מאגר נרחב של ראיונות, מושגים, מאמרים, וידע בנושא מדע טכנולוגיה ורפואה. הרינו להודיע לכל הגולשים הנכבדים שאתר זה חדשני וייחודי כפי שנראה לעין, הבא לתת מדע נרחב בנושא מדע טכנולוגיה ורפואה, האתר מתחדש כל הזמן ונוספים בו נושאים החשובים לכם לדעת, אנא התמידו בגלישה על מנת להתעדכן כל הזמן במתרחש. יצויין לא כל התכנים והסיקורים על פי רוה היהדות
יום שבת, 30 במרץ 2019
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - פסגת ראלמאן - היסטוריה ומקור השם
הפסגה התגלתה ומופתה לראשונה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית (USGS) באמצעות תצלומי אוויר של צי ארצות הברית שצולמו בין השנים 1961–1966.
שמה של הפסגה ניתן לה על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והיא נקראת על שם ג'רלד ד. ראלמאן, הצ'יף (אחראי המכונאות) מטעם צי ארצות הברית של הצוות שקדח לראשונה דרך מדף הקרח רוס, במסגרת "מבצע קיפאון עמוק" בשנת 1966. הקידוח בוצע ליד איי דיילי.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הרי ריד - היסטוריה
ההר מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית באמצעות סקרים על הקרקע ובאמצעות תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1960–1964. שמו של ההר ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם סגן אלוף ג'ון ס. שורט ( John S. Short), מפקד בצי האמריקאי במהלך מבצע הקפאה עמוקה (Operation Deep Freeze ) בין השנים 1967–1968.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - רכס בסטיאן - היסטוריה
ההר מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית באמצעות סקרים על הקרקע ובאמצעות תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1960–1964. שמו של ההר ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם סגן אלוף ג'ון ס. שורט ( John S. Short), מפקד בצי האמריקאי במהלך מבצע הקפאה עמוקה (Operation Deep Freeze ) בין השנים 1967–1968.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר שורט - היסטוריה
ההר מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית באמצעות סקרים על הקרקע ובאמצעות תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1960–1964. שמו של ההר ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם סגן אלוף ג'ון ס. שורט ( John S. Short), מפקד בצי האמריקאי במהלך מבצע הקפאה עמוקה (Operation Deep Freeze ) בין השנים 1967–1968.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר שלטון - היסטוריה
ההר מופה לראשונה על ידי משלחת החקר של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, בהתבסס על סקרי מחקר ועל תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1960–1963.
שמו של ההר ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם ג'ון אי שלטון (John E. Shelton), שהיה מטאורולוג בתחנת האלט במסגרת תוכנית המחקר האנטארקטית של ארצות הברית בין השנים 1964–1965.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר התקווה (אנטארקטיקה) - היסטוריה
גבעה התגלתה ב-3 בדצמבר 1908 על ידי ארנסט שקלטון וקבוצת הקוטב הדרומי שלו, במסעם לעבר הקוטב הדרומי כחלק ממשלחת נמרוד. באמצעות הטיפוס על גבעה זו זכתה הקבוצה לתצפית הראשונה שלה אל הקרחון, שפתח לפניה את הדרך אל רמת הקוטב והקוטב עצמו.
שקלטון רשם ביומנו:
הגענו אל בסיס ההר, בתקווה לטפס עליו כדי להשקיף אל הסביבה [...] בקושי רב נאחזנו וטיפסנו על פני ההר הסלעיים, ואז עלינו במדרון מתון, עוטה שלג [...] מראש הרכס הזה נפתחה לפנינו בבת אחת הדרך דרומה, כי לנגד עינינו השתרע קרחון אדיר [...] משתרע הלאה דרומה אל פנים הארץ עד שבסופו של דבר נראה כמתמזג ברמת קרח פנים-יבשתי.
שקלטון קרא לגבעה, שסיפקה את נקודת התצפית הזאת "Mount Hope" ("הר התקווה"), על שום התקווה שנטעה בלבותיהם. קבוצתו של שקלטון העפילה מן הקרחון אל הרמה, אבל שבה על עקבותיה לפני שהגיעה אל הקוטב. כעבור שלוש שנים, הלכה קבוצת הקוטב של קפטיין סקוט, ממשלחת טרה נובה, באותו נתיב והגיעה אל הקוטב (חמישה שבועות אחרי קבוצתו של רואלד אמונדסן), אך כל אנשיה גוועו בדרך חזרה. "הר התקווה" היה אתר המצבור האחרון שהניחה קבוצת ים רוס ב-1916, לספק סיוע לצעדה הכושלת של שקלטון לחציית הקוטב, שהייתה אמורה להוות את שיאה של המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית, היא משלחת "אנדיורנס".
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר טרה נובה
הר טרה נובה (77°31′S 167°57′E) הוא הר כסוי-שלג, 2,130 מ' גובהו, בין הר ארבוס להר טרור על האי רוס. ההר מופה לראשונה על ידי משלחת דיסקברי, 1904-1901, ונקרא על שם טרה נובה, אוניית הסיוע של משלחת זו ושל משלחת טרה נובה, 1913-1910.
אוכף טרה נובה (77°31′S 167°37′E) הוא אחד משלושה אוכפי-שלג בולטים על האי רוס, בגובה 1400 בין הר ארבוס והר טרה נובה. הוא נקרא כך משום התייחסותו אל הר טרה נובה, המתנשא לגובה 2,130 מ' ממזרח לאוכף זה.
קרחון טרה נובה (77°27′S 167°42′E) הוא קרחון באורך כ-9 ק"מ במרכז האי רוס. הוא זורם צפונה מן האוכף בין הר ארבוס להר טרה וזורם אל תוך מפרץ לואיס. שמו ניתן לו על שום קרבתו להר טרה נובה.
יום שישי, 29 במרץ 2019
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הרי ויקטורי - היסטוריה
אזור ההרים הקרוב לים רוס התגלה ומופה על ידי משלחות המחקר של רוס, בורכגרווינק, סקוט ושקלטון.
מיפוי אזור מרכז ההרים בוצע באמצעות תצלומי אוויר של צי ארצות הברית, ומשלחות סקר של ניו זילנד וארצות הברית בין השנים 1950 ו-1960.
שם הרכס ניתן לו על ידי משלחת הסקר הגאולוגי האנטארקטי של ניו זילנד בגלל קרבת ההרים להרי האדמירליות - והקשר לניצחונות הימיים של הצי המלכותי הבריטי.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - וינסון מסיב
וינסון מסיב (באנגלית: Vinson Massif) הוא ההר הגבוה ביותר באנטארקטיקה, וגובהו 4,892 מטר. הוא ממוקם כ-1,200 קילומטר מהקוטב הדרומי. בסיס ההר הוא גוש סלע גדול באורך כ-21 ק"מ ורוחב 13 ק"מ. הוא מתנשא מעל מדף הקרח רון-פילכנר סמוך לבסיסו של חצי האי האנטארקטי. בקצהו הדרומי של המסיב מתנשאת פסגה גבוהה נוספת, הר קראדרוק (4,650 מטר).
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - וינסון מסיב - היסטוריה
התגלה לראשונה על ידי מטוס של הצי האמריקאי ב-1958. ב-1961 קיבל וינסון מסיב את שמו מן הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים (US-ACAN), על שם קרל וינסון, חבר בקונגרס האמריקאי ממדינת ג'ורג'יה, כאות הוקרה על על תמיכתו בחקר אנטארקטיקה. ב-1 בנובמבר 2006, קבעה הוועדה שמאונט וינסון ו-וינסון מסיב הם ישויות נפרדות.
ב-1963 התחילו שתי קבוצות ממועדון הטיפוס האלפיני האמריקאי להפעיל לחץ על המועצה הלאומית למדע לממן משלחת טיפוס על ההר. מאונט וינסון היא הפסגה הגבוהה ביותר באנטארקטיקה, 4,892 מ' גובהה. היא נמצאת בחלקה הצפוני של הרמה שבשיאו של וינסון מסיב, בחלקו הדרומי של קו הגובה העיקרי של רכס סנטינל, כ-2 ק"מ צפונית לפסגת הוליסטר. ב-1966 אוחדו שתי המשלחות ובראש המשלחת המאוחדת עמד ניקולאס קלינץ'. בדצמבר של אותה שנה, העביר חיל הים את המשלחת מהעיר קרייסטצ'רץ' בניו זילנד לבסיס צבאי אמריקאי באנטארקטיקה. משם עברו במטוס סקי (הרקולס C-130) אל רכס הרי הסנטינל. כל חברי המשלחת הצליחו להגיע לפסגה. הקבוצה הראשונה, שמנתה ארבעה מטפסים, עמדה על ראש ההר ב-18 בדצמבר 1966. עוד 4 הגיעו ב-19 ושלושת האחרונים ב-20 לחודש. משלחת מ-2001 הייתה הראשונה לטפס בנתיב המזרחי, וגם ערכה מדידות GPS של גובה הפסגה. נכון ל-2010, ניסו 1,400 מטפסי הרים להגיע אל פסגת מאונט וינסון.
הטיפוס על וינסון אינו קשה במיוחד מבחינה טכנית, מעבר לסכנות הרגילות של מסע רגלי באנטארקטיקה.
בשנים האחרונות קיבל ההר תשומת לב ציבורית רבה עקב היותו חלק מאתגר הטיפוס: מסע שבע הפסגות, אל הפסגה הגבוהה בכל יבשת. בין השנים 1985–2000 הדריכה חברת Adventure Network International, שהיא היחידה הרשאית להעלות מטפסים באופן פרטי, יותר מ-450 לקוחות אל הפסגה.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - רכס הריטג' - היסטוריה
חלקו הצפוני של הרכס התגלה לראשונה על ידי לינקולן אלזוורת' במהלך הטיסה הטרנס אנטארקטית שלו ב-23 בנובמבר 1935. ב-14 בדצמבר 1959 טיסת סיור שיצאה מבסיס המחקר בירד גילתה את חלקו הדרומי הרכס. החוקרים נחתו על קרחון בפסגת פייפ בחלקו הצפוני של הרכס ב-26 בדצמבר[1]. בעונות המחקר 1962-1963 ו-1963-1964 אוניברסיטת מינסוטה שלחה משלחות סקר של גאוגרפים וקרטוגרפים שמיפו את הרכס. הרכס כולו מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית (ה-USGS) בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1961-1966.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - רכס הריטג' - גאוגרפיה
אורכו של הרכס 160 קילומטרים ורוחבו 48 קילומטרים. הרכס ממוקם דרומית מערבית לקרחון מינסוטה. הנקודה הגבוהה ברכס היא פסגת בורסיק שגובהה 2,500 מטרים מעל פני הים.
אתרים מרכזיים ברכס
אתרים מרכזיים ברכס הם:
מסיב אנדרסון:
שדה הבקעים בואי
קרחון גריימס
פסגת האגלר
קרחון מינסוטה
פסגת ראלמן
רכס סיפקר
קרחון ספלטסטוסר
פסגות דאגלס:
פסגת גליוצי
פסגת האדאק
פסגת ליפרט
קרחון פלאמר
רכס דנבר:
פסגת הסלר
גבעות אדסון:
פסגת באגיש
מפל הקרח דרייק
פסגת אלברס
קרחון הייד
פסגת קוסקו
פסגת לסטר
קרחון יוניון
גבעות אנטרפרייז:
קרחון אהרנסבראק
עמק בל
פסגת צ'אפל
קניון קונל
פסגת גוארצ'לו
קרחון הנדרסון
עמק הורסשו
הר דולנס
הר רוסמן
פסגת פריש
קרחון פאלמר
רכס רודס
פסגת שוק
קרחון סיל
פסגת שומייקר
פסגת סטרונג
פסגת סאטון
קרחון יוניון
נקודת ארבן
פסגות פאונדרס:
רכס סמית'
פסגת פרדו
קרחון גוואן
קרחון מנסוטה
קרחון מויר
קרחון פייפ
נונאטאקי רוית'ר
קרחון ובסטר
נונאטאקי ולקום
פסגת וינדי
רכס פרייז'ר:
פסגת מויר
קרחון ובסטר
פסגות גיפורד:
קרחון פנדורף
פסגת קוצ'ראן
פסגת למב
פסגת מאאגו
פסגות אינדפנדנס (פסגות העצמאות):
גבעות מארבל
עמק הורסשו
צוק מוריס
הר שאטאק
הר גייזל
הר סימונס
גבעות פטריוט
פסגות רדפאת'
גבעות ליברטי (גבעות החירות):
עמק הורסשו
פסגת קלי
פסגת מולדר
הר רוזנטל
פסגת סופנהולץ
גבעות מייר:
פסגת בודוין
פסגת הולט
פסגת סיקוויסט
רמת הקרח סקייטריין
רמות פאיוניר
רמת פיוניר (רמת החלוצים):
פסגת קורטני
קרחון פלאנאגאן
פסגת רוזן
קרחון שמידט
נקודת זיגלר
גבעות ביוקנן
גבעות קולייר
רכס דונלד
הר ספורלי
הר וירג'ינה
קרחון רנל
רכס רונלד
קרחון שמידט
קרחון יוניון
צוק תומפסון
גבעות גרוס:
פסגת קורטני
קרחון פלאנאגאן
פסגת רוזן
קרחון שמידט
נקודת זיגלר
רכס אינפרנו:
עמק לארסון
נקודת אורהיים
קרחון רנל
קרחון שניידר
גבעות נימבוס:
נונאטאקי סמואל
נונאטאק היגינס
קרחון פלאנאגאן
הר קאפליי
נונאטאק וורן
פסגות סוהולט:
קרחון באליש
רכס קונגלומרייט
פסגת איליי
הר ברזיק
הר מאקאלסטר
קרחון שאנז
רכס יוצ'לסון
גבעות ווטלאק:
פסגת קורנל
קרחון דובראץ
הר טוויס
פסגת סקלי
פסגות וברס:
קרחון דובראץ
פסגת הרסט
פסגת פוג'טה
פסגת ספרינגר
אתרים נוספים:
נונאטאקי בארט
פסגת בינגהאם
פסגות קייגל
פסגת צ'ארלס
פסגת קאנינגהאם
קרחון דריסקול
פסגת דיבוואדסקוג
צוק פאונדרז
נונאטאק פאסקו
סלע גולד
קרחון גוואן
פסגת הול
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר הידידות הישראלית-פלסטינית - חברי הצוות - חברי הצוות הישראלים
נתנאל חסקל היה בן 40 בזמן המשלחת. הוא עוסק בפיתוח נדל"ן בגרמניה. שירת בצה"ל במשך 10 שנים.
דורון אראל היה בן 44 בזמן המשלחת. אראל, אחד ממטפסי ההרים הראשונים במעלה בישראל, היה הישראלי הראשון שטיפס על האוורסט בשנת 1992. בהמשך טיפס אראל על שבע הפסגות, ההרים הגבוהים ביותר בכל אחת משבע היבשות. ב-1990 השתתף בחיפוש אחר ניצולים ממפולת שלגים, שקטלה 43 מטפסי הרים ב"פסגת לנין". אראל שירת בסיירת מטכ"ל. הוריו היו ניצולי שואה מפולין.
אביהו שושני היה בן 44 בזמן המשלחת, עורך דין שנמנה עם הצד הימני במפה הפוליטית של ישראל. הוא שירת ארבע שנים ביחידת קומנדו עלית בצה"ל.
ד"ר ירדן פנטה, הייתה בת 33 בזמן המשלחת. כילדה בת 14 מעדת ביתא ישראל, שלא למדה מעודה בבית ספר, צעדה מאתיופיה לישראל דרך סודאן. 12 שנות חייה הראשונות עברו עליה בעזרה למשפחתה בגידול פרות בכפר אתיופי זעיר בשם מאצ'ה.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר הידידות הישראלית-פלסטינית - חברי הצוות - חברי הצוות הפלסטינים
נאסר קואוס, מאמן כדורגל, היה בן 35 שנים בזמן המשלחת. הוא ריצה תקופת מאסר של שלוש שנים בכלא ישראלי על תקיפת חיילים ישראלים בבקבוקי תבערה בזמן האינתיפאדה הראשונה. בהמשך עבד כשומר ראשו של פייסל חוסייני.
סוליימן אל-חאתיב היה בן 32 בזמן המשלחת. הוא ריצה תקופת מאסר של 10 שנים בכלא בישראל, מגיל 14. היה חבר בפת"ח ונענש על ביצוע פעולות נגד חיילי צה"ל. בשבתו בכלא למד עברית, אנגלית, ספרות והיסטוריה.
זיאד דרוויש היה עיתונאי בן 53 בזמן המשלחת. אחיו, חבר בתנועה פלסטינית קיצונית, נהרג בפשיטה של צה"ל בשנת 1982. בן-דודו של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש.
אולפת חיידר, בת 33 בזמן המשלחת, ערבייה ישראלית ילידת חיפה, הייתה הערבייה היחידה בנבחרת ישראל בכדורעף. עבדה כמורה לחינוך גופני.
שמות הרים והרי געש - אנטארקטיקה - הר הידידות הישראלית-פלסטינית - המשלחת
המשלחת יצאה מפוארטו ויליאמס שבצ'ילה ב-1 בינואר 2004, על סיפון היאכטה חוצת-האוקיינוסים "פלאגיק אוסטרליס". היאכטה שייטה כ-960 ק"מ בתנאים קשים ומסוכנים, לרבות הקפת כף הורן.
בהגיעם לאנטארקטיקה, צעדו חברי המשלחת במשך שבוע עד שהגיעו למרגלות ההר. ברוח עזה ובתנאי ראות גרועים, על קרקע משובשת בבתרונים רבים, החלו לטפס. קשורים בחבלים בקבוצות מעורבות של ארבעה, עם קרמפונים מחוברים למגפיהם וגרזני קרח בידיהם, חלקו המטפסים, ישראלים ופלסטינים יחד, באחריות לחיי חבריהם. לאחר טיפוס על גבי קרחון, הגיעו אל הפסגה בשעה 4:00 אחר הצהריים ב-16 בינואר 2004.
על הפסגה, כרעו שלושת הגברים המוסלמים בתפילה, בפניהם לעבר מכה. הישראלים פתחו בקבוק שמפניה. זיאד דרוויש התרגש עד דמעות. הוא אמר: "הרגע הזה יפה כל כך, לראות ישראלים ופלסטינים עושים דבר כזה בצוותא. עם זאת, אינני יכול שלא לחשוב על הדברים המחרידים שאנו מעוללים זה לזה בבית." במרחק 13,000 ק"מ מבתיהם במזרח התיכון הכריזו חברי המשלחת את הצהרת הפסגה, שעליה הסכימו כל השמונה קודם לכן:
אנו, חברי "שוברים את הקרח", המשלחת הישראלית-פלסטינית לאנטארקטיקה, עם הגיענו לסיומו של מסע ארוך ביבשה ובים מבתינו שבמזרח התיכון לקצה הדרומי של כדור הארץ, עומדים עתה על גבי הר זה שאין לו שם. בהגיענו אל פסגתו הוכחנו, שפלסטינים וישראלים יכולים לשתף פעולה אלה עם אלה מתוך כבוד ואמון הדדי. על אף ההבדלים העמוקים הקיימים בינינו, הוכחנו שאנו יכולים לקיים דו-שיח כן ומשמעותי. אנו עושים יד אחת בדחיית השימוש באלימות בפתרון בעיותינו ומצהירים בזאת, שעמינו יכולים וראויים לחיות יחדיו בשלום ובידידות. לביטוי האמונות והשאיפות הללו אנו קוראים בזאת להר זה "הר הידידות הישראלית-פלסטינית"
במשך ימים לפני הגיעם לפסגה, התווכחו הקבוצות בנושא ניסוח ההצהרה שישאו בהגיען לפסגה. בסופו של דבר, הסכימו החברים לדחות כל רמז לאלימות בהצהרה המשותפת.
על אף חילוקי דעות מרים בכל הנוגע לפוליטיקה של המזרח התיכון, התאחדו כל חברי המשלחת וסייעו איש לרעהו בקשיי הדרך.
הירשם ל-
רשומות (Atom)




