שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הר ריגי

הר ריגי (Rigi) הוא הר במרכז שווייץ, השוכן בתחומי הקנטונים שוויץ ולוצרן ומהווה חלק משרשרת הרי האלפים. הר זה ידוע גם בכינויו "מלכת האלפים" ופסגתו מתנוססת לגובה של 1,797 מטר מעל לגובה פני הים. 

ההר נגיש בקלות לקהל המבקרים, הודות לתחבורה ציבורית מפותחת, הודות לכך מוצעים במקום מספר אטרקציות לאורך כל עונות השנה: סקי וגלישת מזחלות וטיפוס הרים. להר מגיעה "רכבת ריגי" הבאה מהעיירות גולדאו וויצנאו, וכן באמצעות רכבל העולה מהעיירה וגיס. 

ההר התפרסם, בין השאר, הודות לציוריו של הצייר האנגלי ויליאם טרנר שביקר באזור בראשית המאה ה-19. טרנר בחר בריגי כנושא למספר מציוריו החשובים ביותר, ובהם: "זריחה", "הריגי הכחול" ו"אגם לורנס". 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים של פרובאנס עילית

האלפים של פרובאנס עילית (בצרפתית: Alpes-de-Haute-Provence) הוא אחד ממחוזות צרפת, ושוכן בדרום-מזרח צרפת המטרופוליטנית. בירתו היא דין-לה-בן (Digne-les-Bains), ומספר קוד המחוז הסידורי הוא 04. המחוז מקיף 4 רבעים, 30 קנטונים ו-200 קהילות (רשויות מקומיות). הוא מוקף על ידי המחוזות האלפים העליונים, דְרוֹם, ווקלוז, ואר והאלפים הימיים, ובצפון-מזרח יש לו גבול עם איטליה. המחוז, שכשמו, תופס את החלק הצפון-מזרחי ההררי של פרובאנס, נוצר כאחר מ-83 מחוזות שנולדו במהפכה הצרפתית, ועד 1970 נקרא האלפים התחתיים (Basses-Alpes). גבולותיו עוצבו לאורך מפנה המאה ה-19. 

בין נובמבר 1942 לספטמבר 1943 הוא היה כבוש בידי איטליה הפשיסטית. 

גאוגרפית כמו גם דמוגרפית, המחוז נחלק לשלושה חלקים: מישורי-גבעתי, תת-אלפיני ואלפיני. הראשון כולל גבעות ועמקים שהם חלק מפרובאנס העילית, ובו מתרכזים עיקר האוכלוסייה והפעילות הכלכלית שמחוץ לתיירות האלפינית; השני מאופיין בהרים בינוניים בגובהם ובכפרים מבודדים, והשלישי כולל את הפסגות שבין 2,000 ל-3,000 מטרים ואזורי העמקים שביניהן, אתרי הסקי, ומספר נהרות. בחלק זה גם עובר אחד הכבישים הגבוהים ביותר באירופה, כביש מחוזי D64 (גובה 2,802 מ') שמקשר את אזור העיירה ברסלונט לאזור הנחלים שנשפכים באלפים הימיים. פני השטח של המחוז מחורצים ותלולים, והקשר עם הסובב קשה. בשנת 1877 הגישה ל-55 יישובים לא הייתה אלא נתיבי פרדות. 

עד אמצע המאה ה-20 סבל המחוז מהגירה שלילית של אנשי הכפרים, ובחמישים השנים האחרונות נצפה גידול באוכלוסייה; אמנם, אלו שמקרוב באו מתרכזים ביישובים הנוחים, ואינם מעבדים עוד את האדמה. 

בשנת 2015 התרסק מטוס בטיסה 9525 של ג'רמנווינגס מעל אזור זה בידי הטייס. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - האלפים הדינריים

האלפים הדינריים (בסלובנית: Dinarsko gorstvo, בקרואטית ובוסנית: Dinarsko gorje או Dinaridi, בסרבית: Динарске планине או Динариди) הם רכס הרים בדרום-מזרח אירופה התופס את חלקו המערבי של חבל הבלקן. הרכס נמשך לאורך הים האדריאטי מסלובניה בקצהו הצפון-מערבי, דרך קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו וסרביה ומסתיים באלבניה בדרום-מזרחו. 

האלפים הדינריים נמצאים בהמשכם של הרי האלפים המזרחים ונבדלים מהם באוכף במערבה של סלובניה. מדרום המשכם בהרי פינדוס והפלופונסוס ביוון. שטחו של הרכס הוא כ-200,000 קמ"ר, אורכו 700 ק"מ, והוא משתרע בצורת קשת בין קווי האורך 46° ו-42° צפון. בחלקו הצפוני משתרע הרכס לרוחב של 50 ק"מ בלבד ונישא לגובה של 1,528 מטר בפיסגת הר ריסניאק. לעומת זאת, בחלקו הדרומי מתרחב הרכס כדי 350 ק"מ והר יזרצה (אלבנית Maja e Jezercës; סרבית Jezerski Vrh או Језерски Bрх - "פסגת האגם") הנישא לגובה של 2,694 מטר, הוא הגבוה ברכס. 

האלפים הדינריים עשויים מסלעי משקע: אבן גיר, אבן חול ודולומיט מתקופת המזוזואיקון ותחילת הקנוזואיקון. כאשר נוצר הקמט האלפיני לפני 100 עד 50 מיליון שנה, התרוממו האלפים הדינריים ונחשפו לתהליכי בליה קארסטים ואחרים אשר עיצבו את נופם. חבל הקראס שבמערב סלובניה נמצא בצפונו של רכס האלפים הדינריים והעניק את שמו לתופעת הקארסט. הרכס המערבי של האלפים הדינריים שקוע בחלקו מתחת לפני הים האדריאטי, ופסגותיו מתרוממות מעל פני הים בדמות האיים הרבים שלאורך הריביירה הקרואטית. באלפים הדינריים, כמו בכל הבלקן, אין עדות לפעילות בליה קרחונית משמעותית, למעט בהרי פרוקלטייה (Prokletije) שבדרום הרכס. גם כיום קיימים קרחונים מועטים רק בעמקים הדרומיים של הרכס ובגובה של מעל 600 מטר. 

שרידי הביצורים הפזורים באלפים הדינריים, הם עדות למאות שנים של לחימה באזור. במאה ה-3 לפני הספירה, בימי השלטון הרומי שימשו ההרים מקום מחסה לשבטים האילירים, מפני הכיבוש הרומי, שהחל לחופי הים האדריאטי. במאה ה-20 שימשו ההרים כמקום מועדף ללוחמת גרילה של ארגוני פרטיזנים יוגוסלבים, שהיוו את אחת מתנועות ההתנגדות המוצלחות של מלחמת העולם השנייה. ההרים מיושבים בדלילות, כאשר יערנות ומכרות הם שני ענפי התעסוקה העיקריים של תושביהם. 

לפי גובה ממוצע, תושבי האלפים הדינריים, הן גברים (185.6 ס"מ) והן נשים (171 ס"מ), הם הגבוהים בעולם. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הרי הדולומיטים

הדּוֹלוֹמִיטִים (באיטלקית: Dolomiti, בגרמנית: Dolomiten, בפורלן: Dolomitis) הם רכס הרים המהווה חלק מהרי האלפים. הרכס נמצא בצפון איטליה, ונמשך מנהר אדיג'ה במערב עד עמק פְּיֵבֵה במזרח. גבול הדולומטים הצפוני הוא עמק פּוּסְטֶר, והדרומי הוא עמק סוּגָנָה. 

נהוג לחלק את הרכס לדולומיטים המערביים והדולומיטים המזרחיים, כאשר ההפרדה נעשית לאורך הציר שבין עמק בַּדְיָה לבין עמק קוֹרְדֵבוֹלֶה, דרך מעבר קָמְפּוֹלוֹנְגוֹ. בתחום זה ישנם יותר מארבעים קרחונים. 

הרכס נמצא בתחומי נפת בלונו (Belluno) שבמחוז ונטו, ונפות דרום טירול וטרנטו שבמחוז טרנטינו-אלטו אדיג'ה. 

הרי הדולומיטים נוצרו לפני 200 מיליון שנה, מתוך ים קדמון שכיסה את האזור. הם מאופיינים במצוקים גבוהים וחשופים, היוצרים נופים דרמטיים במיוחד. 

הפסגה הגבוהה ביותר ברכס היא פסגת מרמולדה (3,343 מ'). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הרי הדולומיטים - היסטוריה

בזמן מלחמת העולם הראשונה, חצה קו הלחימה בין הכוחות האיטלקים לכוחות האוסטרו-הונגריים את הדולומיטים. אנשים רבים מבקרים בדולומיטים כדי לטפס ב"וִיָה פֶ'רָטָה", שבילים מוגנים שנוצרו לראשונה בזמן אותה מלחמה. בהסכם שנחתם עם סיומה של המלחמה הועבר הרכס כולו, שהיה שייך לחבל טירול האוסטרי, לידי איטליה. 

השם "דולומיטים" נגזר משמו של המינרלוג הצרפתי דֵאוֹדָה גְּרָטֵה דֵה דוֹלוֹמְייה (Dolomieu), אשר היה הראשון שתיאר את סוג סלע המשקע האופייני להרים הללו, סלע הדולומיט. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - הרי הדולומיטים - תיירות

הרי הדולומיטים הם יעד פופולרי לתיירות ספורט החורף, בזכות אתרי סקי רבים הנמצאים בתחומם. 12 אתרי סקי בהרים חולקים סקי פס משותף הנקרא דולומיטי סופרסקי, המאפשר גלישה על מסלולי סקי באורך 1,220 ק"מ. ארבעה מתוך אתרי הסקי הללו נמצאים סביב קבוצת סלה והם מציעים מסלול סקי טבעתי הנקרא סלה רונדה. גם בקיץ מושכים הרי הדולומיטים מטיילים רבים, מטפסי הרים, מטפסי צוקים, גולשי מצנחי רחיפה, הנהנים מהנופים הדרמטיים ומהתשתית התיירותית המפותחת. 

בהרי הדולומיטים רכבלים רבים העולים לרכסים הגבוהים, שכן זהו אזור סקי. אחדים מהם נמצאים לצדי כבישים ראשיים, דוגמת הרכבל במעבר פלצרגו (באיטלקית: Passo Falzarego) המגיע לבקתת לגזוי (באיטלקית: Lagazuoi) בגובה 2,752 מטר, או הרכבל במעבר פורדוי (באיטלקית: Passo Pordoi), המגיע לפסגת פורדוי (באיטלקית: Sass Pordoi) בגובה 2,950 מטר. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גרוסגלוקנר

הדאכשטיין (גרמנית Dachstein - "אבן גג") או רכס הדאכשטיין (Dachsteingebirge) הוא מסיב הרים באוסטריה המגיע לפסגתו בהוהר דאכשטיין (Hoher Dachstein - "אבן הגג הגבוה") שגובהה 2,995 מטר. האזור שוכן בתחומן של מדינות אוסטריה עילית, שטיריה וזלצבורג, עובדה שהעניקה לו את הכינוי "הר שלוש המדינות" (Drei-Länder-Berg). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גרוסגלוקנר - גאוגרפיה וגאולוגיה

פסגת המסיב היא השנייה בגובהה ברכס האלפים הגיריים הצפוני החוצה את אוסטריה במרכזה ממזרח למערב. אורכו של המסיב הוא 30 ק"מ ורוחבו 20 ק"מ, והוא מגיע לשיא גובהו בצידו הדרומי והדרום-מערבי. בעוד שחלקו הצפוני של המסיב משתפל בהדרגה לכיוון הזאלצקמרגוט ורכס טוטס, צידו הדרומי תלול ומסתיים בקיר מאונך הצולל אל קרקעית עמק נהר אנס, בהפרש גבהים של 2,136 מטר, המדורג שמיני בהרי האלפים. 

הדאכשטיין עשוי אבן גיר הקרויה על שמו (Dachsteinkalk) והוא נוצר בטריאס. מאז התעצב המסיב בתהליכים קארסטיים מתמשכים, והוא עשיר במערות הידועות שבהן הן מערת הממוטה (Mammuthhöhle), מערת הירלץ (Hirlatzhöhle) ומערת אייסריזן (Eisriesenhöhle). עוד ידוע המסיב במאובנים שנמצאו בו. 

קרחונים אינם נפוצים ברכס האלפים הגיריים הצפוני, אך בדאכשטיין שלושה קרחונים גדולים - קרחון האלשטאט (Hallstätter Gletscher), קרחון גרוסר גוזאו (Großer Gosaugletscher - "קרחון גוזאו הגדול") וקרחון שלאדמינג (Schladming glacier). שלושה אלה הם הקרחונים הגדולים ברכס, והצפוניים והמזרחיים ביותר ברכס האלפים כולו. קיימים מספר קרחונים קטנים יותר כמו קרחון קליינה גוזאו (Kleine Gosaugletscher - "קרחון גוזאו הקטן") וקרחון שניילוך (Schneelochgletscher - "קרחון חור השלג"), ואלה כמו גם הקרחונים הגדולים נסוגים במהירות ועתידים להיעלם לחלוטין בקצב הנוכחי בתוך 80 שנים. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גרוסגלוקנר - הטיפוס אל ההר

פסגת הדאכשטיין נכבשה לראשונה ב-1832 על ידי פטר גאפמאיר, ושנתיים לאחר מכן הוצב צלב עץ על הפסגה. ב-14 בינואר 1847 הגיע פרידריך סימוני אל הפסגה לראשונה בחורף. שתי ההעפלות נעשו מכיוון צפון, בעוד שההעפלה הראשונה אל ההר מדרום נעשתה רק ב-22 בספטמבר 1909. מאז הפך הטיפוס אל ההר לפופולרי. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גרוסגלוקנר

גרוסגלוקנר (Großglockner) הוא הגבוה בהרי אוסטריה והגבוה ביותר ברכס הרי ההוהה טאורן (Hohe Tauern) ובאלפים ממזרח למעבר ברנר. פסגתו מגיעה לגובה של 3,798 מטרים מעל פני הים. 

הוא מאופיין בפסגה בצורת פירמידה ושוכן במחוז טירול המזרחי (Osttirol), על הגבול עם מחוז קרינתיה. 

הפאסטארזה - הוא הקרחון הגדול ביותר באוסטריה והוא שוכן במרגלות ההר. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גרוסגלוקנר - כביש Hochalpenstraße

בין השנים 1930 ל-1935 נסלל כביש הנקרא Großglockner-Hochalpenstraße או בשמו הנוסף הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר (מגיע לגובה 2572 מטר), ממנו ניתן לראות נופים מרהיבים ביופיים ועל כן משמש כנתיב תחבורה אטרקטיבי עבור תיירים המגיעים לאוסטריה. כביש זה הוא כביש אגרה וכולל מספר נקודות עצירה ובהן אטרקציות לתיירים, רובן בעלות אופי חינוכי המלמדות על המקום.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אלפינזו אינסברוק

אלפינזו אינסברוק (בגרמנית: Alpenzoo Innsbruck) הידוע גם כגן החיות האלפיני, הוא גן חיות באינסברוק, אוסטריה. גן החיות נמצא באלפים האוסטריים בגובה של 750 מטרים, והוא אחד מגני החיות הגבוהים ביותר באירופה כולה. באלפינזו יש 2,000 בעלי חיים מ-150 מינים. 

גן החיות נוסד ב-22 בספטמבר 1962 בידי הזואולוג האוסטרי הנס פסנר (Hans Psenner) אשר פסלו מוצב בגן החיות. הגן התמקד בתחילה בעיקר בשיקום מינים אשר נכחדו מאזור טירול או מינים בסכנת הכחדה. בין היתר טיפל הגן בהצלחה ביעל האלפים, במגלן מצויץ צפוני ובפרס המשמש כסמלו של גן החיות. פסנר פרש מניהולו של גן החיות בשנת 1979 והוריש את התפקיד להלמוט פכלאנר (Helmut Pechlaner). פכלאנר פרש מניהול הגן ב-1991 וכיום הוא מנהל את גן החיות שנברון. מאז 1991 מנהל את האלפינזו מיכאל מרטיס (Michael Martys). ב-2002 נפתחה בגן החיות חווה מיוחדת המרכזת חיות בית טירוליות. 

ניתן להגיע אל האלפינזו ברכב, או עם קו האוטובוס W. דרך נוספת להגיע היא באמצעות רכבל היוצא מהעיר, אשר התחנה השנייה שלו נמצאת במרחק הליכה קצר מהגן. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אלפ ד'ואז

אלפ ד'ואז (בצרפתית: Alpe d'Huez), הוא אתר נופש וסקי בהרי האלפים, הנמצא בגובה של כ-1,850 מ' מעל פני הים. הוא מפורסם בזכות הכביש העולה אל האתר, הכולל 21 פניות חדות, מעלה אשר הפך לעלייה המפורסמת והיוקרתית ביותר בטור דה פראנס ב-30 השנים האחרונות. 

פסגה זאת, הנחשבת לאחת הקשות לטיפוס בצרפת, נכללה לראשונה במסלול המירוץ ב-1952. אז זכה בניצחון בקטע הרוכב האיטלקי המפורסם, פאוסטו קופי אשר ניצח באותה שנה גם במירוץ כולו. אולם, רק ב-1976 נכללה שוב הפסגה במסלול המירוץ ואז זכה בקטע ההולנדי יופ זוטמלק. מאז ועד היום, פוקד המירוץ את העלייה המפורסמת כמעט בכל שנה. רוכבים הולנדים רבים זכו בשנות השבעים והשמונים בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז ומאז, צובעים אלפי אוהדים הולנדיים את ההר בתלבושתם הכתומה בעת שנערך עליו המירוץ וכך זכה ההר גם לכינוי ה"הר הולנדי". 

הטיפוס אל ההר נמשך כ-13.8 קילומטר, בשיפוע של 8.1% בממוצע. הנקודה שכנראה הפכה את הטיפוס על פסגה זו לכה פופולרית במירוץ, אינה נעוצה כנראה בקושי הטיפוס, שכן ישנם הקשים ממנו, אלא בתבנית העלייה עם העיקולים החדים שבה, המצטלמת היטב בטלוויזיה. 

בשנים האחרונות, מצטופפים כמיליון צופים לאורך המסלול, כדי לעודד את המתחרים. לעיתים הם חוסמים את הדרך בצורה מסוכנת שאף גרמה לתאונות בעבר. המפורסמת שבהן התרחשה ב-1999 בעת שג'וזפה גריני רכב בדרכו לניצחון בטוח. סמוך לסיום הוא נתקל בצופה גרמני שביקש לצלם אותו ונפל על הכביש. שניהם יצאו ללא פגע וגריני הצליח לעלות על אופניו ולחצות את קו הסיום כמנצח. 

מספר רוכבים זכו פעמיים בניצחון בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז: 

יופ זוטמלק, הולנד, (1976, 1979)

הני קויפר, הולנד, (1977, 1978)

פיטר וינן, הולנד, (1981, 1983)

ג'אני בוניו, איטליה, (1990, 1991)

מרקו פנטאני, איטליה, (1995, 1997)

לאנס ארמסטרונג, ארצות הברית, (2001, 2004) 

הטיפוס המהיר ביותר של המסלול היה ב-1997 כאשר מרקו פנטאני מאיטליה סיים את המסלול ב-37 דקות ו-35 שניות. לאנס ארמסטרונג האמריקני השיג ב-2004 את התוצאה הטובה השנייה בכל הזמנים, 37 דקות ו-36 שניות. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם קארצה

קארצה (באיטלקית: Lago Di Carezza; בגרמנית: Karersee; בלדינית: Lec de Ergobando) הוא אגם קטן לרגלי הרי הדולומיטים בדרום טירול שבאיטליה. האגם שוכן על רקע הרי קטינסיו (באיטלקית: Catinaccio; בגרמנית: רוזנגרטן, Rosengarten) ולאטמר (Latemar), חלק מהרי הדולומיטים. האגם שייך לקומונה האיטלקית ולשנופן (Welschnofen). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם קארצה - גאוגרפיה ואקלים

האגם קטן למדי בממדיו, ועומקו אינו רב ביחס לְאגם. קרקעיתו עשויה סלע גרניטי. המים שבו מקורם במי תהום מהר לאטמר, ולכן מקור מימי האגם אינו גלוי לעין. 

מיקומו בגובה 1,520 מטר מעל פני הים. גובה פני המים משתנה במהלך השנה: באביב, בחודשי מאי ויוני, מגיעים פני המים באגם לשיא גובהם בשל הגשמים והמסת השלגים, בסוף אוקטובר לעומת זאת מגיעים פני המים לגובהם המינימלי במהלך השנה, ובחודשי החורף הקרים קופאים מימי האגם. בעת שיא גובה פני המים, אורכו הוא 287 מטר, רוחבו 137 מטר ועומקו המרבי עומד על 21 מטר בערך. כשגובה פני האגם בשפל, עומד העומק המרבי על 6 מטרים וחצי בלבד. הטמפרטורה המרבית של מי האגם במהלך השנה נרשמת בחודש אוגוסט ועומדת על 13ºC, ובמהלך השנה הטמפרטורה באגם עומדת על 4-7ºC לערך.

על פני האגם משתקפים עצי האשוח מיער קארצה הסמוך, וכן רכסי ההרים הניצבים מאחורי האגם. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם קארצה - "אגם הקשת-בענן"

שמו של האגם בלדינית (שפה שמדברים באזור הרי הדולומיטים), "Lec de Ergobando", משמעו "אגם הקשת-בענן". שם זה ניתן לאגם על שום הצבעוניות המשתקפת במימיו. 

ישנה אגדה רווחת, המסבירה את שמו של האגם ואת צבעוניותו. לפיה, באגם התגוררה בעבר בתולת ים, שנהגה לשבת לגדת האגם, לקלוע את צמתה ולזמר לעצמה שירים. מכשף שעבר במקום, שמע את שירתה והתאהב בה. הוא ניסה בדרכים שונות לחטוף אותה, אך כשל בכך. בייאושו, הוא ביקש את עצתה של המכשפה לנגוורדה (Langwerda), שייעצה לו להתחפש לתכשיטן, ליצור קשת בענן מהר קטינסיו עד להר לאטמר, וכן להשאיר תכשיטים על שפת האגם, וכך לפתות את בתולת הים ואז לחטוף אותה. המכשף שעה לעצתה, אך שכח להתחפש. בתולת הים השתוממה אל מול הקשת המרהיבה בענן והאבנים היפות, אך זיהתה את המכשף מסתתר על גדת האגם, ולפתע צללה אל מימיו. מאז לא ראה אותה שוב המכשף. בזעמו על כישלון תוכנית החטיפה, הסיר המכשף את הקשת-בענן מן השמים, ניתץ והשליך אותה אל האגם, יחד עם התכשיטים. מאז, על פי האגדה, מצטיין האגם בצבעי קשת-בענן מגוונים.

בתוך האגם מוצב פסל ארד המתאר את בתולת הים מן האגדה, פסל שבו ניתן לצפות בימים מסוימים במהלך השנה ובאחרים לא, בשל השינויים בגובה פני המים באגם.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם טופליץ

אגם טופליץ (בגרמנית: Toplitzsee) הוא אגם הררי בהרי האלפים האוסטריים, כ-98 ק"מ ממזרח לזלצבורג. האגם מוקף בהרים ויערות ומהווה חלק מאזור זאלצקמרגוט. 

האגם שוכן בגובה של 718 מטר מעל פני הים, אורכו 2 ק"מ רוחבו כ-400 מטר ועומקו המרבי כ-103 מטרים. האגם ניזון ממי נגר עילי ומנביעה תת-קרקעית. מי האגם מכילים חמצן עד לעומק של 20 מטר בלבד, ומתחת לעומק זה הם מלוחים ולכן ניתן למצוא באגם דגים עד לעומק של 18 מטרים בלבד. בעומקים העמוקים יותר נמצאו חיידקים ותולעים אשר מסוגלות לחיות ללא חמצן. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם טופליץ - תקופת הכיבוש הנאצי

לאגם טופליץ המבודד והנסתר בהרים לא ניתן להגיע ברכב אלא בהליכה רגלית בלבד. תכונות אלה, בשילוב ממדיו הקטנים ועומקו הגדול יחסית, משכו את תשומת לבם של הנאצים, ובשנים 1943-1944 הם הקימו בו מעגן קטן ושדה ניסויים לציוד ימי. בשדה הניסויים נערכו ניסיונות בפיצוץ מטעני נפץ בעומקים שונים, וניסויי ירי בפצצות טורפדו ובטילים אשר שוגרו לעבר ההרים המקיפים את האגם. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם טופליץ - האוצר הנאצי

לקראת סיום מלחמת העולם השנייה הוטבעו באגם כמויות גדולות של שטרות מזויפים, אשר יוצרו על ידי אסירים במסגרת מבצע ברנהרד. מעריכים כי בנוסף לכך הטביעו הנאצים באגם גם אוצרות אמנות שנבזזו במהלך מלחמת העולם השנייה, וכן זהב ומסמכים רבים, הכוללים פירוט מקומות מסתור של שלל ביזה נוסף, פירוט חשבונות בנקים ועוד. 

צלילות רבות נערכו באגם גם בסיוע צוללות זעירות, לחיפוש אחר האוצרות האבודים. צלילות אלה נחשבות למסוכנות מאוד, שכן גזעי העצים הנופלים מן ההרים שסביב לקרקעית האגם נשארים בשלמותם ואינם נרקבים עקב הרכב המים הייחודי חסר החמצן. 

בשנת 1959 נמשו מן האגם תיבות ובהן נמצאו שטרי כסף בריטי מזויף בערך של 72 מיליון ליש"ט, וכן ציוד צבאי משאריות הנסויים. בשנת 1963 נהרג צוללן בצלילה פרטית אשר חיפש אחר האוצר בהנחיית קצין נאצי לשעבר. בשנת 1983 במהלך מחקר ביולוגי של האגם נמצאו שטרות מזויפים נוספים וציוד צבאי ואחר מן התקופה הנאצית. 

נכון להיום אוסרות הרשויות באוסטריה כל פעילות תת-מימית בלתי מתואמת מראש באגם. משלחות מחקר אמריקנית אשר פעלו באגם באמצעות ציוד מודרני בשנים 2005-2009, לא מצאו ממצאים חדשים הקשורים באוצר האבוד. למרות זאת ההערכה היא כי קיימים ממצאים הלכודים מתחת לשכבת העצים המונחת על הקרקעית, אשר בשלב זה אין גישה אליהם. 

המצוד אחר האוצר הנאצי האבוד באגם הוזכר בשלושה סרטי קולנוע. בסרט הגרמני "האוצר מאגם טופליץ" משנת 1959; בסרט "גולדפינגר" מסדרת ג'יימס בונד משנת 1964; ובסרט "תקרית בזלצבורג" משנת 1971, המבוסס על ספר באותו שם מ-1968 של הסופרת הלן מק-אינס. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים

אגם המלכים (בגרמנית: Königssee) הוא אגם הררי מאורך, השוכן באזור ברכטסגאדן במדינת בוואריה, גרמניה. 

האגם ממוקם למרגלותיו המזרחיים של הר וצמן (Watzmann) אשר מדרונותיו התלולים משווים לאגם צורה של פיורד. מי האגם מגיעים בעיקר מזרימה עילית המנוקזת אליו מאגם אוברזה (Obersee) הממוקם מדרום מזרח לו באמצעות נחל סלט (Saletbach), ונחשבים לנקיים במיוחד ובאיכות של מי שתייה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - מקור השם

למרות הקידומת König- מלך בגרמנית, שמו של האגם אינו נובע כל הנראה מן התואר מלך. למעשה לא היו מלכים בבוואריה מאז המאה ה-9 והמלך האחרון לודוויג הגרמני, ועד המאה ה-19 והמלך מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה. בעבר נכתב השם כ-Kunigsee כאשר שמו של אציל מקומי בשם Kuno מוזכר במקורות היסטוריים. איות השם כ- Chunigesee הוא כנראה עתיק יותר באופן משמעותי. באוגוסט 1134 מוזכרת בזיליקה בשם Basilica Chunigesee שנבנתה על גדת האגם בפעם הראשונה, לאחר ששנה קודם לכן נקראה על שמו של ברתולומאוס הקדוש הנחשב בגרמניה כמגן על האיכרים ולכן נקרא האגם בעבר גם אגם ברתולומאו (Bartholomäsee). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - גאוגרפיה

אגם המלכים בעל המבנה הצר והארוך, משתרע על שטח של כ-5.2 קמ"ר ושטח אגן הניקוז שלו כ-136 קמ"ר. אורכו 7.2 ק"מ, רוחבו המרבי 1.2 ק"מ, והמזערי כ-250 מטרים. עומק המים הממוצע עומד על כ- 98 מטרים ובנקודה העמוקה ביותר 190 מטרים. 

האגם ההררי נוצר כתוצאה מהתרוממות טקטונית של הרכסים ההררים בתקופת היורה. במהלך עידני הקרח הועמק אגן ההיקוות במאות מטרים נוספים ורק שטח קטן לחופו המערבי נותר שטוח וחולי כאשר בשיאו של עידן הקרח כוסה העמק כולו עד לגובה של 900 מטרים. עם נסיגת הקרחונים התעצמה סחיפת הקרקע באגן ההיקוות, שהייתה עמידה הרבה פחות לתהליך השחיקה לעומת רכסי ההרים המקיפים אותה והאגם המשיך והתעמק. 

האגם תחום ממזרח וממערב ברכסי הרים תלולים כאשר חלקו המערבי של האגם תלול במיוחד, ומהווה חלק ממורדותיו המזרחיים של הר וצמן. גובהו של המדרון 2100 מטרים מעל פני המים כאשר 1800 מטרים מתוכם מהווים קיר כמעט אנכי. כתוצאה ממפולות שלג וקרח שאירעו במשך השנים ואשר גרפו איתן שברי סלעים ואדמה מן ההר, נוצר למרגלות המדרון המערבי, בערך באמצע האגם, חצי האי הירשאו (Hirschau) שעליו הוקמה הכנסייה ומספר בקתות. חלקו הדרומי והצפוני שאינם הרריים מאפשרים גישה נוחה ליבשה. בחלקו הצפוני של האגם, בקרבת המעגן הראשי, מתרומם האי הקטן קריסטליגר (Christlieger) ועל גדותיו הצפוניים מערביים של האגם שוכנת העיירה שונאו (Schönau am Königssee). בחלקו הדרומי של האגם הוא מתחבר לנחל סלט המזרים אליו מים מאגם אוברזה הקטן השוכן מדרום לו. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - פיתוח ושימושים

שימוש מסחרי באגם החל כבר במאה ה-18. סירות משוטים שינעו סחורות, נוסעים, ובעלי חיים בין הנקודות השונות על גדותיו שאיפשרו עגינה. סירות בעלות מנועי קיטור ובנזין הופעלו באגם לשימושים מזדמנים אך לא באופן קבוע, במטרה לשמור על איכות המים והסביבה. בשנת 1909 הוכנסו לראשונה לשימוש באגם סירות בעלות מנוע חשמלי. עד 1998 היו הסירות המורשות לנוע באגם עשויות מעץ בלבד. נכון להיום נעשה באגם שימוש ב-18 סירות נוסעים המונעות במנוע חשמלי שאינו גורם לזיהום המים והסביבה וחלקן גם בעלות גוף עשוי מתכת. קווי הנוסעים באגם יוצאים מן המעגן הראשי הממוקם על הגדה הצפונית. לחופי האגם קיימות שלוש תחנות עצירה: תחנת סנט ברתולומאו על לשון היבשה שבגדה המערבית, סלט (Salet) לחופו הדרומי וקסל (kessel ) במישור קטן בגדה המזרחית. תנועת כלי שיט ממונעים פרטיים וצלילה אינם מורשים באגם אך ניתן לשכור סירות משוטים. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - תיירות

בשל המבנה הגאולוגי הסובב את אגם המלכים המתאפיין בקירות סלע תלולים המקיפים אותו, לא ניתן לבצע הקפה רגלית שלו בקרבת קו המים. מטיילים בסביבת האגם נוהגים לשוט עד לאחד המעגנים ומשם לצאת לטיולי הליכה רגלית בהרים. כנסיית סנט ברתולומיאו הממוקמת על לשון יבשה בצידו המערבי של האגם מהווה אתר צליינות אשר דרך עולי הרגל אליו היא העתיקה ביותר בהרי האלפים, והיא עוברת בהרים כבר משנת 1635. מסלול הליכה מן הכנסייה מאפשר הגעה עד לכנסיית הקרח החצובה לרגלי המדרון המזרחי של הר וצמן. מסלול אחר היוצא ממעגן סלט לחופו הדרומי של האגם מאפשר הליכה לאגם אוברזה ולאורך הגדה המערבית שלו. משם ניתן להגיע גם למפל רותבאך-הגבוה בגרמניה(470 מ'). מסלולי הליכה נוספים היוצאים מסלט וממעגן קסל בגדה המזרחית של אגם המלכים מאפשרים טיפוס עד לפסגות ההרים הסובבים את האגם. 

בשל גודלו האגם קופא לחלוטין רק בחורפים קרים במיוחד בדר"כ אחת לעשר שנים . האגם עשיר בדגים ממשפחת הסלמון והטרוטה אך רק דייגים בעלי היתר מורשים לדוג בו לצרכים מסחריים. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - אגם אוברזה

אוברזה (Obersee-האגם העליון) הוא אגם הררי קטן מדרום לאגם המלכים, ומזרים את מימיו אליו באמצעות נחל סלט שאורכו כ-600 מטרים. בין האגמים מפרידה מורנה (גאוגרפיה), שאורכה הוא כ-700 מטרים, ורוחבה כ-800 מטרים. ההנחה המקובלת היא כי האגמים לא היו מחוברים מעולם למרות שבשטח ניתן להבחין בשברי הסלעים שנותרו כתוצאה ממפולת גדולה שהתרחשה בשנת 1172 ואשר לגביה היו הערכות כי גרמה להפרדה בין האגמים. 

אורכו של אגם אוברזה 1.32 ק"מ ורוחבו המקסימלי 420 מטרים. שטחו של האגם הוא כ-0.6 קמ"ר ושטח אגן הניקוז שלו כ-38 קמ"ר. עומק המים הממוצע באגם 29.6 מ' והעומק המקסימלי 51 מטר. האגם מוקף ממזרח וממערב בהרים תלולים אשר בחלקו המזרחי אינם מאפשרים גישה לקו המים ואילו בחלקו המערבי קיים שביל מטיילים שבחלקו חצוב בסלע המדרון. 

לחופו הדרומי של אגם אוברזה בנויה מזה כ-500 שנה, בקתה הררית המשמשת כרפת ומחלבה בעונת הקיץ שבהם שוהים עדרי הבקר בסביבה. באגם קיימים דגים מסוגים שונים ובעיקר ממשפחת הסלמון והטרוטה אך דיג מסחרי אסור מאז 1978 שבו הוכרז השטח כחלק מן הפארק הלאומי ברכטסגאדן. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - אגם המלכים - מפל רותבאך

מפל רותבאך (Röthbachfall) הממוקם בקצהו הדרומי של עמק אגם המלכים, מדרום לאגם אוברזה, ובמרכזו של קרקס קרחוני, הוא המפל הגבוה בגרמניה. המפל בנוי משתי מדרגות סלע אנכיות כמעט וגובהו כ-470 מטר. מקור המים במפל הוא בנחל רות ופלגים נוספים הזורמים בשטח הגבוה של הרמה ההררית מדרום למצוק. הגישה למרגלות המפל אפשרית ישירות מחופו הדרומי של אגם אוברזה בשביל לא סלול ולא מפותח מבחינה תיירותית.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - היווצרות

הרי האלפים הם רכס הרים בדרום מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות סלובניה, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ליכטנשטיין, שווייץ וצרפת. האלפים מהווים מחסום גאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום לאלפים והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה. הרי האלפים מצויים במפגש הלוחות הטקטוניים של אירופה ואפריקה. 

הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשא לגובה של 4,810 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה (בהם: הריין, הדנובה, הפו והרון) הוא באלפים. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים מאוד, בעיקר באוסטריה, שווייץ וצרפת והידועים מביניהם כוללים את אתרי הסקי והכפרים סנט אנטון (אוסטריה), צרמט (שווייץ), אישגיל (אוסטריה), סנט. מוריץ (שווייץ), שאמוני-מון-בלאן (צרפת), ואל טורנס (אתר הסקי הגבוה באירופה שבצרפת) וסלה רונדה (איטליה). 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - היווצרות

הרי האלפים נוצרו כתוצאה מלחץ של הלוח האפריקני כלפי הלוח האירופאי. לחצים אלו החלו אחרי העלמותו של הים הקדום, תטיס. הלחצים התמקדו בתחום האורוגנזה של התנגשות היבשות שהתחוללה בתקופת הפלאוזואיקון. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - היסטוריה

ידוע לנו מעט על מגורים באלפים בתקופות קדומות ממסמכים שנשתמרו אשר נכתבו על ידי גאוגרפים והיסטוריונים יוונים ורומים. פרטים מעטים ידועים לנו על כך מכיבושי אוגוסטוס של שבטים שישבו באלפים, וכך גם מהקרבות שניהל חניבעל באלפים נגד האימפריה הרומית. 

על הכיבושים והנדידות התכופים באלפים של השבטים הגרמניים במאות החמישית והשישית, ידועות לנו גם כן רק במתאר, כיוון שלהם, כמו למלכים והקיסרים הפרנקים-קרולינגים, האלפים שימשו כמעט ורק לנתיבי תחבורה, ורק במעט למגורים. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה

האלפים משתרעים בקשת שאורכה כ-1,000 קילומטרים מהים התיכון בדרום צרפת עד לקרבת העיר וינה ושטחה כ-250,000 קילומטרים רבועים. ההרים מהווים חלק ממערכת הרים עצומה שנוצרה מהתקמטות קרום כדור הארץ בתקופות גאולוגיות קדומות הכוללת את הרי האטלס בצפון אפריקה; הרי הפירנאים, הרי האפנינים, הרי הקרפטים והרי הקווקז באירופה ואת הרי ההימלאיה באסיה. 

הרי היורה שבין שווייץ לצרפת נחשבים מבחינה גאולוגית לחלק מהרי האלפים, אך מבחינה גאוגרפית, לעומת זאת, הם נחשבים כרכס הרים עצמאי. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - חלוקה משנית

האלפים מתחלקים לשני רכסים, האלפים המזרחיים והאלפים המערביים. הגבול בין שני החלקים הוא הימות קונסטנץ וקומו ונהר הריין. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - חלוקה משנית - האלפים המזרחיים

האלפים המזרחיים משתרעים בשטחי אוסטריה, גרמניה, איטליה, ליכטנשטיין סלובניה ושווייץ. הפסגה הגבוהה ביותר היא ההר ברנינה, המתנשא לגובה 4,052 מטר מעל פני הים. 

החלוקה המשנית של האלפים המזרחיים מבוססת על הליתולוגיה (חלוקה לפי סוגי הסלעים). החלקים העיקריים של האלפים המזרחיים הם: 

רכס האלפים הגיריים הצפוני - עובר בעיקר באוסטריה, אך גם בדרום בוואריה. הפסגות הגבוהות ביותר מגיעות עד כ-3,000 מטר. 

האלפים המרכז-מזרחיים - משתרעים באוסטריה ובשווייץ. נישאים עד לגובה של 4,000 מטר. 

רכס האלפים הגיריים הדרומי - עובר בדרום אוסטריה, וכן בצפון איטליה ובסלובניה.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - חלוקה משנית - האלפים המערביים

האלפים המערביים משתרעים בשטח איטליה, צרפת ושווייץ. ההרים בחלק זה של הרכס גבוהים יותר (בממוצע) מהאלפים המזרחיים, אולם הרכס עצמו קצר ומעוקל יותר. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים המערביים היא המון בלאן (ההר הגבוה ביותר באלפים בכלל), המתנשא לגובה 4,810 מטר מעל פני הים. 

האלפים המערביים נחלקים לשנים עשר חלקים לפי השיטה הגאוגרפית: 

האלפים הליגוריים

האלפים הימיים

האלפים הקוטיים

האלפים הדאופיניים

האלפים הגראיים

האלפים השבליים

 האלפים הפניניים

האלפים הברניים

האלפים הלפונטיניים

האלפים הגלארויים

האלפים האוריים

האלפים הצפון-מזרח שווייצריים

הרי היורה נחשבים חלק מהאלפים רק מבחינה גאולוגית, אך לא מבחינה גאוגרפית.

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - קרחונים

במרומי האלפים ישנו שלג עד, והרוחות העזות הנושבות בו לעיתים תכופות גורמות לעיתים לשלג להצטבר בערימות גדולות, המתגלגלות בסופו של דבר במדרונות וגורמות למפולות שלגים מסיביות. השלג שמדרדר אל הבקעות הגבוהות שבין ההרים מצטבר בשכבות, ועל ידי הלחץ העצום שנוצר על השכבות התחתונות הן הופכות לקרחונים, אשר מחליק אט אט במורדות ההר, וכשהוא מגיע לגבהים נמוכים יותר הוא נמס והופך למים. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - נהרות

האלפים מהווים מקור לנהרות רבים, אשר חלקם מהווים את החשובים שבנהרות אירופה. הנהרות נוצרים לאחר שהקרחונים שגולשים מטה מן ההרים מגיעים למקומות נמוכים ונמסים, היות שהטמפרטורה במקומות האלה גבוהה מדי, וכך הם הופכים לפלגי מים קטנים שבמהלך זרימתם מתחברים והופכים לנהר. הנהרות החשובים ביותר הנכללים בקטגוריה הזו הם הרון, הפו, הדנובה והריין. מכיוון שהנהרות הללו עשירים מאוד במים וזרימתם חזקה, הם משמשים גם להפקת חשמל. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - פסגות

הפסגות הגבוהות באלפים מתנשאות אל מעל ל-4,000 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר היא המון בלאן. הפסגות הגבוהות ביותר שוכנות באלפים המערביים. להלן רשימת עשר הפסגות הגבוהות באלפים וגובהן במטרים מעל פני הים: 

מון בלאן (4,810)

מון רוז (4,634)

נורדאנד (4,609)

דום (4,545)

ליסקאם (4,538)

וייסהורן (4,505)

מטרהורן (4,478)

דאן בלאנש (4,357)

גרנד קומבין (4,314)

פינסטרארהורן (4,274)

יונגפראו (4,158)

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - אגמים

האלפים משופעים באגמים רבים, אשר שמם ידוע בכל העולם. האגמים נוצרו לאחר עידן הקרח, כשכל הקרחונים הגדולים שכיסו את הקרקע נמסו, והשאירו אחריהם סלעים שהפריעו את זרימת המים וגרמו להקוותם לתוך העמקים, מה שהפך לאגמים. האגמים מפורסמים מאוד בשל יופיים, והם מושכים תיירים רבים מדי שנה מכל רחבי העולם. בין האגמים הללו ניתן למנות את אגם ציריך, אגם ז'נבה, ימת ארבעת הקנטונים ואגם לוגאנו. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - מעברים

באלפים ישנם מספר מעברים, שהם למעשה אזורים נמוכים יחסית לסביבתם, המשמשים מקומות לחציית האלפים, שכיום עוברים בהם כבישים ורכבות. המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי מסחר, מלחמה וצליינות. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת החורף, אך כיום הודות לפינוי השלגים התגברו על בעיה זו. החשובים במעברים הם מעבר סן ברנאר הגדול, מעבר ברנר, מעבר סנקט גוטהרד, מעבר סימפלון ומעבר מון סני. 

את האלפים ניתן לחצות כיום גם על ידי מנהרות תת-קרקעיות שיש בו, שהחשובות בהן הן מנהרת סימפלון בין שווייץ לאיטליה, מנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה ומנהרת סנקט גוטהרד בשווייץ. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - גאוגרפיה - קו פרשת המים האלפיני

קו פרשת המים של האלפים נמתח בין הים התיכון ממערב, לרכס וינרוואלד ("יער וינה") במזרח, ועובר דרך הפסגות המפורסמות והגבוהות ביותר באלפים. הקו עולה מן הים התיכון בדרום-מזרח צרפת, וברכס ההרים כול דה טנדה הוא זז מעט מערבה וממשיך צפונה. לאחר קילומטרים אחדים הוא עולה לכיוון צפון-מזרח, ולאחר מכן, על גבול שווייץ, יורד לכיוון דרום-מזרח ומסתיים ברכס יער וינה הסמוך לעיר וינה. 

שמות הרים והרי געש - אירופה - שווייץ - הרי האלפים - תיירות

הרי האלפים מהווים מוקד תיירות עולמי, המושך אליו תיירים רבים מדי שנה. גורמי המשיכה העיקריים הם הנוף והסקי. הנוף האלפיני מתאפיין באגמים רבים, כפרים קטנים בין ההרים ופסגות מושלגות. גלישות הסקי מתקיימות במדרונות תלולים שאליהם מגיעים המחליקים על ידי רכבל ארוך.