15 המדבריות היפים ביותר מסביב לעולם

כשאנו חושבים על המדבר עולות בראשינו תמונות של יובש, ריקנות ואפילו מוות, אך האמת היא שהמדבר יכול להיות מלא יופי והוד שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם. באוסף הבא תוכלו לראות תמונות של 15 המדבריות היפים ביותר בעולם. שאלה: מהו המדבר הגדול ביותר בעולם? התשובה בתחתית הרשימה.

 

1. מדבר נמיב, נמיביה.

מדינת נמיביה הנמצאת בדרום מערב אפריקה היא מדינה מדברית ברובה, הגובלת באוקיינוס האטלנטי. בתמונה ניתן לראות אוקיינוס של מים נושק לאוקיינוס של חול.

2. הואקצ'ינה, פרו.

הואקצ'ינה היא עיירה קטנה וציורית השוכנת בנווה המדבר בפרו. העיירה משמשת כמוקד תיירותי, במיוחד עבור גולשי החולות הצעירים.

3. מדבר סונוראן, מקסיקו.

אחד המדבריות הציוריים ביותר הוא מדבר סונוראן אשר במקסיקו. העורקים המסתעפים לאורך החולות הם נהר קולורדו שהתייבש.

4. מדבר רובע אל חאלי, תימן.

זהו מדבר החול הגדול ביותר בעולם והוא משתרע על פני תימן ואיחוד האמירויות הערביות. משמעות שמו של המדבר היא "הרובע הריק".

5. אגם אום אל מא, לוב.

לוב כולה ממוקמת גיאוגרפית במדבר סהרה הגדול. אך גם במדבר הצחיח ניתן למצוא נווי מדבר ירוקים, כמו זה שבתמונה.

6. המדבר הלבן, מצרים.

סלעי הגיר העצומים קיבלו את צורתם המיוחדת עקב שחיקת סופות החול. המדבר הלבן משמש מוקד תיירותי פופולרי.

7. מדבר הצריחים, אוסטרליה.

הנוף המשונה נותר לא מוכר עד לשנות ה-60, אז הוקמה שמורת טבע הכוללת את המדבר. כיום מבקרים בשמורה כ-250,000 מבקרים בכל שנה.

8. שדות ירוקים במדבר, ירדן.

בירדן שתי מדבריות, המדבר הסורי והמדבר הערבי. למרות היובש הרב, המדינה דואגת להשקייה בשדות.

9. מדבר מוהאבי, ארה"ב.

 

קרינת השמש במדבר מוהאבי היא החזקה ביותר בארה"ב, לכן הוקמו בו מספר של תחנות כוח סולאריות כמו זו שבתמונה.

10. כביש מכוסה דיונה, מצרים.

 

למרות גודלן, דיונות החול נודדות כל הזמן בעזרת הרוח. בתמונה ניתן לראות דיונה שכיסתה כביש, אך עם הזמן היא תמשיך ותנדוד הלאה ממנו.

11. אגם הסהר, סין.

 

אגם הסהר הוא נווה מדבר קטן במדבר גובי האסייתי. צורתו הייחודית הקנתה לו מקום ביצירות ספרות סיניות רבות.

12. מדבר טקלאמקאן, סין.

במדבר מפתיע זה ניתן לראות מרבצים של שלג נחים על הדיונות החוליות.

13. פארק לנקואה מרנסס, ברזיל.

 

למרות שבאזור זה יורד גשם רב, כמעט ואין בו צמחייה. בין הדיונות החוליות נחות להן בריכות ירוקות.

14. סאלאר דה אויוני, בוליביה.

 

מדבר זה לא עשוי חול ודיונות, אלא מלח. זוהי רמת המלח הגדולה בעולם.

15. אנטארקטיקה.

 

יבשת אנטארקטיקה היא למעשה המדבר הגדול בעולם. ברוב המדבריות חם מדי כדי שירד גשם ואילו באנטארקטיקה קר מדי.

שמות מדברים נוספים

שמות מדברים שחסר מידע אודותם:

מדבר א-דהי
מדבר א-דהנא
מדבר אגידי
מדבר אובאדי 
מדבר אלה שן
מדבר ביודה 
מדבר דהנה
המדבר האדום 
מדבר כוויר
מדבר מוחבה
מדבר מויון
מדבר מרגו
מדבר מרזק

מדבר סימפסון

מדבר סימפסון הוא שטח גדול של אדמת חול יבשה אדומה דיונות בצפון הטריטוריה, דרום אוסטרליה וקווינסלנד במרכז אוסטרליה. זהו המדבר הרביעי בגודלו באוסטרליה, עם שטח של 176,500 קמ"ר (68,100 מ"ר) והוא המדבר הגדול ביותר בעולם חול דיונה.

המדבר נמצא מתחת לאגן הגדול הארטסיאני, אחד מאתרי הביוב הגדולים ביותר בעולם. מים מן האגן עולה אל פני השטח במעיינות טבעיים רבים, כולל דלהאוזי ספרינגס, וכן על משעמם קדוח לאורך נתיבי המניות, או במהלך חיפושי נפט. כתוצאה מניצול על ידי כאלה bores, את זרימת המים כדי מעיינות כבר הולך ופוחת בשנים האחרונות. זה גם חלק של אגן אגם אייר.

המדבר סימפסון הוא אגר המכיל את הדיונות הארוכות ביותר בעולם. אלה דיונות בכיוון צפון-דרום הם סטטי, שנערך על ידי הצמחייה. הם משתנים בגובה של 3 מטרים במערב עד כ -30 מטרים בצד המזרחי. הדיונה הגדולה ביותר, Nappanerica, היא 40 מטר גובה.

המדבר המזרחי

המאפיינים הטופוגרפיים של האזור שממזרח לעמק הנילוס שונים במידה ניכרת מאלה של המדבר המערבי. המדבר המזרחי הוא הררי ברובו ומשתרע על פני כ-220,000 קמ"ר. תחילתו ברמה חולית המתרוממת ממזרח לנילוס ולאחר כ-100 ק"מ הופכת לשרשרת הררית מצפון לדרום, החל מגבול סודן ועד לדלתה של הנילוס. זהו אזור סלעי, יבש וחסר צמחייה. שרשרת הרים זו מגיעה עד לגובה של 1,900 מטר. את ההרים חוצים ואדיות עמוקים, מערבה לעבר הנילוס, אולם באלה זורמים מים רק לעתים נדירות בגלל כמות המשקעים הנמוכה באזור.

 

המדבר המזרחי מבודד משאר חלקי מצרים. אין במדבר המזרחי נאות מדבר המאפשרים גידולים חקלאיים. להוציא מספר קטן של כפרים לחופי ים סוף, אין במדבר המזרחי ישובי קבע. חשיבותו העיקרית של המדבר המזרחי היא במשאבי הטבע הקיימים בו, בעיקר נפט. המדבר המזרחי שוכן בתחומי מחוז מינהלי אחד, מחוז אל-הורגדה שמרכזו בעיר המחוז הורגדה.

 

בדרום המדבר המזרחי נמצא משולש חלאיב, אזור במחלוקת בין מצרים וסודאן.

המדבר המערבי

 

המדבר המערבי משתרע על פני כ-700,000 קמ"ר, ומהווה כשני שלישים משטחה של מצרים. שטחו של המדבר המערבי, ממערב לעמק הנילוס, משתרע מן הים התיכון דרומה עד לגבול סודן. רמת ג'ילף אל-כאביר, בגובה ממוצע של 1,000 מטר, יוצאת דופן בנופו הנמוך והשטוח של המדבר. ים החולות הגדול משתרע מנווה המדבר סיווה, כ-50 ק"מ מגבול לוב ועד לג'ילף אל-כאביר. אין במדבר המערבי ערוצי נחלים או נהרות הזורמים דרכו.

 

ממשלת מצרים רואה במדבר המערבי אזור ספר וחילקה אותו לשני מחוזות מינהליים, אשר גבולם על קו הרוחב 28 לערך. מחוז מטרוך בצפון ואזור אל-ואדי אל ג'דיד בדרום. במדבר המערבי שבעה שקעים גאולוגיים חשובים. בשישה מתוכם נווה מדבר. בשביעי, הגדול מכולם, שקע קטארה, המים מליחים. בשקע קטארה, אשר שטחו כ-15,000 קמ"ר, נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר בשטח מצרים, 133 מטר מתחת לפני הים. רוב שטחו של שקע קטארה מכוסה בביצות מליחות, ואגמים מלוחים. מים מתוקים בשקעים אחרים מאפשרים גידולי חקלאות מוגבלים וישובי קבע. בנווה המדבר סיווה, סמוך לגבול לוב וממערב לשקע קטארה, מתקיים מאז ימי קדם ישוב קבע, בבידוד משאר חלקי מצרים.

מדבר ויקטוריה הגדול

מדבר ויקטוריה הגדול, מדבר באוסטרליה, במדינות "דרום אוסטרליה" (SA), ו"מערב אוסטליה" (WA). שטחו - 650,000 קמ"ר.

 

פני הקרקע מורכבים גבעות חול וביצות מלח. מרבית חלקו המזרחי מכיל שמורות של אבוריג'נים (ילידי אוסטרליה) ויש בו מספר פארקים לאומיים ושמורות טבע.

 

הטמפרטורות בקיץ מגיעות ל- 32-40 מעלות צלזיוס, ובחורף יורדות ל- 18-23 צלזיוס. כמות המשקעים גבוהה בהשוואה למדבריות שחונים יותר, ומסתכמת ב-200-250 מ"מ גשם בשנה. לעולם אין שלג במדבר, אולם פוקדות אותו מספר סופות רעמים מדי שנה.

 

הארופאי הראשון שחצה את המדבר (1875), היה החוקר ארנסט גיילס שקרא לו על שמה של ויקטוריה - מלכת בריטניה באותה העת. האזור מיושב בדלילות רבה, ומעט האוכלוסיה בו מורכבת מקבוצות שונות של אבוריג'נים. השבטים...

מדבר הנגב

 

הַנֶּגֶב (בערבית: النقب, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל. הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית, וזו הסיבה לתנאי האקלים השוררים בו. הנגב מכסה כ-60% משטחה של מדינת ישראל, ובחלקו הקטן הוא נמצא מחוץ לה.

 

קיימות הגדרות שונות לתיחום המדויק של הנגב, שניתנו על ידי חוקרים שונים. עם זאת, מקובל כי ארץ הַנֶּגֶב המקראית, שנפלה בנחלות שבט יהודה ושבט שמעון, השתרעה באזור צפון הנגב של ימינו בלבד, מערד במזרח ועד גרר במערב. זאת, בעוד שמרכז הנגב של ימינו הוא למעשה מדבר צין, שהיווה גבולה הדרומי של ארץ כנען, ודרום הנגב של ימינו הוא למעשה חלקו המזרחי של מדבר פארן הגדול, שבמרכז חצי האי סיני. המילה "נגב" משמשת בתנ"ך גם לציון כללי של הכיוון דרום.

מדבר הנגב - גאוגרפיה

צורתו של הנגב כצורת משולש בעל זווית חדה, הנמצאת בקצה הדרומי של ישראל בים סוף לחוף אילת. שתי זוויותיו האחרות נמצאות האחת (המזרחית) בחלקו הדרומי של ים המלח והשנייה (המערבית) בים התיכון, מול נפת אשקלון. שטחו של הנגב הישראלי הוא כ-13,000 קילומטרים רבועים והוא כולל את נפת באר שבע וחלק מנפת אשקלון.

מדבר הנגב - גאוגרפיה - גבולות גאוגרפיים

 

הגבול הצפוני: מאחר שהנגב הוא האזור הדרומי הצחיח של ארץ ישראל, ניתן לקבוע את גבולו הצפוני על פי כמות המשקעים הממוצעת. קו של 300 מ"מ גשם בשנה (בממוצע) עובר מנקודה צפונית ליריחו, דרך נקודה הנמצאת 1 ק"מ צפונית לקיבוץ שובל (או 20 ק"מ צפונית לעיר באר שבע) ועד נקודה דרומית לעזה. קו של 200 מ"מ גשם עובר מצפונית ליריחו, דרך מושב אוהד, קיבוץ גבולות וקיבוץ סופה ועד לאל עריש. מקובל למתוח את גבולו הצפוני של הנגב בקו העובר צפונית לבקעת באר שבע והנמתח מדרום ים המלח ועד לנפת אשקלון;

בצפון-מערב עובר גבולו של הנגב לאורך מישור החוף הדרומי עד רפיח או אל עריש;

בהמשך (בצד מערב-דרום-מערב) גובל הנגב בחצי האי סיני. גם כאן, אין תיחום גאוגרפי אחיד, אולם, הגבול המקובל בימינו עובר לאורך הגבול הבינלאומי בין ישראל למצרים (קו עקבה רפיח). יש הרואים בנחל אל עריש את גבולו המערבי של הנגב.

בדרום - חוף אילת והרי אילת.

במזרח - מעקבה, דרך הערבה ועד דרום ים המלח (המהווים חלק מן השבר הסורי אפריקני). גם כאן, מקובל להשתמש בגבול הבינלאומי שבין ישראל לירדן כגבול הנגב, אף על פי שגבול זה משייך לנגב את החלק הישראלי של הערבה בלבד ולא את חלקה הירדני. מבחינה גאוגרפית, הערבה היא יחידה אחת, ואם מתייחסים לנגב כאל אזור גאוגרפי גרידא, יש לכלול בו את כל הערבה (ישראלית וירדנית) או שלא לכלול בו את הערבה כלל.

מדבר הנגב - גאוגרפיה - יחידות גאוגרפיות

בקעת הנגב - בקעה המפרידה בין הרי יהודה להרי הנגב ומהווה בקעת משנה של הרי השבר הסורי אפריקני, למרות שלא כמו כל הבקעות, היא איננה מתחברת ויוצאת מהשבר הסורי אפריקני אלא אל מישור החוף.

הר הנגב - שורת רכסים מקבילים בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב. הרכסים משתפלים במתינות לכיוון מערב ובתלילות לכיוון מזרח. שיא הרכסים מגיע ל-1,037 מטר בהר רמון. בתוך הר הנגב מצויים מכתשים המהווים תופעה גאולוגית ייחודית.

מדבר פארן - משתרעים מדרום להר הנגב, מהערבה ועד לסיני. אזור מישורי ברובו המהווה את רוב אגן הניקוז של נחל פארן.

הרי אילת - יש הרואים בהם חלק מסיני, אך היות שמבחינה מדינית נמצאים בתחום ישראל, מקובל לשייך אזור זה לנגב.

חולות חלוצה - שטח חולי ממערב לבקעת הנגב ועד למישור החוף. מתאפיין בגבעות חוליות.

מדבר הנגב - גאוגרפיה - מאפיינים

הנגב הוא חבל ארץ מדברי ברובו. בנגב ערוצי נחלים, רובם המוחלט נחלי אכזב: במהלך הקיץ כמו גם רוב החורף, מים אינם זורמים בהם כלל. עם זאת, כשיורד גשם חזק זורמים בנחלים אלו שיטפונות.

מדבר הנגב - החי והצומח בנגב

 

מטבע הדברים, בשל אופיו המדברי של הנגב, אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה שבו צריכה להסתגל ולשרוד תנאים קשים, שהעיקריים בהם הם מחסור במים, צל ומקורות מזון כמו גם חום גבוה במהלך היום וקור בלילה.

 

בשל כך, רובה המוחלט של הצמחייה הדלילה שכבר גדלה היא צמחייה מדברית שלא צורכת כמות רבה של מים, ויכולה לשרוד את הבדלי הטמפרטורות והמחסור במים, לרוב, הצמחייה לא צבעונית אלא בצבעי אפור, חום וירקרק דהוי. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לטעת עצים וצמחים בנגב כדי להרבות את הצל ומקורות המזון לבעלי החיים הצמחוניים.

 

עברונה היא הנקודה הצפונית ביותר בעולם בה ניתן למצוא דקל מסוג דום מצרי.

 

אוכלוסיית בעלי החיים מוצאת פתרונות אחרים לחום והצחיחות: רובם של בעלי החיים ישנים ומסתתרים ביום; הזוחלים והמכרסמים הקטנים, לדוגמה, מתחפרים בדרך כלל במאורות בחול, ועם בוא הערב ורדת הטמפרטורות יוצאים בעלי החיים ממסתורם למרעה או לחלופין למציאת ציד. בעלי חיים אחדים, כמו גם צמחים רבים, נפוצים בקרבת נאות מדבר, שם לעתים קרובות זורמים מים ושורר צל.

 

רוב היונקים הצמחוניים, כגון צבאים, יעלים, שפני סלע וראמים (שנכחדו מנופי הארץ זה מכבר אך החל תהליך החזרתם לטבע) מורגלים לקבל את רוב כמות הנוזלים שהם צריכים מליחוך עלים המכילים מים. הטורפים הנפוצים הם שועלים, תנים, צבועים, זאבים, כמו גם מספר מועט מאוד של נמרים הנפוצים בעיקר בקרבת מצפה רמון והמכתש שבקרבתו.

 

בנגב נפוצים גם מספר סוגי עופות דורסים, ביניהם ניתן למנות את המין נשר מקראי בסוג נשר ואת עזניית הנגב שנכחדה מנוף הנגב בעקבות ציד לא חוקי, אולם בשנים האחרונות נעשה מאמץ להחזרתה ומספר פרטים שוחררו.

 

בעבר היו נפוצים בנגב בעלי חיים רבים שכיום חיים בעיקר בסוואנה האפריקנית, בהם האריות שנכחדו מנופי הארץ במהלך המאה העשירית לספירה וגם המין יען הנגב בסוג יענים שנכחד מהטבע בארץ במאה העשרים בעקבות ציד. בעבר גם הנמרים והראמים היו נפוצים הרבה יותר.

מדבר הנגב - היסטוריה - תקופת האבן הקדומה

בתקופת האבן הקדומה היה הנגב אחד המעברים דרכם התפשט האדם המודרני הקדום מאפריקה לכיוון אסיה ואירופה. היה זה המעבר היבשתי היחידי ולפיכך ככל הנראה העיקרי. בנגב נמצאו ממצאים אופייניים לתרבות המוסטרית במקומות כמו הר הנגב, נחל הבשור ורמת מטרד.

 

הממצאים העיקריים הם כלי צור ועצמות בעלי חיים שניצודו.

מדבר הנגב - היסטוריה - תקופת המקרא

הכתוב במקרא מציין מספר יישובים חשובים שהיו בנגב, ביניהם באר שבע, ערד וגרר: "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע".

 

לאחר תקופת התנחלות השבטים בצפון הנגב ישבו בני שבט יהודה, ובדרומו - בני שבט שמעון.

 

לפי סיפורי המקרא, הנגב היה בשליטת ממלכת שלמה, ובהמשך עברה השליטה לממלכת יהודה שהתפצלה מממלכת ישראל המאוחדת. בסוף תקופת ממלכת יהודה פלשו לנגב האדומים ואחריהם - הנבטים, שהקימו בנגב ממלכה מפוארת, ששרידים ממנה ניתן לראות בפטרה שבירדן. לאחר הנבטים כבשו את הנגב הערבים ומאות שנים אחריהם - העות'מאנים. מאז תקופת ממלכת יהודה לא התיישבו יהודים באופן קבוע בנגב, וזאת עד תחילת המאה העשרים, שבה החלו ניסיונות ליישוב ארץ ישראל לקראת הקמת המדינה.

מדבר הנגב - היסטוריה - לקראת הקמת המדינה ולאחריה

הניסיון הראשון ליישב את הנגב ממניעים ציוניים היה הקמת היישוב רוחמה בשנת 1911, ניסיון שלא עלה יפה בגלל תנאי המדבר. הניסיון הבא של הציונות ליישוב הנגב אירע בשנת 1943, אז הוקמו שלושת המצפים: רביבים, בית אשל וגבולות.

 

בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, לקראת הקמת המדינה, הוקמו במפתיע 11 יישובים ביוזמת הסוכנות היהודית, הם 11 הנקודות בתגובה לתוכנית "מוריסון גריידי" שמטרתה הייתה לבטל את חוקי הקרקעות, וליצור בארץ ישראל משטר נאמנות בריטי. במסגרת התוכנית, אמורה הייתה ארץ ישראל להתחלק לשלושה חלקים : 17% כמדינה יהודית, 40% כמדינה ערבית ו-43% כמחוז בריטי שעיקרו השתרע על אדמת הנגב. תוכנית זו נדחתה הן על ידי המנהיגות הערבית והן על ידי הסוכנות היהודית, ואף על ידי חלק מן הבריטים עצמם. הקמת היישובים נעשתה על מנת לתפוס אחיזה באדמת הנגב ובסופו של דבר סייעה בהכללת הנגב בגבולות המדינה. ביוני 1947 ביקרה בנגב ועדת החקירה אונסקו"פ מטעם האו"ם והתרשמה מצינור המים החדש ומיכולת המתיישבים היהודים לקיים חקלאות באזור. בסופו של דבר הצעת החלוקה של האומות המאוחדות כללה את רוב שטחו של הנגב בשטח המיועד להקמת המדינה היהודית.

 

לאחר הקמת מדינת ישראל, עם הסרת המגבלות שהוטלו על ידי ממשלת המנדט, תמך דוד בן-גוריון ביישוב הנגב ופיתוחו, ואכן הוקמו בו יישובים רבים. המתיישבים פיתחו גם שיטות חקלאות מפותחות טכנולוגית שיתאימו לגידול באקלים הנגב, ועד היום מתפרנסים חלק מהתושבים מחקלאות.

 

במהלך שנות השבעים החל גל נוסף של התיישבות בנגב, בעיקר באזור הערבה ואילת, וזאת בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, שהחדיר תקווה לשיתוף פעולה כלכלי ומדיני עם המצרים, שיתוף פעולה שיוכל לבסס התיישבות בנגב.

גל התיישבות נוסף החל בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. עולים רבים התיישבו בנגב, בעיקר בעיירות פיתוח כדוגמת דימונה וירוחם.

 

כיום, רוב האוכלוסייה היהודית מתרכזת בערים הגדולות, לדוגמה אילת, מצפה רמון, דימונה ובאר שבע (העיר הגדולה בנגב) ובנוסף לערים ולעיירות הפיתוח, יש המתגוררים בקיבוצים ובמושבים שונים.

 

על אף ששטח הנגב הוא כ-60% משטחה של מדינת ישראל, מתגורר בו רק חלק קטן מאוד מאוכלוסיית המדינה. ישראל מנסה לעודד אזרחים לעבור לגור בנגב, וזאת על ידי תמריצים שונים. כיום מהווים הבדואים חלק נכבד מאוכלוסייה בנגב (ראו הרחבה בפסקה הבדואים בנגב).

מדבר הנגב - כלכלה וחינוך

בעבר, עד לפני הקמת מדינת ישראל, רובם המכריע של התושבים היו בדואים, וכלכלתם התבססה על רעיית צאן. רוב שטחו של הנגב, מלבד צפונו - אזור באר שבע, אינו מתאים לעיבוד חקלאי, אם בשל הבדלי הטמפרטורות הקיצוניים בין היום והלילה ואם בשל חוסר במים ובתשתיות מתאימות להשקיה. עם הקמת המדינה והתפתחות האזור, החלו לפעול בנגב מפעלי עיבוד פוספטים, ותחום התיירות התפתח אף הוא. עד היום, רוב כלכלת הנגב מתבססת על מפעלי עיבוד פוספטים - בעיקר באזור הר צין, כריית מעט נחושת באזור תמנע וכן שאיבת מעט גז טבעי שהתגלה בקרבת ערד.

 

מקור פרנסה אחר הוא אכסניות נוער ו"מאהלים" רבים שמטרתם לתת לתלמידים ואנשים רבים החפצים לטייל בנופו הייחודי והטבעי של הנגב אפשרות ללינה זולה יחסית. מוקד רוב הטיולים הוא באזור הערבה, בהר הנגב, בסביבות אילת ובמכתשים הטבעיים - המכתש הגדול (מכתש ירוחם), המכתש הקטן ומכתש רמון.

 

האוניברסיטה היחידה בנגב היא אוניברסיטת בן-גוריון, המציעה לסטודנטים גם מעונות בשל המרחק הרב של רבים מהסטודנטים מביתם, ומלבדה קיימות עוד מספר מכללות, ישיבות ומדרשיות קטנות.

 

מזה שנים מועלות כלפי ממשלת ישראל תלונות רבות על הזנחת הנגב ואוכלוסייתו, דבר שמתבטא במחסור במקומות עבודה ובהזנחה של התשתיות באזור, לעומת מרכז הארץ וצפונה, כמו גם בניית עיירות פיתוח - ערים מתפתחות שהאוכלוסיות בהן מורכבות לרוב מבעלי מעמד סוציו-אקונומי וכלכלי נמוך. בשנים האחרונות החלה מדינת ישראל ליישם תוכניות רבות לחיבור הנגב לשאר המדינה, וזאת על ידי נתינת מעמד מיוחד לערי הפיתוח, בניית רכבת שתאפשר מעבר מהיר מן הנגב למרכז הארץ ובניית בסיס צה"ל גדול לקצינים בנגב.

מדבר הנגב - חוות הבודדים בנגב - דרך היין

תוכנית דרך היין היא תוכנית של מדינת ישראל, בהובלת מועצה אזורית רמת הנגב, ששמה למטרה להוסיף חיים ועניין למרחבים הגדולים של הנגב על מנת למשוך עליו מטיילים ומתיישבים. התוכנית כללה 30 מיקומים להקמת חוות חקלאיות שבהם קיימת הסכמה כללית של כל הגופים הנוגעים לדבר.

 

את החוות הציעו לכל יזם פרטי המעוניין, שנדרש להגיש בקשה מלווה בתוכנית עסקית ורעיונית ולקבל כל האישורים לעלות לשטח.

 

בתחילת דרכה נתקלה התוכנית בהתנגדויות מצד החברה להגנת הטבע וכן מצד גופים נוספים אשר נדחו בבג"ץ ואפשרו לתוכנית להמשיך כמתוכנן ולהקים 23 התיישבויות חדשות.

מדבר נמיב

מדבר נמיב הוא מדבר באפריקה הדרומית, המשתרע לאורך רצועת החוף במערב נמיביה ובדרום מערב אנגולה, בין האוקיינוס האטלנטי למתלול נמיב. מקור השם "נמיב" בא משפת הנאמה ופירושו "מקום נרחב". בשנת 2013 הוכרז שטח של 30,777 קמ"ר מהמדבר כאתר מורשת עולמית בשם "ים החול נמיב".

מדבר נמיב - גאוגרפיה וגאולוגיה

המדבר מתפרש על פני שטח של 80,900 קמ"ר ונמתח לאורך 1,600 קילומטרים במקביל לחופה של נמיביה עם האוקיינוס האטלנטי. רוחבו של המדבר נע בין 50 ל-160 קילומטרים. חלקו הצפוני של מדבר נמיב, החל מגבול המדינות נמיביה ואנגולה ועד למרחק של 450 קילומטרים בכיוון צפון ממנו, נקרא בשם מדבר מוסאמנדס (Moçâmedes). ממזרח למדבר נמיב, ובעיקר בקרבה לחלקו הדרומי, שוכן מדבר קלהארי.

 

בין 55 ל-80 מיליון שנים של מזג אוויר צחיח וצחיח למחצה הפכו אותו למדבר העתיק ביותר בעולם. ממוצע המשקעים השנתי במדבר עומד על 5 מילימטרים במערב ועד 85 מילימטרים בגבולותיו המזרחיים של המדבר.

 

גאולוגיית המדבר מורכבת מימות חול בסמוך לרצועת החוף, וממישורי חצץ והרים מרוחקים ופזורים בעומק היבשה. דיונות החול במדבר נמיב אשר מספר מהן משתרעות אף עד לאורך של 32 קילומטרים הן השניות בגודלן בעולם, לאחר דיונות החול שבמדבר בדאין חרן שבסין[2]. מספר נחלים עוברים במדבר נמיב, אך כל אלו שמדרום לנהר קונני (Cunene) שמהווה את חלקו המערבי של גבול אנגולה-נמיביה ועד לנהר אורנג' המהווה את הגבול בין נמיביה לדרום אפריקה, הם כולם נחלי אכזב ומים זורמים בהם רק לאחר סופות הגשם של הקיץ.

 

רובו של מדבר נמיב מוגדר כפארק לאומי, פארק נמיב-נאוקלופט. הפארק משתרע על פני שטח של 49,768 קמ"ר משטחי מדבר נמיב ומסיב הרי נאוקלופט (Naukluft) באזור מרכז נמיביה, ובכך הוא נחשב לשמורת הטבע למערכת האקולוגית, במקום גידולה הטבעי, הגדולה ביותר באפריקה והרביעית בגודלה בעולם. חלקו המפורסם ביותר של הפארק הוא מדבר המלח והחרסית סוסוסבלאי (Sossusvlei), שהוא גם אחת מאטרקציות התיירות המובילות בנמיביה.

מדבר נמיב - החי והצומח

מרבית הפאונה במדבר נמיב היא ממערכת פרוקי הרגליים כמו עקרבים או נמלת המרוץ וממספר מיני חיות קטנות המסוגלות לשרוד באמצעות כמויות מים מועטות ביניהם בולטים זיקית נאמאקה המיוחדת לחיים במדבר שלא כדרך זיקיות ונחש עכן הנע עם גופו כלפי מעלה כך שלא ייגע בחול החם וכמוהו עושה גם לטאה שטוחת-אף שמרימה שתי רגליים בכל פעם שהיא הולכת ומחליפה אותם לסירוגין. יצור נוסף הייחודי הוא החפרפז שהוא חפרפרת חול האנדמית למדבר ונעה בתוך החול כך שהיא נראית כמו נחש.

 

בצפון האזור ניתן למצוא גם בעלי חיים גדולים יותר. בין בעלי החיים במדבר ניתן למצוא מספר זנים לא רגילים של בעלי חיים, וביניהם:קטת נמקוואה, אנטילופות מהמין דלגן ומהמין ראם הצבי, בבון, סוריקטה, זברת הרים ותן שחור. בחלקים מסוימים של המדבר ניתן למצוא פילים מדבריים ואריות נמיב ובאזור החוף ישנם דובי ים מהמין דוב ים איוני וטורף הגורים שלהם צבוע חום.

 

למספר מיני חיפושיות אנדמיים למדבר נמיב, כגון חיפושית מדבר נמיב, ישנן תבניות מיוחדות על כנפי החפיה ובהן גבשושיות הידרופוביות ושקעים הידרופיליים אשר מנקזים את טיפות הטל המתעבות מהלחות שבערפל הבוקר הישר לתוך פיהן. חיפושיות מהמין Lepidochora discoidalis טוות קורים לאיסוף טיפות טל. בין הצמחים הייחודיים למדבר נמיב, ניתן למצוא את הצמח האנדמי למדבר זה, הולויטשיה. בעוד שבמרבית שטחי המדבר אין צמחייה, בגבולו המזרחי של המדבר ניתן למצוא דשא, שיחים וצמחים בעלי מחזור חיים קצר, ובאזור החוף ישנם צמחים סוקולנטים וחזזיות.

מדבר נמיב - נוכחות אנושית

על אף שהמדבר כמעט אינו מיושב והתנועה בו קשה מאד, ישנן התיישבויות קבע דוגמת ססריאם (Sesriem), הסמוכה לסוסוסבלאי והידועה כשער הכניסה לפארק הלאומי, שם ישנן דיונות חול הנישאות לגובה 300 מטרים.

 

בגבולות המדבר, על חוף האוקיינוס האטלנטי, ישנם מספר יישובים, בהם העיירה מפרץ וולביס (Walvis Bay) הקרויה על שם המפרץ בו היא שוכנת, העיר סווקופמונד השוכנת מצפון לשפך נהר הסווקופ (Swakop) ועיירת הנמל לידריץ בדרום רצועת החוף של נמיביה. כמו כן, העיר נמיבי (Namibe) בדרום-מערב אנגולה, שוכנת בסמוך לקצה מדבר נמיב. מספר שבטים של ילידים חיים במדבר נמיב, ובהם שבט ההימבה (Himba) ושבטי הנאמה (Nama) וההררו (Herero). במהלך רצח העם של ההררו והנאמה, בתחילת המאה ה-20, השלטון הקולוניאלי הגרמני השמיד כ-80% מאוכלוסיית ההררו ולפחות מחצית מאוכלוסיית הנאמה.

 

רסס המים הנישא באוויר מן הים והאוויר היבש של המדבר יוצרים ערפל כבד וזרמים חזקים בקרבת החוף אשר גורמים למלחים רבים לאבד את דרכם. החוף הצפוני של המדבר זרוע בשברי ספינות גם בעומק 50 מטרים לתוך המדבר. הדבר נובע מתופעה של התקדמות המדבר מערבה אל תוך הים.

 

מדבר נמיב הוא אזור חשוב לכריית טונגסטן, מלח ויהלומים.

מדבר טהאר

מדבר טהאר (נכתב לעתים תאר; בהינדי: थार, באנגלית: Thar), הידוע גם בשם המדבר ההודי הגדול, הוא מדבר גדול וצחיח בצפון מערב תת היבשת ההודית.

 

שטח המדבר הוא כ 200,000 קמ"ר והוא ה-18 בגודלו בעולם. הוא נמצא בעיקר במדינה ההודית ראג'סטאן וגם בדרום המדינות: הריאנה ופנג'אב ובצפון גוג'אראט. בפקיסטן המדבר מכסה חלק ממזרח מחוז סינד וחלק מדרום מזרח מחוז פנג'אב.

 

מדבר צ'וליסטאן גובל במדבר ת'אר ומתפשט לכיוון מחוז פנג'אב האפגני.

 

המדבר גובל בצפון מערב עם נהר סוטלג', במזרח עם רכס האראבלי, בדרום עם ראנן של קוטש ובמערב עם נהר האינדוס.

מדבר קאראקום

 

קאראקום (מטורקמנית: Garagum; ברוסית: Каракумы; בתרגום לעברית: "חול שחור") הוא מדבר במרכז אסיה המהווה כשבעים אחוזים (350,000 קמ"ר) משטחה של טורקמניסטן. אוכלוסייתו דלילה ביותר - אדם אחד ל-6.5 קמ"ר.

המדבר נמצא ממזרח לים הכספי, ימת אראל שוכנת לצפונו, נהר האמו דריה ומדבר קיזילקום מצפון מזרחו.

 

נהרות המוגרב והטג'ן זורמים מהרי הינדו-כוש שמדרום אל תוך אגנים במדבר, ומספקים מים לקיום חקלאות זעירה. מגדלים כותנה בנאות המדבר לט'גן ומארי. באחרונה מתפתח ענף הפקת הנפט והגז הטבעי בקאראקום.

 

את המדבר חוצה תעלת ההשקיה השנייה הגדולה בעולם, תעלת קאראקום. בנייתה החלה ב-1954, במקביל למסילה הטרנס-כספית ואורכה הוא 1,375 קילומטרים. התעלה מוזנת ממי הנהר אמו דריה ומזרימה 13 קמ"ק מים בשנה, אך בשל בנייה קלוקלת היא סובלת מכך שכ-50% מהמים אובדים בדרך והמלחה בשל עליית מפלס מי התהום המלוחים.

מדבר קיזילקום

 

מדבר קיזילקום (באוזבקית: Qizilqum, בקזחית: Қызылқұм) הוא המדבר ה-16 בגודלו בכדור הארץ. פירוש השם בקזחית ובאוזבקית הוא "חול אדום". המדבר נמצא במרכז אסיה, בין הנהרות אמו דריה וסייר דריה, ומחולק בין אוזבקיסטן, קזחסטן וטורקמניסטן. הוא משתרע על פני שטח של כ-298,000 קמ"ר.

 

באזור שקעים והרים רבים, והגובה הממוצע הוא 300 מטר מעל פני הים. רוב פני השטח מכוסים בדיונות חול. באזור יש נאות מדבר רבים, בנוסף לנהרות שלצידם שוכנים רוב היישובים החקלאיים.

 

האוכלוסייה המקומית משתמשת במרעים הרחבים שבמדבר לרעיית צאן. במדבר אוצרות טבע רבים כמו: זהב, אורניום, נחושת, אלומיניום, כסף, גז טבעי ושמן. הפיתוח של אזור הזהב המפורסם ב"מורונטאו" התחיל בשנות ה-70.

מדבר טקלה מקאן

מדבר טקלה מקאן (אויגור: تەكلىماكان قۇملۇقى) שידוע גם בשמו טקלימאקן הוא מדבר באזורמרכז אסיה במחוז שינג'יאנג, המחוז האוטונומי של האויגורים ברפובליקה העממית של סין. המדבר הוא חלק מאגן טארים וגובל בדרום עם הרי קונלון, ובצפון ובמערב עם הרי פמיר והרי טיין שאן.

 

משמעות שמו של המדבר לא ידועה, אך אם מקורו בערבית, הרי שייתכן כי משמעות השם היא "מקום נטוש". אם המקור הוא טורקי, הרי שמשמעות היא "מקום ההריסות".

 

טקלה מקאן הוא אחד ממדבריות החול הגדולים בעולם, והוא מדורג במקום ה-15 בדירוג המדבריות הלא ארקטים. שטחו הכולל של המדבר הוא 270,000 קמ"ר. ייחודו של טקלה מקאן הוא בהיותו מדבר חולי בעל מזג אוויר קריר. בימי החורף יכולה הטמפרטורה בו לצנוח אף לכ-20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

 

בטקלה מקאן אין מקורות מים כלל ולכן מסוכן לחצות אותו מבלי להצטייד בכמות מים מספקת למסע כולו. מקורות המים הקרובים ביותר מצויים ב"ערי נווה מדבר" סמוכות.

מדבר גובי

גובי (במונגולית: Говь) הוא אזור מדברי גדול בצפון סין ובדרום מונגוליה. המדבר נתחם בידי הרי אלטאי מצפון, והרמה הטיבטית והמישור הסיני מדרום מערב. פירוש השם במונגולית הוא "מדבר", על אף שהמונגולים מבדילים בין הגובי לבין מדבר של ממש, מכיוון שניתן לקיים בגובי חיים. מדבר גובי הוא בעל השטח הגדול ביותר באסיה.

מדבר גובי - היסטוריה

מדבר גובי מיושב מזה שנים רבות נוודים מונגולים, קזחים וטטרים שנדדו עם עדריהם וגרמו לסבל לארצות השכנות. כאשר לא ירדו גשמים במדבר, פשטו הטטרים על האזורים הפוריים שסביב המדבר. הפשיטות של הטטרים הניעו את הסינים לבנות את החומה הסינית במאה השלישית לפסה"נ. מעטים מהחוקרים המערביים נכנסו לשטחו של המדבר עד למאה ה-20, ובהם ניתן למנות את מרקו פולו. בשנת 1925 יצאה משלחת מחקר מדעית אמריקאית לגובי על מנת לחפש חיות וצמחים קדומים, אנשי המשלחת גילו שבמדבר חיו בעבר הרחוק דינוזאורים וקרנפים חסרי קרניים ענקיים, ואפילו מצאו ביצי דינוזאורים.

מדבר גובי - גאוגרפיה

 

המדבר נמצא בקווי רוחב ואורך 42.59°N 103.43°E  רוחבו של הגובי ממזרח למערב כ-1600 קילומטר ואורכו מדרום לצפון כ-800 קילומטר. שטחו כ-1.3 מיליון קילומטר רבוע והוא אחד המדבריות הגדולים בעולם.

 

בניגוד לדימוי המקובל של מדבר, מרבית שטחו של הגובי אינו מכוסה חול אלא סלעים. האקלים בגובי הוא קיצוני. בקיץ הטמפרטורה גבוהה ועשויה להגיע ל-45 מעלות, ובחורף היא צונחת מתחת לאפס, ועשויה להגיע לשיא של 40- מעלות. החורף הוא העונה היבשה, והקיץ והאביב מתאפיינים בגשמי מונסון ובסופות שלג. על אף התנאים הקשים, משמש מדבר גובי בית גידול למינים שונים של בעלי חיים, כגון גמלי פרא, לטאות, שועלי גובי, דובים ונמרים.

מדבר אטקמה

 

מדבר אטקמה (Atacama) הוא רמה מישורית והררית באמריקה הדרומית, המשתרעת מהרי האנדים במזרח לאוקיינוס השקט במערב. גילו של אטקמה מוערך בכ-20 מיליון שנה והוא המדבר הצחיח בעולם. בקצהו הצפוני שוכנת העיר אריקה-העיר הצחיחה ביותר בעולם: 0.2 מ"מ משקעים בשנה בממוצע (לשם השוואה-כמות המשקעים באילת ובתל אביב: 28 ו-510 מ"מ, בהתאמה). שטחו 181,300 קילומטר רבוע ורובו נמצא בצפון צ'ילה; חלקים קטנים בקצותיו עוברים גם בדרום פרו, בבוליביה ובצפון-מערב ארגנטינה.

מדבר אטקמה - גאוגרפיה

מדבר אטקמה הוא המדבר הצחיח ביותר בכדור הארץ. ממוצע המשקעים במחוז הצ'ילאני אנטופגסטה הוא 1 מילימטר גשם בשנה. המדבר צחיח עד כדי כך, שאף בהרים המתנשאים לגובה של 6,885 מטר מעל גובה פני הים לא נוצרים קרחונים. ממצאים מעידים על כך שבמשך 400 שנים, בין השנים 1570 ל-1971, לא ירדה במדבר כמות משמעותית של גשם. לאזורים מסוימים במדבר מגיעה כמות מים קטנה, בצורת ערפל מהים, שמעניקה אפשרות לקיום של מיני אצות, חזזית וקקטוסים.

 

המדבר כה צחיח עד שבעת ביצוע בדיקות באדמתו ב-2003 הן היו זהות לבדיקות שביצעה הגשושית ויקינג על אדמת מאדים למציאת חיים - בשתי דגימות אדמה שנלקחו לא נמצאו כל עדויות ל-DNA. מכיוון שהיה ברור למדענים כי אפילו במדבר אטקמה יש חיים (כלומר התוצאות שהם קיבלו היו שגויות) הם הסיקו כי ייתכן שהבדיקות שבוצעו על ידי הגשושית וויקינג על אדמת המאדים לא היו רגישות מספיק.

מדבר אטקמה - הסיבות להיווצרותו

לפני כעשרים מיליון שנה התנגש הלוח הפסיפי בלוח הדרום-אמריקאי. כתוצאה מכך, נפרדה היבשת הדרום אמריקאית מאנטארקטיקה, ואפשרה לזרם של מים קרים, זרם הומבולדט, לזרום לאורך החוף הצ'יליאני. זרם זה גורם להתקררות דרמטית של האוויר בקרבת החוף ולהתעבות של לחות.

 

האוויר באטקמה, בהיותה שוכנת על רמה (עקב התנגשות הלוחות), הוא אויר חם ויבש, שבבואו במגע עם האוויר הקר מהחוף, מונע את עלייתו של זה האחרון לתוך המדבר, בתופעה הידועה בשם אינוורסיה. תופעה זו אינה ייחודית לאטקמה, אולם צחיחותו של מדבר אטקמה מוכרעת על ידי גורם חשוב נוסף - רכס האנדים האדיר המונע, עקב גבהו הרב, כל מעבר של משקעים מיער האמזונס הלח לפנים המדבר. מדבר אטקמה, לפיכך, הוא מדבר צל גשם.

מדבר אטקמה - אוכלוסייה

 

במדבר אטקמה קיימת התיישבות אנושית, אך היא דלילה ביותר. העיירה סן פדרו דה אטקמה שוכנת בלב אטקמה בנווה מדבר ובה 1,000 תושבים קבועים. היא מהווה מוקד תיירותי בזכות אגם המלח Salar de Atacama שבקרבתה, המשמש מקום מחייתה של מושבת פלמינגו ואל טאטיו (El Tatio), אתר הגייזרים הגבוהים בעולם (הנמצא כ-4,300 מטר מעל פני הים). הכנסייה בעיירה נבנתה בשנת 1577 על ידי הספרדים, אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שסן פדרו היה מוקד להתיישבות בתקופה הפרה-קולומביאנית שבמהלכה נבנו מבצרי אבן בהרים המקיפים את העמק.

 

הכביש הפאן-אמריקאי, המשתרע לאורך שתי יבשות אמריקה, עובר במדבר אטקמה.

 

סוכנות "המצפה האירופי הדרומי" של האיחוד האירופי מפעילה במדבר שני מצפי כוכבים, מצפה לה סילה (La Silla) ומצפה פאראנאל (Paranal), שבתוכו מערך הטלסקופ הגדול מאוד (VLT). בשנת 2013 הושלמה במדבר בניית מצפה כוכבים נוסף הנקרא Atacama Large Millimeter Array) ALMA).

 

כיום מופק במדבר אטקמה רוב הליקרביום בעולם, שממנו מפיקים ליתיום המשמש לייצור סוללות מתקדמות, רכיבי אלקטרוניקה ותרופות מסוימות.

מדבר אטקמה - אוכלוסייה - עיירות קידוח נטושות

באטקמה מרבצים עשירים של פחם ושל מחצבים אחרים. במדבר נמצא מצבור המלחת הגדול ביותר בעולם, שהפקתו החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם גילוי המחצבים והבנת חשיבותם הכלכלית, התעוררו סכסוכי גבול בין בוליביה, צ'ילה ופרו, שהובילו את צ'ילה להכרזת מלחמה על בוליביה במרץ 1879, ועל פרו במאי אותה שנה. מלחמה זו, שכונתה מלחמת האוקיינוס השקט, נמשכה עד 1883, ובסיומה סיפחה צ'ילה את מרבית אזורי הכרייה של המלחת.

 

ממשלת צ'ילה מסרה את הזיכיונות לכריית המלחת לחברות זרות, רובן בריטיות, שהעסיקו אלפי פועלים בתנאי עבודה ירודים. פועלי המכרות שוכנו במחנות של בקתות רעועות, ותנועתם הוגבלה לתחומי המחנות. עקב כך פרצה בסוף שנת 1907 שביתה של פועלי המכרות, ובעקבותיה שביתה כללית במחוזות הצפוניים של צ'ילה, שהסתיימה בטבח סנטה מריה דה איקיקה ב-21 בדצמבר, אירוע מכונן בתולדות תנועת הפועלים בצ'ילה.

 

מאז אמצע המאה ה-20 שוכנות במדבר כ-170 עיירות רפאים, שרידי מחנות הפועלים שנבנו ליד המכרות, שננטשו כמה עשורים לאחר המצאת חנקה סינתטית בגרמניה בתחילת המאה ה-20. אחת מהעיירות הללו, צ`קאבוקו (Chacabuco), שננטשה בשנת 1938, 14 שנים אחרי הקמתה, שימשה בימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה כמחנה ריכוז למתנגדי המשטר. עד היום העיירה הנטושה מוקפת בעשרות מוקשים שהוטמנו על ידי הצבא הצ'ילאני, ומתגורר בה אדם אחד בלבד.

מדבר מוהאבי

מדבר מוהאבי (באנגלית: Mojave Desert) הוא מדבר צל גשם בדרום-מערב ארצות הברית. הוא משתרע בתחומי המדינות קליפורניה, נבדה, יוטה ואריזונה. מקור שמו בשבט האינדיאני, מוהאבי, שישב במקום.

 

שטחו של מדבר מוהאבי כ-65,000 קילומטר רבוע. גבולותיו מוגדרים בהתאם לתפוצת צמחי היוקה מסוג עץ יהושע הייחודיים לו. גבולותיו הטופוגרפיים הם רכסי ההרים של סן גבריאל, סן ברנרדינו וטהצ'פי ממערב, מדבר סונורה ומדבר קולורדו מדרום, מדבר האגן הגדול מצפון ורמת קולורדו ממזרח.

בשטחו של המדבר זורם נהר מוהאבי, רובו מתחת לקרקע. המדבר מיושב בדלילות, אך נמצאות בו כמה ערים שהגדולה בהן היא לאס וגאס שבנבדה.

 

בקצהו הצפון-מערבי של מדבר מוהאבי משתרע "עמק המוות", שבו נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר באמריקה הצפונית - 86 מטר מתחת לגובה פני הים. עמק זה צחיח ויבש במיוחד, ואף נמדדו בו ב-10 ביולי 1913 הטמפרטורות הגבוהות ביותר בחצי הכדור מערבי, 56.7 מעלות צלזיוס.

מדבר נוב

נוביה (בערבית: النوبة) הוא חבל ארץ היסטורי בעמק הנילוס, בגבול מצרים-סודאן של ימינו. החבל הוא רצועה צרה המשתרעת לאורך של כ-500 ק"מ, בין האשדות הראשון והשני של הנילוס. לאחר בניית סכר אסואן במחצית השנייה של המאה העשרים, חלק ניכר מהחבל כוסה במי אגם נאצר.