באטקמה מרבצים עשירים של פחם ושל מחצבים אחרים. במדבר נמצא מצבור המלחת הגדול ביותר בעולם, שהפקתו החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם גילוי המחצבים והבנת חשיבותם הכלכלית, התעוררו סכסוכי גבול בין בוליביה, צ'ילה ופרו, שהובילו את צ'ילה להכרזת מלחמה על בוליביה במרץ 1879, ועל פרו במאי אותה שנה. מלחמה זו, שכונתה מלחמת האוקיינוס השקט, נמשכה עד 1883, ובסיומה סיפחה צ'ילה את מרבית אזורי הכרייה של המלחת.
ממשלת צ'ילה מסרה את הזיכיונות לכריית המלחת לחברות זרות, רובן בריטיות, שהעסיקו אלפי פועלים בתנאי עבודה ירודים. פועלי המכרות שוכנו במחנות של בקתות רעועות, ותנועתם הוגבלה לתחומי המחנות. עקב כך פרצה בסוף שנת 1907 שביתה של פועלי המכרות, ובעקבותיה שביתה כללית במחוזות הצפוניים של צ'ילה, שהסתיימה בטבח סנטה מריה דה איקיקה ב-21 בדצמבר, אירוע מכונן בתולדות תנועת הפועלים בצ'ילה.
מאז אמצע המאה ה-20 שוכנות במדבר כ-170 עיירות רפאים, שרידי מחנות הפועלים שנבנו ליד המכרות, שננטשו כמה עשורים לאחר המצאת חנקה סינתטית בגרמניה בתחילת המאה ה-20. אחת מהעיירות הללו, צ`קאבוקו (Chacabuco), שננטשה בשנת 1938, 14 שנים אחרי הקמתה, שימשה בימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה כמחנה ריכוז למתנגדי המשטר. עד היום העיירה הנטושה מוקפת בעשרות מוקשים שהוטמנו על ידי הצבא הצ'ילאני, ומתגורר בה אדם אחד בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה