במהלך כל ההיסטוריה הכתובה, הסהרה היה צחיח עד מאוד. אלא, שהוא הפך לכזה בין אלף לבין שלושת אלפי שנים לפני המצאת הכתב. למעשה, עדויות מתחומי מדע שונים מגלות, שבמאות אלפי השנים האחרונות, הסהרה עבר סידרה של מחזורי שינוי אקלים קיצוניים בין מדבר לבין אזור אקלימי לח בהרבה. סוף הליך המדבור הנוכחי היה בסביבות שנת 4200 לפני הספירה. לפני הליך המדבור הייתה תקופה ארוכה של גשמי מונסון ולפניה היה שם אקלים לח ונוח וארץ של אגמים רבים.
חלק מהשינויים המחזוריים נובעים מהמחזוריות האיטית של שינוי זווית הנטייה, של ציר סיבוב כדור הארץ, ביחס למישור המילקה. הזווית הזו משתנה מעט, במחזוריות של 41,000 שנים בין 22 מעלות לבין 24.5. כשהזווית מתמתנת, מתמתנים ההבדלים בין עונות השנה, בכל העולם וכשהיא מקצינה הם מקצינים. עוד סיבה לשינויי האקלים המחזוריים שבסהרה היא תקופות קרח ותקופות התחממות גלובלית. מתברר, שתקופות התגבשות קרחונים גלובליות הן תקופות מדבור בסהרה ותקופות הפשרה הן תקופות נסיגת המדבר. בעשרים השנים האחרונות, אכן יש נסיגה בגודל המדבר. מנגד, מחקר שפורסם בשנת 2011 קבע שמדבר סהרה מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה.
תאוריית משאבת הסהרה (Sahara pump theory) היא תאוריה, שמסבירה את ההתפתחות של בעלי החיים והצמחייה, מדרום לסהרה, באגן הים התיכון ובמערב אסיה, בעזרת הידיעות על היותו של הסהרה, למחזורים, תחילה בית גידול נוח ואחר כך אזור תחת הליך מדבור, שדוחק ממנו את היצורים החיים החוצה ולהפך. תאוריה זו מחזקת גם את ההשערה, שאבותיהם של דוברי אם כל השפות השמיות, דוברי הפרוטו-שמית היו דוברי שפות אפרו-אסיאתיות, מאזור הסהרה, ששטפו בגלי הגירה גדולים את אזור הסהר הפורה וחצי האי ערב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה