובוס שלו, השמיט שונר בצורה בולטת את תיאורו של ולדזמילר על יבשת אנטראקטית שכונתה על ידו "בְּרָזִילִי רג'יו" (Brasilie Regio). היבשת של שונר התבססה, אם כי באופן קלוש, על דיווח מתוך מסע אמיתי: הסוחרים הפורטוגזיים נונו מנואל (Nuno Manuel) וכרישטוביו דה הארו (Cristóvão de Haro) הגיעו לאזור נהר הריו דה לה פלטה, אשר מיקומו פורסם ב-Newe Zeytung auss Presillg Landt ("ידיעות חדשות מהאדמה של ברזיל"). ידיעות אלה תיארו את מסע הפורטוגזים בעוברם דרך מצר ים בין הנקודה הדרומית ביותר של דרום אמריקה, או ברזיל, לשטח יבשה נוסף דרומית מערבית אשר כונה "ברזיל התחתונה" (Vndtere Presill)[10].

"מצר" זה היה למעשה נהר ריו דה לה פלטה, וההתייחסות של הפרסום ל"ברזיל התחתונה" התכוון לחלק מברזיל בקווי הרוחב הנמוכים יותר, אך שונר טעה בפירושו ותיאר חלק זה כעברו השני של המצר. על בסיס רעוע של פרשנותו ליבשת הדרומית, נתן לה שונר צורה טבעתית אך לא פרט את הסיבות לכך. במאמר אשר נלווה לגלובוס הסביר שונר:

”הפורטוגזים הפליגו סביב האזור, הברזילי רג'יו, וגילו מעבר דומה מאוד לאירופה שלנו (שם אנו מתגוררים) וממוקם בין מזרח ומערב. מצד אחד נמצא הצד האחר בטווח ראייה והכף של האזור נמצא במרחק של 60 מייל משם, בדומה להפלגה דרך מצר גיברלטר עם סביליה ומרוקו משני הצדדים, כפי שהגלובוס שלנו מראה לכיוון הקוטב האנטארקטי. בהמשך, מרחק לא רב מפריד בין אזור ברזיל למלאקה, שם הוכרז תומאס הקדוש כמרטיר.“

על בסיס שביב מידע זה, וביחד עם תפיסת האנטיפודים מתקופת רומא העתיקה, בנה שונר את מה שייצג לדעתו את היבשת הדרומית. ככל הנראה שימש המצר שלו כהשראה למשלחת בפיקודו של פרדיננד מגלן להגיע אל מלאקה מכיוון מערב.

שונר קיבל את גילוייה של ארץ האש על ידי מגלן ב-1520 כאישור נוסף לקיומה של היבשת ועל הגלובוסים שיצר ב-1523 וב-1533 תיאר אותה כ"טרה אוסטרליס, התגלתה לאחרונה אך לא ידועה במלואה" (ERRA AVSTRALIS RECENTER INVENTA SED NONDUM PLENE COGNITA). קרטוגרפים נוספים, כגון הצרפתי אורנס פינה ב-1531 והפלמים גרארדוס מרקטור ב-1538 ואברהם אורטליוס ב-1570, המשיכו בדרכו וציינו את היבשת על גבי מפות העולם שלהם. תפיסתו של שונר השפיעה על תלמידי בית הספר להכנת מפות בדייפ שבא לידי ביטוי בתיאור לה גראנדה איסלה דה ג'אווה (La grande isle de Java; "האי הגדול של ג'אווה") במפותיהם.

טרה אוסטרליס הופיעה במפות דייפ באמצע המאה ה-16 כאשר קו החוף שלה נמצא סמוך להודו המזרחית; לעתים קרובות תוארה היבשת עם פרטים פיקטיביים רבים. גרארדוס מרקטור האמין בקיומה של היבשת הדרומית על סמך הגיון קוסמוגרפי. הגאוגרף והקרטוגרף הפלמי קורנליוס ויטפליט (Cornelius Wytfliet) התייחס לטרה אוסטרליס בספרו מ-1597 Descriptionis Ptolemaicae Augmentum:

”טרה אוסטרליס היא הדרומית מבין כל היבשות, ישירות מתחת לחוג האנטארקטי; נמשכת מעבר לחוג הגדי הטרופי במערב ומסתיימת כמעט בקו המשווה עצמו, ורק מצר צר מפריד בינה ובין גינאה החדשה במזרח, ידועה עד כה רק על פי מספר חופים, הואיל ולאחר מסע אחד נוסף נזנח נתיב זה, אלא אם כן נאלצים ימאים, מחמת רוחות וסחף, להגיע אליהם לעתים רחוקות. טרה אוסטרליס מתחילה שתיים או שלוש מעלות דרומית לקו המשווה ואומרים שאם תתגלה אי פעם, תיחשב ליבשת החמישית בעולם. סמוך לגינאה ומימינה שוכנים איי שלמה הנרחבים והמרובים שהתפרסמו לאחרונה בעקבות מסעו של אלבארו דה מנדיינה.“

— עמוד 69. Major, Richard Henry. Early Voyages to Terra Australis, Now Called Australia. Hakluyt Society, 1859.

בשנת 1576 טען הנווט ומגלה הארצות הספרדי חואן פרננדס כי גילה את היבשת הדרומית. על גבי המפה "Polus Antarcticus" שפרסם ההולנדי הנריקוס הונדיוס בשנת 1641 מופיעה טרה אוסטרליס ולידה שרשרת איים בצירוף כיתוב, לפיו גילה הרננדו גאלגו, אשר נשלח בשנת 1576 על ידי מלך ספרד, איים רבים במרחב שבין גינאה החדשה למצרי מגלן.

הנווט הפורטוגזי פדרו פרננדס דה קיירוס, אשר הפליג מפרו בראש משלחת לחקר האוקיינוס השקט וחיפוש היבשת הדרומית עבור ספרד בשנים 1605–1606, גילה ב-1606 קבוצת איים דרומית לגינאה החדשה (ונואטו של ימינו) ואת הגדול שבהם כינה לה אוסטריאליה דה איספיריטו סנטו (La Austrialia del Espiritu Santo; "האדמה הדרומית של רוח הקודש"), והתייחס במתן השם אוסטריאליה לבית אוסטריה ממנו יצא בית המלוכה הספרדי. בשובו תיאר דה קיירוס את האי בפני מלך ספרד כטרה אוסטרליס אינקוגניטה, וכתב כחמישים תזכירים המדווחים על מסעותיו, מתוכם הודפסו ארבעה-עשר על מנת להציגם בפני מועצת האינדיאס. התזכיר השמיני דלף והתפרסם באיטליה, הולנד, צרפת, גרמניה ואנגליה ועורר עניין רב מצד מלומדים ומגלי ארצות באשר לקיומה של היבשת הדרומית. בתזכירו העשירי מ-1610 כתב דה קיירוס כי גינאה החדשה נמצאת בקצה העליון של היבשת הדרומית וכי תושבי שתיהן דומים במראם ובמנהגיהם.

הנווט הגליסיאני או הפורטוגזי לואיס ואס דה טורס, ששימש כסגנו של פדרו פרננדס דה קיירוס, הפליג בחזרה בנתיב נפרד לאורך צידו המזרחי של איספיריטו סנטו והוכיח שמדובר באי ולא בחלק מיבשת גדולה. בנוסף, הפליג דרך מעבר דרומית לגינאה החדשה, שנודע מאוחר יותר כמצר טורס, והוכיח בכך שגינאה החדשה אינה מחוברת לאוסטרליה, מידע אשר אבד עד למציאתו בידי אלכסנדר דלרימפל (ראו להלן). ב-1622 עדיין לא היה ידוע בוודאות על קיומו של מצר טורס ועל כך העיר הקרטוגרף ההולנדי הסל חֶריץ (Hessel Gerritsz), אשר הוציא לאור את תזכירו השמיני של קיירוס, על גבי מפת האוקיינוס השקט שפרסם ב-1622 (ושכללה לראשונה את קו החוף הצפוני של היבשת שתקרא מאוחר יותר אוסטרליה), בה מופיע המצר ללא שם:

”אלו שהפליגו עם ספינתו של פדרו פרננדס דה קיירוס בסביבות גינאה החדשה וכ-10 מעלות לכיוון מערב דרך איים ושרטונות רבים ומעל 23 ו-24 פאתום במשך 40 יום, העריכו כי גינאה החדשה אינה משתרעת יותר מ-10 מעלות דרומה; אם נכונה הטענה אז האדמה מ-9 ועד 14 מעלות תהיה אדמה נפרדת.“

— MUTCH, T.D. The First Discovery of Australia With an account of the Voyage of the "Duyfken" and the Career of Captain Willem Jans

עמודים 24–28 .Journal of the Royal Australian Historical Society, Vol. XXVIII., Part V. 1942

כפי שניתן לצפות מרעיון המבוסס על ניחושים מרובים ומידע מבוסס מינימלי, היו המפות שהכינו הקרטוגרפים של המאות ה-16 וה-17 שונות מאוד זו מזו בהתייחס ליבשת הדרומית; כללית, התכווצה היבשת כאשר מיקומים פוטנציאליים עברו פרשנות מחודשת. בשיאה, כללה היבשת את ארץ האש (המופרדת מדרום אמריקה על ידי מצר מגלן), את גינאה החדשה ואת השטח שיכונה מאוחר יותר אוסטרליה. באטלס שפרסם אברהם אורטליוס ב-1570 השתרעה טרה אוסטרליס צפונית לחוג הגדי באוקיינוס השקט.

כאשר הופיעה על מפות, הקיפה היבשת את האזורים שלא נחקרו סביב הקוטב הדרומי, לכל הפחות, אך בדרך כלל הייתה גדולה בהרבה מאנטארקטיקה האמיתית והשתרעה צפונה, בעיקר באזור האוקיינוס השקט. ניו זילנד, אשר התגלתה ב-1642 על ידי אבל טסמן נחשבה לעתים כחלק מטרה אוסטרליס.

אלכסנדר דלרימפל, אשר בחן את יומני המסע הימיים של אנשי חברת הודו המזרחית הבריטית, מצא במהלך תרגום מסמכים ספרדיים שנתפסו במנילה ב-1752 את תיאור מסעו של טורס. תגלית זו הובילה את דלרימפל לפרסם את "האוסף ההיסטורי של מספר מסעות ותגליות בדרום האוקיינוס השקט בשנים 1770-1771" (Historical Collection of the Several Voyages and Discoveries in the South Pacific Ocean in 1770–1771), אשר כלל תמונה מטעה של טרה אוסטרליס:

”מספר תושביה של היבשת הדרומית מגיע ככל הנראה ל-50 מיליון, בהתחשב ברוחבה מהחוף המזרחי, אשר נתגלה על ידי חואן פרננדס ועד חופה המערבי אשר גילה אבל טסמן, שמגיע למאה מעלות בקו האורך, המסתכם בארבעים מעלות בקו הרוחב ב-4596 מיילים גיאוגרפיים. רוחב זה עולה על כל שטחה המתורבת של אסיה, מטורקיה ועד הקצה המזרחי של סין. אין בשלב זה נוכחות מסחר מאירופה לשם, אם כי די בשאריות משולחן זה כדי לקיים את כוחה, שליטתה וריבונותה של בריטניה באמצעות הפעלת כל יצרניה וספינותיה. כל מי שהחשיב את האימפריה הפרואנית, שם שגשגו תעשיות ועבודות אמנות תחת אחת ממערכות הממשל הנבונות ביותר, שנוסדה על ידי אדם זר, רשאי לטפח ציפיות חיוביות מאד מן היבשת הדרומית, ממנה הגיע ככל הנראה מאנקו קאפאק, מלך האינקה הראשון, ולהשתכנע, כי הארץ ממנה הביא מנקו קאפאק את הנוחות של חיים מתורבתים לא תוכל שלא להשפיע את השפע שלה על בני המזל, אשר יעניקו כתב במקום קיפו וכלים עשויי ברזל במקום תחליפים מגושמים יותר.“

— עמודים xxviii-xxix. ‏Dalrymple, Alexander. An Historical Collection of the Several Voyages and Discoveries in the South Pacific Ocean. 1770

טענתו של דלרימפל לקיומה של יבשת דרומית בלתי ידועה עוררה התעניינות נרחבת והביאה ב-1769 את ממשלת בריטניה להורות לג'יימס קוק להפליג באה"מ אנדוור ולחפש אחר טרה אוסטרליס מזרחית ומערבית לטהיטי, אשר נתגלתה ב-1767 על ידי סמיואל ואליס וכונתה על ידו "אי המלך ג'ורג'". תוצאות המסע הראשון של ג'יימס קוק בהקשר ליבשת הדרומית סוכמו על ידי קוק עצמו; ב-31 במרץ 1771 רשם קוק ביומנו:

”אך נחזור למסע שלנו, אשר חייב לדחות את מרבית, אם לא את כל, הטענות והראיות שקידמו כותבים שונים במטרה להוכיח את דבר קיומה של יבשת דרומית; אני מתכוון צפונית ל-40 מעלות דרום, כך שלגבי מה שיכול להתקיים דרומית לקו רוחב זה אינני יודע.“

— Captain Cook's Journal During His First Voyage Round the World Made in H.M. BARK "Endeavour" 1768-71. Project Gutenberg

המסע השני של קוק על גבי אה"מ רזולושן חקר את האוקיינוס הדרומי בין השנים 1772–1775 ובו נעשה שימוש חלוצי בכרונומטר כאמצעי למדידת קווי אורך לקביעת מיקום מדויק יותר במהלך הפלגה. קוק היה הראשון שחצה את החוג האנטארקטי והוכיח שיבשת דרומית אינה קיימת במיקומים שתוארו לפניו; הוא חזה, שיבשה תוכל להתקיים רק בסביבות הקוטב הדרומי.

טרה אוסטרליס - דעיכת הרעיון

בחלוף השנים החל רעיון קיומה של טרה אוסטרליס לאבד בהדרגה מאחיזתו. ב-1615 הקיפו יאקוב לה מייר ווילם סכאוטן את כף הורן והוכיחו כי ארץ האש איננה יבשת אלא ארכיפלג קטן יחסית, בעוד שב-1642 הוכיח מסעו הראשון של אבל טסמן באוקיינוס השקט כי אוסטרליה איננה חלק מיבשת דרומית מיתית. מאוחר יותר הפליג ב-1770 ג'יימס קוק סביב מרבית שטחה של ניו זילנד והוכיח כי אף היא איננה חלק מיבשת גדולה. במסעו השני הפליג קוק סביב העולם בקו רוחב גבוה מאוד ואף חצה מספר פעמים את חוג הקוטב והראה בכך כי קיומה של יבשת דרומית אפשרי רק בתוך תחומיו הקרים של הקוטב הדרומי ולא קיימת שלוחה אל אזור האקלים הממוזג כפי שחשבו בעבר. ב-1814 פרסם מתיו פלינדרס את ספרו "מסע אל טרה אוסטרליס" (A Voyage to Terra Australis) והסיק כי טרה אוסטרליס, אותה שיערו אריסטו ותלמי, אינה קיימת ורצה שהשם יתייחס אל מה שראה כדבר הגדול הבא, "אוסטרליה". הוא כתב:

”אין סבירות לכך, כי עוד גוף יבשה מנותק, שהיקפו שווה בקירוב, יימצא אי פעם בקו רוחב דרומי יותר; לנוכח זאת, ישמש השם טרה אוסטרליס לתיאור חשיבותה הגיאוגרפית של הארץ הזו, ומיקומה על הגלובוס: עתיקות השם ממליצה עליו; ובאין התייחסות לאף אחת מהמדינות הטוענות לבעלות, נראה ששם זה מעורר פחות התנגדות מכל שם אחר שהיה יכול להבחר.“

בליווי הערה בתחתית הדף:

”אם ארשה לעצמי לתקן חידוש למונח המקורי, יהיה זה להמירו ל"אוסטרליה", מכיוון שהוא נעים יותר לאוזן ומתאים לשמותיהן של חלקות אדמה גדולות אחרות על כדור הארץ.“

— Flinders, Matthew. A voyage to Terra Australis (Introduction). SA.GOV.AU

לאחר זמן לא רב הוכח שמסקנתו שגוייה, אך עד אז כבר דבק השם החדש שהעניק.

טרה אוסטרליס - ממלכת ביך

ביך (Beach) הופיעה על גבי מפות מהמאה ה-16, בעיקר אלה של אברהם אורטליוס מ-1570 ויאן הויגן ואן ליסחוטן (Jan Huyghen van Linschoten) מ-1596, כנקודה הצפונית ביותר של טרה אוסטרליס, יחד עם לוקאק (Locach), ממלכה אשר תוארה על ידי מרקו פולו כעשירה מאוד בזהב. "ביך" הייתה למעשה תעתוק שגוי של "לוקאק", כאשר האחרון היה השם שנתן מרקו פולו לממלכה התאית של לאבו (לופ בורי של ימינו). בקנטונזית מבוטאת לאבו כ"לו-הוק" (Lo-huk, 羅斛) ומשם לקח מרקו פולו את התרגום שלו. בשיטת הכתיב של השפה הגרמנית בתקופת המאה ה-16 היה דמיון בין לוקאך ובואֶך (Boëach). בשל התעתוק השגוי במהדורת 1532 של הספר מסעות מרקו פולו שונה לוקאך לבואך, ומאוחר יותר קוצר לביך.

המקום הופיע על מפת העולם שפורסמה בפירנצה על ידי הגרמני הנריקוס מרטלוס גרמנוס (Henricus Martellus Germanus) ב-1489, ובה נראית "פרובינציית בואך" בשכנות ל"פרובינציית סיאמבה". קטע בספרו של מרקו פולו המתאר את הפלגתו בים מסין אל הודו דרך צ'אמפה, ג'אווה (אותה כינה "האי הגדול של ג'אווה"), לוקאך וסומטרה (אותה כינה "האי הקטן של ג'אווה"). לאחר הפרק העוסק בממלכת צ'אמפה, מופיע פרק המתאר את ג'אווה (בה לא ביקר בעצמו). תיאור המסע נמשך ומתאר את המשכו מצ'אמפה לסומטרה אך בשל טעות סופרים הוחלפה המילה "ג'אווה" ב"צ'אמפה" כנקודת היציאה, הממקם את סומטרה כ-1,200 מייל דרומית לג'אווה במקום צ'אמפה. לוקאך, הממוקמת בין סומטרה לצ'אמפה הופיעה בשל כך הרחק דרומה מג'אווה, ועל פי מספר גאוגרפים, סמוך או על יבשת טרה אוסטרליס עצמה.

כפי שהסביר סר הנרי יול (Henry Yule), עורך הגרסה האנגלית לספרו של מרקו פולו:

”בשל הכתוב במהדורות הישנות, אשר נשאו את הנוסעים דרומית-מזרחית מג'אווה אל אדמת בואך (או לוקאך), מיקמו מספר גאוגרפים של המאה ה-16 במפותיהם את היבשת בכיוון זה.“

— Sir Henry Yule (ed.), The Book of Ser Marco Polo, London, Murray, 1921, Volume 2. Project Gutenberg

גרארדוס מרקטור עשה זאת בהציגו על הגלובוס בשנת 1541 את "פרובינציית ביך העשירה בזהב" (Beach provincia aurifera) בקצה הצפוני של טרה אוסטרליס בהתאם לתעתיק השגוי כפי שפורסם במהדורת ספרו של מרקו פולו מאותה תקופה.

ביך נותרה במיקום זה גם על מפת העולם של מרקטור ב-1569, מיקום שהועצם על ידי הוספת הציטוט המיוחס למרקו פולו: "פרובינציית ביך העשירה בזהב, אליה מגיעים רק מעטים מארצות אחרות, וזאת בשל אופיים הלא אנושי של תושביה", בעוד אזור לוקאך (Lucach regnum) הופיע באותה מפה דרומית מערבית לה. בעקבות מרקטור, מיקם גם אברהם אורטליוס את ביך ולוקאך על מפת העולם שלו ב-1571. בדומה לכך, הופיעה ביך בקצה הדרומי של מפתו הידועה של יאן הויגן ואן ליסחוטן על איי מזרח הודו ב-1596, אשר הובילה (או הטעתה) את אבל טסמן במסעו ב-1642 לחיפוש אחר הארץ העשירה בזהב והשוכנת דרומית לאיי שלמה, בשטח שבין כף הורן לכף התקווה הטובה.

אישור לקיומה של יבשה באזור בו הראו המפות על מיקומה ההיפותטי של ביך הגיע באוקטובר 1616, עם הגעתו של ההולנדי דירק הארטוג (Dirk Hartog) לחופה המערבי של אוסטרליה של ימינו, אותה כינה אֵנדראכטסלנד (Eendrachtsland) על שם ספינתו. באוגוסט 1642 שיגרה מועצת חברת הודו המזרחית ההולנדית את אבל טסמן למסע לאותו אזור, כאשר אחת ממטרותיו הייתה "השגת מידע על הפרובינציות הלא נודעות של ביך.

טרה אוסטרליס - אנטארקטיקה

אנטארקטיקה נתגלתה לבסוף באזור ההיפותטי של טרה אוסטרליס על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ב-1820. היקפה של טרה אוסטרליס נקבע סופית, והוכח כי ההמיספירה הדרומית מכילה הרבה פחות שטח אדמה לעומת הצפונית. שטחה ההיפותטי של טרה אוסטרליס כלל בסופו של דבר רק שתי יבשות קטנות יחסית בהיקפן: אנטארקטיקה ואוסטרליה.

עולם הדיסק

עולם הדיסק (באנגלית: Discworld) היא סדרת ספרי פנטזיה הומוריסטיים מאת הסופר האנגלי טרי פראצ'ט. עלילות הסדרה מתרחשות בעולם בצורת דיסק הנישא על גבם של ארבעה פילים שבתורם עומדים על גבו של צב ענק. הספרים משלבים פנטזיה, הומור ופארודיה על העולם שלנו ככלי להעברת מסרים וביקורת מצד הסופר על החברה.

עולם הדיסק, עולם שטוח ועגול, משייט בחלל כשהוא נישא על גבם של 4 פילים העומדים על גב צב ענקי בשם א'טואין הגדול. בספרי הסדרה מציג פראצ'ט גרסאות משלו לעולמנו בנושאים רבים, החל מדתות וכלה בבעלי חיים. כך משתקפים בעולם זה הדים רבים לעולמנו אנו על תקופותיו השונות כפארודיה וסאטירה. באמצעות גרסאות מעוותות אלו של המציאות שלנו, היוצרות אלמנט הומוריסטי, מותח פראצ'ט ביקורת על העולם, דרכיו ומנהגיו.

עולם הדיסק רווי בכשף ולאמונות בני אדם כוח יצירה: בספר איש הקציר כותב פראצ'ט: "אולי אמונה לא יכולה להזיז הרים, אבל היא יכולה לברוא מישהו שכן יכול". בעולם הדיסק מטאפורה יכולה להיות דבר ממשי ביותר, ובזכות אמונתם ודמיונם של בני האדם, כוחות טבע מתגלמים כיישויות אתנומורפיות (יישויות דמויות אדם) וגם נדבקים בתכונות שלהם. אחת הדמויות הידועות והפופולריות של עולם הדיסק היא הישות האתנומורפית מוות (Death) - שלד נושא חרמש המהווה פרודיה אוהדת על האנשה של המוות בתרבות האנושית.

הספרים מכילים הרבה בדיחות המבוססות על "איגיון" (Nonsense, אי-היגיון) ותיאורים המלהטטים בכוחה של המלה הכתובה כדי לתאר דברים שלא ניתן לדמיין.

עולם הדיסק - הפיזיקה של עולם הדיסק

עולם הדיסק הוא עולם שטוח, הנישא על גבם של 4 פילים העומדים על הצב א'טואין הגדול, החותר בחלל הריק, לעבר נקודה שעל פי ההשערה היא נקודת הזיווג של כל צבי העולמות, באירוע שנקרא "The Big Bang" (משחק מילים על משמעותו של הביטוי המפץ הגדול). מהירות האור קטנה בו ממהירות הקול, בעיקר בשדות כשף כמו אלה שעוטפים את עולם הדיסק, מה שעשוי לגרום לאפקטים יחסותיים, וכן לכך שהשמש, המקיפה את א'טואין הגדול, נעה במהירות הגבוהה ממהירות האור.

מוחם של טרולים עשוי מצורן (כמו מוליכים למחצה בשבבים), ופועל היטב רק בטמפרטורות נמוכות מאוד (בדומה לעל מוליכים).

המומחים לפיזיקה בעולם הדיסק הם הפילוסופים, אך השימושים בה מעטים. במקום זאת, את הפיזיקה מחליף הכשף ככוח העיקרי.

עולם הדיסק - הכשף בעולם הדיסק

בהתאם לרוח הפנטסטית של הספרים ולהשראות שנשאבות מעולם משחקי התפקידים וספרי הפנטזיה מז'אנר חרב וכושפות (Sword & Sorcery), שילב פראצ'ט בעלילות הסדרה וכן בעולם עצמו לא אחת מכשפים, וחלקם אף הפכו לדמויות מפתח בספרים.

עם התפתחות הסדרה התפתחה המכניקה המאפשרת, מבחינה פסאודו-מדעית, את עולם הדיסק - שדות "כשף" (כפארודיה על תורת השדות בפיזיקה). בספרים מוסבר שכאשר שדה כשף חזק דיו, הוא מסוגל לגרום לדברים על-טבעיים להתרחש - כגון להאט את מהירות האור (ובכך לאפשר אזורי זמן שונים בעולם השטוח).

לאורך ספריו שותל טרי פראצ'ט רמיזות רבות לפיזיקה מודרנית כאשר הוא מדבר על "חלקיקי כשף", "חוק שימור הכשף", והערות על מכשפים צעירים ואמביציוניים, המבקשים, למשל, תקציב להקמת מתקן לטיפול באנרגיות כשף גבוהות (המבוסס על מאיצי החלקיקים הענקיים שתוכננו בעשורים האחרונים). בין היתר, קל ליצור אשליה של כוס באמצעות כשף, כי כל הנדרש הוא הסטה של מספר פוטונים (או מניפולציה על המוח של המתבונן). אך על מנת ליצור כוס ממשית, כמות הכשף הנדרשת היא כה עצומה - בשל שקילות המסה והאנרגיה - שרק קוסמים אמיתיים יכולים לבצע דבר כזה.

בהתאם, העוסקים בכשף הם המכשפים - אשר מקבילים בעולמו של פראצ'ט לממסד המדעי. ישנה הבחנה בין מכשפים (Wizards) לקוסמים (Sorcery), ובהתאם בין כשף לקסם: האחרון חזק בהרבה, וכשהוא משמש כנשק הוא עלול להרוס את העולם. המכשפים מרוכזים בעיקרם ב"אוניברסיטה הנעלמת", הממוקמת בזירת ההתרחשויות העיקרית בסדרה - העיר אנק-מורפורק. בתחילת הסדרה המכשפים מוצגים כגורמים תככניים המתחרים זה בזה ללא רחם, לעתים עד כדי התנקשות, כדי להתקדם בסולם הדרגות. לאחר הופעתו של קוסם בספר החמישי והתוצאות הרות האסון שנגרמו מכך, המכשפים זונחים גישה זו והופכים ידידותיים יותר. המכשפים הוותיקים, שמבינים שמטרת השליטה בכישוף היא היכולת להימנע מהשימוש בו, עוסקים בכישוף רק לעתים נדירות, ועיקר עיסוקם הוא השתתפות בסעודות.

מנגד למכשפים נצבות המכשפות (Witches). אלו עוסקות אמנם בכשפים, אך אינן מייצגות גישות מדעיות, אלא מעין חוכמה עממית. הן משתמשות פעמים רבות בפסיכולוגיה, פוליטיקה ותעלולים רטוריים כדי להשיג את מבוקשן. המכשפות משמשות כמרפאות בכפרים וקהילות קטנות ברחבי עולם הדיסק, בעוד שהאוניברסיטה הנעלמת אסרה על כניסתן אל בין כתליה. למכשפות כוחות של ממש, אך רק לעתים רחוקות הן צריכות לנצל אותם.

הכשף בעולם הדיסק נותן אותותיו גם בתרבות הבדיונית המתוארת בספר. כך, למשל, הספרה 8 משמשת כמוטיב חוזר המקושר לקסם ולכשף, לעתים כאות של מזל רע. החומר הבדיוני "אוקטארין" (התחילית "אוקטא" נובעת מהשם הלטיני לספרה 8) הוא החומר הנוצר, או אולי המאפשר, כשף, ורק מכשפים יכולים לראותו, ומשמש לא אחת את גיבורי הספרים לדעת כי דבר מה, כגון סערה קסומה, כרוך בכשף.

פריבילגיה נוספת של המכשפים קשורה ל"מוות", מלאך המוות של עולם הדיסק, שדמותו מופיעה תדיר בספרי הסדרה. הוא מחויב לחוקים מסוימים כלפי המכשפים והמכשפות: הם מסוגלים לראות את מוות בכל עת ואף לזמן אותו (בפולחן האשקאנטה), והם אף יודעים את תאריך מותם המיועד.

עולם הדיסק - עלילות

ספרי עולם הדיסק מהווים סדרה אחת, אך בתוכה ניתן למצוא מספר "תת סדרות" המחולקות לפי הדמויות המופיעות בהן. בספרי אותן "תת-סדרות" העלילה תתמקד באותה דמות או קבוצת דמויות ומטבע הדברים תעסוק במוטיבים מסוימים הקשורים בעיקר לאותן דמויות. כאמור, אין מדובר בחלוקה רשמית עם חוקים אלא חלוקה הגיונית לפי הדמויות הראשיות. על כן, דמויות רבות מופיעות בספרים שונים, כולל אלו אשר אינן מה"סדרה" שלהן.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות מוות ומשפחתו המורחבת

הספרים אשר עוסקים במוות או במשפחתו ומציבים אותם כדמויות הראשיות נוטים להתעסק בשאלת תפקידו של המוות בחיים ובשאלת מקומו של הצדק בתחום זה. בנוסף עוסקים חלק מספרים אלה במלחמתם של המאזינים של המציאות נגד החיים של עולם הדיסק. המאזינים של המציאות (Auditors) הם ייצורים אמורפיים וחסרי אישיות שמשגיחים על המציאות ומוודאים שהכל פועל לפי החוקים, הם שונאים את החיים ומתנכלים פעם אחר פעם למוות, המפתח אישיות ונכבש בקסמי האנושות. מגינם הגדול של החיים כנגד המאזינים הוא מוות בעצמו, הנעזר בנכדתו סוזן כדי לעקוף את החוקים האוסרים על התערבות ישירה.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות מוות ומשפחתו המורחבת - מוות (Death)

מוות הוא דמות פופולרית שמופיעה כמעט בכל הספרים. מוות מתואר כפארודיה על ההאנשות של המוות; הוא נראה כשלד עוטה גלימה שחורה ובעל חרמש, שתפקידו לקחת את נשמתם של האנשים ברגע מותם ולהעביר אותה הלאה. הוא יעיל אך לא אכזרי, ויש לו חיבה למין האנושי שגורמת לו לחקות כמה ממנהגיהם.

מוות מתעניין מאוד בבני האדם, חוקר את מנהגיהם באובססיביות ומנסה לחקות כמה מהם, אך לעולם אינו מצליח לרדת לפשרם. למרות (ואולי בגלל) חיבתו הרבה לבני האדם, הוא מבצע את תפקידו ביעילות רבה, כפי שהוא רואה לנכון. בסופו של דבר, מוות מפתח מעין אישיות והוא פועל כבעל בריתם הגדול ביותר של החיים.

מוות חי בממלכה חוץ-ממדית שבה לזמן אין השפעה אמיתית. הממלכה היא שיא נסיונותיו של מוות להעתיק את מנהגיהם של בני האדם, שכן אין לו צורך אמיתי במגורים. הממלכה כולה היא בגוונים של שחור, החל משדות החיטה ועד פריטי הריהוט בביתו. הבית עצמו כולל חדר שינה, אמבטיה ומטבח, על אף שלמוות אין צורך פיזי בכל אלו.

החדרים השימושיים היחידים למוות בביתו הם חדר הספרייה, המכיל את ספרי קורות החיים של כל בני האדם בכל הזמנים, וחדר עבודתו, הכולל את שעוני החול המודדים את קצבת חייהם.

מעבר לביתו ולגן שלצדו ישנה גם אורווה בה מוות מאחסן את סוסו בינקי, עמו הוא מתנייד ממקום למקום.

במהלך הזמן מוות אימץ לעצמו משפחה ואף משרת בשם אלברט, שהיה קוסם רב עוצמה שהעדיף לשרת את מוות לנצח במקום למות בעצמו.

בספרים דבריו של מוות מופיעים באותיות מודגשות או מוטות (ובאנגלית באותיות רישיות), שכן מוות לא באמת מדבר, אלא פשוט משמיע קול לאוזניו של המאזין בלבד.

בסרטים אשר הופקו על סדרת הספרים, השחקן אשר מגלם את מוות הוא כריסטופר לי.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות מוות ומשפחתו המורחבת - מורט (Mort) ואיזבל (Ysabell)

איזבל היא בתו המאומצת של מוות אשר חיה בממלכתו זמן רב, במהלכו לא התבגרה כלל. בספר "תרועת המוות" היא פוגשת במורט, אותו לקח לעצמו מוות כשוליה. השניים מתאהבים, למורת רוחו של מוות, אשר מנסה להלחם במורט ולהרגו. לבסוף מוות מחליט לתת להם לחיות והם פורשים לעולם החיים. מאוחר יותר, בספר "Soul Music", מוות נאלץ לקחת את נשמותיהם ונכנס עקב כך לדיכאון.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות מוות ומשפחתו המורחבת - סוזן (Susan)

סוזן היא נכדתו המאומצת של מוות, בתם של מורט ואיזבל. סוזן מופיעה לראשונה בספר "Soul Music". בספר מוות נאלץ לקחת את נשמותיהם של הוריה ובשל כך מחליט לפרוש מתפקידו. אט אט מגלה סוזן כי כוחותיו ואישיותו מועברים אליה והיא נושאת באחריות הכבדה שבאה עם תפקידה החדש.

בסוף הספר מוות חוזר ומסיר את נטל האחריות מסוזן, אך היא עתה מודעת לכוחותיה הרבים, הכוללים יכולת לחיות מחוץ לזמן ולהפוך עצמה לבלתי נראית עבור רוב בני האדם. לבסוף היא מוצאת לעצמה תפקיד כמורה בבית ספר שם היא מנסה ללמד את הילדים "חוכמת חיים". סוזן ממשיכה להופיע גם בספרים הבאים העוסקים במשפחתה.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות המכשפות - עלילות טיפני אייקין

טיפני אייקין (Tiffany Aching) היא ילדה צעירה בעלת פוטנציאל להיות המכשפה הגדולה ביותר בעולם הדיסק. סבתא נוצת-שעווה מגלה זאת במהירות ולוקחת אותה תחת חסותה כדי ללמדה כיצד להפעיל את שיכלה ואת כוחותיה באופן שווה ומיטבי.

הספרים העוסקים בעלילותיה של טיפאני נבדלים במעט משאר ספרי "עולם הדיסק" ומיועדים לקוראים צעירים יותר. הספרים מציגים את טיפאני כילדה נבונה וחכמה שמוקפית במבוגרים אשר מזלזלים בה בשל גילה הצעיר. טיפני נאלצת פעם אחר פעם לגלות תושיה ואחריות רבה כדי לעזור לחבריה ולבני האדם בכלל.

ספרי עלילות טיפני הם:

בני החורין הקטנים (The Wee Free Men)

כובע מלא שמיים (A Hat Full Of Sky)

חרש החורף (Wintersmith)

אלבש חצות ליל (I Shall Wear Midnight)

כתר הרועים (The Shepherd's Crown )

ספרי עלילות טיפני אייקין תורגמו לעברית על ידי יונתן בר ויצאו לאור בהוצאת סיאל.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות המכשפות - עלילות סגל האוניברסיטה הנעלמת וסתמרוח

סגל האוניברסיטה הנעלמת הוא חבורת מכשפים רמי דרג באוניברסיטת המכשפים שבאנק מורפורק. המכשפים הם לרוב מפוזרים, מלאים בגאווה עצמית ונוטים להתנהגות שטותית וילדותית. הסגל המלא הוא רחב, אך הספרים מתמקדים בקבוצה קטנה של חברי סגל המתוארים באופן פרטני.

ראש הסגל הוא מוסטורם רידיקולי, היועץ הראשי (Archcancelor) ומנהל האוניברסיטה. הוא נוטה להיות בוטה ופעמים רבות נוטה לפתרון המהיר ביותר האפשרי עבור בעיות רבות, אך הוא מלא בינה ונטייה להבחין בפרטים שחבריו האחרים לסגל מפספסים לעתים.

שאר חברי הסגל הם הדיקן, המרצה לרונות מודרניות (The Lecturer in Recent Runes), הגזבר (The Bursar), שסובל מחוסר שפיות; המתדיין הוותיק (Senior Wrangler), היו"ר לנושאים לא ברורים ( Chair of Indefinite Studies ) ופונדר סטיבונס, צעיר הסגל אך גם הרציני ביותר ביניהם. בניגוד לשאר הסגל העצל והשבע, פונדר הוא מדען לכל דבר, העסוק בחקירות והמצאות, ובאמצעותו מוצגות תאוריות פיזיקליות שונות והצורה שבה הן באות לידי ביטוי בעולם הדיסק. כמו כן בספריית האוניברסיטה משמש כספרן אורנג אוטן, מכשף שבמהלך ניסוי הפך לאורנג אוטן ואוי לו למי שיקרא לו קוף.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות סגל האוניברסיטה הנעלמת וסתמרוח - סתמרוח

סתמרוח הוא סטודנט כושל באוניברסיטה, שתואר לעתים קרובות על ידיו מוריו כ"שווה הערך הכישופי למספר אפס". סתמרוח מצטייר כאדם פחדן ביותר, חסר מזל ובעל גישה צינית לחיים. אולם במקרים רבים, למרות היותו לא-יוצלח, מצליח סתמרוח להתגבר על המכשולים ולהציל את העולם שוב ושוב.

עולם הדיסק - עלילות - עלילות המשמר

עלילות המשמר משלבות סיפור מתח עם פנטזיה ומספרות על חברי משמר הלילה (שבמהלך העלילה הופך למשמר העיר) באנק מורפורק. ספרים אלו מהווים כמעט תמיד פארודיה על סרטי פילם נואר וסרטי שוטרים, בד בבד שהם מציגים תעלומות שונות עמן נאלצים חברי המשמר להתמודד.

בתחילת דרכו משמר הלילה מורכב מקבוצה קטנה של שוטרים לא-יוצלחים שאף אחד לא לוקח ברצינות, כולל הם עצמם. בראש המשמר עומד סרן סמואל ויימס, שמופיע כאלכוהוליסט דיכאוני שנואש מאי הצדק שהוא מוצא בחיים. הוא נקרע בין רצונו לתקן עיוותי צדק לבין מעמדו הפחות של משמר הלילה בעיר, אליו אין אדם המתייחס ברצינות.

היוצרות משתנים כאשר קבוצת זוממים מנסה להפיל את שליט העיר ולשים במקומו מלך בו ישלטו כבבובה. לשם כך הם מזמנים דרקון כדי להביא את השליט הנוכחי במבוכה לאור האיום עמו הוא לא יכול להתמודד. לפי תוכניתם, האיש בו יבחרו להיות שליט הבובה יתייצב מול הדרקון ובאבחת חרב אחת "ינצחו", כאשר בעצם הם פשוט יסלקו את הדרקון חזרה לעולם ממנו בא. העם היה אמור להכיר בזכותו של "הורג הדרקון" למלוכה עקב אגדות עם ידועות, לפיהן כאשר הממלכה נמצאת בסכנה יגיע יורש העצר האמיתי ויציל את תושביה.

תוכנית הקושרים משתבשת והדרקון חוזר לעיר, הורג את המלך המיועד ומשתלט על התושבים. בד בבד מגיע גזר, היורש האמיתי לכס המלוכה שאומץ על ידי גמדים. גזר נשלח לעיר כדי להצטרף למשמר הלילה, בעזרתו מצליח ויימס להציל את העיר מאימת הדרקון.

משמר הלילה זוכה לכבוד בעקבות הישג זה וממשיך להעלות קרנו במהלך הספרים הבאים, עד אשר הוא הופך למשמר העיר רב המעמד. הספרים מציגים עלילות קשירת קשר ומניעים פוליטיים לרוב וכן מתעסקים בשאלת גזענות.

עולם הדיסק - עלילות - השומרים

דמויות בולטות במשמר:

סרן סמיואל ויימס (Captain Samuel Vimes): מפקד המשמר, אשר מתחיל את דרכו כראש משמר הלילה המתפורר והופך בהדרגה לדוכס אנק מורפורק, האדם העשיר ביותר בעיר ומפקד משמר העיר כולו. ויימס מופיע לראשונה בספר "שומרים! שומרים!".

גזר ברזלסון (Carrot Ironfoundersson): שומר שהחל את דרכו מדרגת תת-שוטר והתקדם עד לדרגת סרן (קפטן). נצר לשושלת המלוכה האבודה של העיר, אך גודל על ידי גמדים בלב ההר ולא מודע למורשת זו. היחיד שהצטרף למשמר מרצונו החופשי. בגלל חינוכו הגמדי, גזר הוא שומר חוק נלהב ואופטימי, המאמין שאנשים טובים מיסודם. גזר מאופיין בכוחו הרב ובכריזמה שלו.

סמל פרד קולון: סמל משמעת טיפש ושמן של המשמר במשך כל הספרים. מתהדר ביכולתיו בחץ וקשת.

רב"ט ססיל "נובי" נובס: פושע קטן ואקסצנטרי, מסריח ומכוער.

אנגואה פון אברוולד (Sergeant Angua Von Uberwald): אשת זאב, בת למשפחת אנשי זאב אצילים ועשירים מאברוולד, סמלת במשמר ואהובתו של גזר.

חצצוק (בראי-נוע: דטריטוס; Detritus): טרול מגודל, שכמו כל הטרולים של עולם הדיסק מוחו בנוי מסיליקון ולכן מתקשה לתפקד בטמפרטורות חמות.

Cherry Littlebottom (שרי): גמדה, הראשונה מבני מינה שהכריזה בגלוי על מגדרה, אחראית על מחלקת הזיהוי הפלילי.

בספרי המשמר מופיעה תדיר דמותו של שליט אנק-מורפורק, האבלוק וטינרי. להבדיל מדמותו בספרי סתמרוח השונים, בספרי המשמר הוא מתואר כעריץ נאור, הגם שציני ונוטה למיזנתרופיות. כמו כן מופיע חורני לי-זה-עולה-יותר (Cut-Me-Own-Throat Dibbler), איש עסקים כושל וחמדן שעיקר פרנסתו ממכירת מזון מהיר באיכות ירודה, אך לעד מנסה לקפוץ על הזדמנויות עסקיות קורצות (בהן הוא כושל בהתמדה).

ספרי עלילות משמר העיר הם:

שומרים! שומרים! (Guards! Guards!)

אנשי המשמר (Men at Arms)

Feet of Clay

Jingo

The Fifth Elephant

Night Watch

Thud!

עולם הדיסק - עלילות - עלילות נוספות

מעבר לעלילות מתמשכות אלו, בסדרת הספרים מופיעים מדי פעם ספרים עם דמויות חדשות אשר לא מופיעות לאחר מכן בתפקידים ראשיים אחרים. ספרים אלו כוללים את:

פירמידות (Pyramids) - מספר את סיפורה של ממלכת דג'ליבייבי, המזכירה את מצרים הפרעונית.

ראי-נוע (Moving Pictures) - הראינוע מגיע לאנק-מורפורק. פרודיה על הוליווד ותקופת הכוכבים.

אלים קטנים - ספר העוסק בכת המאמינה (בטעות) שעולם הדיסק הוא כדורי ולא שטוח כידוע. סאטירה על דתות ופילוסופים.

The Truth - עוסק בהקמתו של העיתון הראשון באנק מורפורק, באתיקה ובפחד מפני זרים.

Monstrous Regiment - ספר המתאר נערה צעירה המחופשת לגבר ומצטרפת לצבא (כפארודיה על ז'אן ד'ארק).

מהומה רבה על לא דוור (Going Postal) - עוסק בחידוש, ובפועל הקמת, שירות הדואר באנק מורפורק.

Making money - ספר המשך למהומה רבה על לא דוור שם מופקד שפריץ פון סתמבור (Moist von Lipwig), גנב לשעבר, על הבנק של אנק-מורפורק.

עולם הדיסק - מקומות

מקומות רבים בסדרת הספרים, כדרך הבטים רבים אחרים בה, הם השתקפות של עולמנו שלנו. עיקר העלילות מתרחשות באנק מורפורק ומיעוטן במקומות אחרים, כמו אברוולד וקלאטץ'.

עולם הדיסק - מקומות - אנך מורפורק (Ankh Morpork)

אנק מורפורק היא העיר הגדולה בעולם הדיסק. היא שוכנת קרוב לים המעגל באמצע מישורי סטו. מטרופולין הומה של מיליון אנשים, גמדים, טרולים ושאר יצורים בלתי מזוהים. העיר ידועה בסירחון שלה, ובנהר האנק המזוהם הזורם (יותר נכון, זולג באיטיות) דרכה.

מורפורק היא שילוב של בריטניה וארצות הברית של עולמנו. בעברה הייתה אימפריה קולוניאליסטית צבאית אדירה שחלשה על מקומות רבים. כיום היא אימפריה כלכלית בת עיר אחת בלבד שנחשבת למדינה המתקדמת והפתוחה ביותר בעולם. תושבי העיר ידועים בתאוות הבצע שלהם וביצירתיות שלהם בחיפוש אחר דרכים להרוויח כסף. דמות מייצגת של מגמה זו היא חורני לי-זה-עולה-יותר (Cut-Me-Own-Throat Dibbler), שמתואר כאיש עסקים כושל המתפרנס ממכירת דברי אוכל חסרי טעם אך תמיד הוגה תוכניות ומנצל כל הזדמנות לנסות ולהרוויח הרבה כסף.

הפשע באנק מורפורק הוא עתה מאורגן. בעבר הפשע היה חופשי להשתולל ולעתים היה זה קשה במיוחד לכוחות השיטור לעצור אותו. תחת הנהגתו של שליט העיר הנוכחי עודדו גילדות הפשע השונות (הגנבים, המתנקשים והזונות) לצאת לאור ולהשליט סדר בעניין. ההגיון שעמד מאחורי צעד זה גרס כי כיוון שפשע תמיד יהיה קיים, אין סיבה אמיתית להלחם בו. על כן הגילדות הסכימו על מידה מסוימת של פשע עבור כל אדם ועבור כל שנה ממנה אל להם לחרוג. הגילדות משלמות מסים ויכולות לאסוף דמי ביטוח כהגנה מפני פעולותיהם.

עולם הדיסק - מקומות - האוניברסיטה הנעלמת (Unseen University)

בית הספר הגבוה והיחיד לכישוף. המוטו של האוניברסיטה הנעלמת הוא "Nunc Id Vides, Nunc Ne Vides". בתרגום חופשי מלטינית - "עכשיו רואים אותה, עכשיו לא".

האוניברסיטה הנעלמת ממוקמת באנק מורפורק, אך איננה מתערבת באופן ישיר בעסקי העיר ובתמורה זוכה ליחס שווה מצד העירייה. בעבר האוניברסיטה הייתה מקום מסוכן שכן דרך ההתקדמות בה הייתה לרצוח את אלו שבמעמדות העליונים, אך כעת המצב שקט יותר. האוניברסיטה שקעה במיתון ברמת האלימות וכעת אנשי הסגל שלה עוסקים רק בעבודתם ובחייהם האישים והאקסצנטריים.

מייסד האוניברסיטה הנעלמת הוא אלברטו מאליך, שמאוחר יותר נהפך למשרתו של מוות בתמורה להוצאתו מרצף הזמן, ובכך לאפשר לו מעין אלמוות.

עולם הדיסק - מקומות - אברוולד (Überwald)

(בגרמנית: מעל היער. בדומה לפירוש המילולי של טרנסילבניה בלטינית: מעבר ליער) מדינה שמזכירה באופיה את הסטיגמות על גרמניה או על טרנסילבניה. בעבר חלשה על אברוולד "האימפריה הטמאה" (בניגוד לאימפריה הרומית הקדושה), בה שלטו אנשי הזאב והערפדים. כיום האימפריה התמוטטה והתפזרה למדינות רבות, כדרכה של ברית המועצות של ימינו.

עולם הדיסק - מקומות - קלאטץ' (Klatch)

קלאטץ' הוא שמה של יבשת מדברית ענקית וכן של המדינה הגדולה ביותר בה. הממלכה של קלאטץ' היא השתקפותה של האימפריה העות'מאנית והשבטים הערבים של עולמינו. על אף שאנשי אנק מורפורק חושבים אותם לפראים פרימיטיבים ללא כל חוזק צבאי, אנשי הממלכה מתגלים כבעלי תרבות עשירה וטכנולוגיה מתקדמת ביותר.

עולם הדיסק - מקומות - ממדי הצינוק

ממדי הצינוק (באנגלית: The Dungeon Dimensions) הוא עולם או ממד הקיים מחוץ למרחב ולזמן. בממדי הצינוק חיים שדים, מפלצות וייצורים נוראים אחרים - אך חסרי צורה - הרוצים לפלוש לעולם הדיסק במטרה להתחמם מאש המציאות. הם נמשכים למוחות מכשפים חריפים ובעלי ריכוז כשף רב וכן למספר 8 (במיוחד בל שמהרות' (פארודיה על קת'ולהו של לאבקראפט)). שימוש רב ובוטה בכשף וכן ריכוז גדול של כשף יכולים לפתוח צוהר בין ממדי הצינוק לעולם הדיסק, שדרכו השדים יכולים להיכנס ולגרום נזק לעולם הדיסק.

עולם הדיסק - גזעים

בעולם הפנטזיה אשר התפתח בסדרה ישנם מספר גזעים (מעבר לבני האדם), חלקם בעלי מאפיינים "רגילים" לפנטזיה, חלקם מקוריים יותר.

עולם הדיסק - גזעים - גמדים

הגמדים של עולם הדיסק הם פארודיה על הגמדים של הארץ התיכונה וספרי פנטזיה שהושפעו משר הטבעות. הם מתוארים באופן הקלאסי כבני אדם נמוכים בעלי כשרון לכריית זהב ושאר משאבי טבע. מספר דברים נשאבו גם מהתרבות הפופולרית, כגון שיר ה"היי-הו" הזכור מהסרט שלגיה ושבעת הגמדים של וולט דיסני. במהלך הסדרה תרבות הגמדים התפתחה וגילתה רבדים מקוריים ביותר, כגון השנאה העזה לטרולים והבושה שביצירת סממנים חיצוניים של הפרדה מגדרית: גברים ונשים כאחד נושאים שריון, גרזן ומגדלים זקן עבות. כך רוב תהליך החיזור בין גמדים מוקדש לבירור המין של הגמד/ה המחוזר באופן שלא יגרום אי-נעימות לשני הצדדים.

עולם הדיסק - גזעים - טרולים

הטרולים בעולם הדיסק הם יצורים העשויים מ"יסודות מטאמורפוזיים" (גופם מקבל תבנית ומרקם של מחצב נפוץ בסביבה, כגון סלעי כורכר, ברזל ולטרולים עירוניים אפילו לבני בניין). מוחם עשוי מסיליקון ועל כן מתפקד טוב יותר בטמפרטורות הנמוכות של מקום גידולם הטבעי - ההרים הגבוהים. טרולים רבים אשר יורדים למצוא לעצמם חיים בערים האנושיות סובלים מהחום ונהפכים ל"טיפשים". טרולים החיים במקום גידולם הטבעי נוטים להגות, והזקנים שבהם סובלים מפילוסופיה, מחלה קטלנית הגורמת להם לחשוב על משמעות החיים עד שהם הופכים לתוואי נוף דומם למראית עין.

שיני הטרולים הן יהלומים ויחד עם התנהגותם ה"טיפשה" באזורי מחיית בני האדם הדבר גרם לניסיונות צייד חוזרים ונשנים שלהם, אך אלו שרדו עקב הכוח העצום שלהם.

הטרולים מדברים ביניהם בשפה המשלבת ביטויים גופניים כגון מכות אלה וצעקות כלליות. הם נושאים עמם אלה ולבושים באופן מסורתי בפיסת חלציים מעור ועליה חגורת גולגולות (בימים עברו היו אלה גולגולות אדם וגמדים, אך כיום הרוב מסתפקים בעזים ופרות). הטרולים נמצאים במלחמה מתמדת עם הגמדים.

עולם הדיסק - גזעים - ערפדים

בניגוד למיתוס המצוי לגבי הערפד בעולמנו, הערפדים בעולם הדיסק הם זן נפרד אשר ניתן רק להיוולד אליו (לא ניתן להפוך להיות ערפד בעקבות נשיכתו של אחד או שתיית דמו.) מיתוסים מעולמנו שכן נדדו לערפדי עולם הדיסק הם השינה בארון קבורה, הפחד משום, כסף ומים קדושים, אל-מוות, התמכרות הדם (על אף שאיננה הכרחית) והיכולת להפוך לעטלפים. הערפדים שלטו בעבר באברוולד ביד רמה בזכות תכנון ורשעות. כיום ישנה קריאה בין חוגי הערפדים להפסיק למצוץ דם ולהשתלב בחברה. רבים חותמים על עצומת ה"סרט השחור" ומחליפים את התמכרותם מדם לדברים אחרים כגון צילום או קפה.