במלחמת ששת הימים, שפרצה בשנת 1967, כבשה ישראל את יהודה ושומרון מידי ממלכת ירדן ואת חבל עזה מידי מצרים. בשטחים אלו היה רוב פלסטיני מוחלט. שטחים אלו (פרט לירושלים) לא סופחו למדינת ישראל ומעמדם הושאר לדיון עתידי בין ישראל למדינות ערב. בהסכם השלום בין ישראל ומצרים נקבע שתוקם אוטונומיה פלסטינית עם משטרה בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
מסוף שנות השמונים ואילך גדלה בשטחי הרשות תנועה איסלאמית קיצונית בשם חמאס. התנועה ביצעה פיגועי טרור רבים כנגד ישראל לאורך שנות ה-90 ושנות האלפיים.
ב-1992 לאחר ניצחון יצחק רבין ומפלגת העבודה בבחירות בישראל, נשלח סגן שר החוץ הישראלי יוסי ביילין לקיים משא ומתן עם נציגי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) באוסלו. המתווה שהם יצרו כלל הקמת רשות פלסטינית אשר תקבל בהדרגה את האחריות על שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ללא פתרון קודם של הנושאים הנפיצים של ההתנחלויות, זכות השיבה ומעמד ירושלים, והשארתם לשלב מאוחר יותר בתהליך. ב-13 בספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו בין אש"ף וישראל, במסגרתם ראש אש"ף יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל יצחק רבין החליפו מכתבי הכרה הדדיים - יאסר ערפאת הכיר בשם אש"ף במדינת ישראל, ויצחק רבין הכיר בשם מדינת ישראל באש"ף כארגון המייצג את העם הפלסטיני.
במאי 1994 פינתה ישראל את כוחות צה"ל מרוב רצועת עזה ומאזור העיר יריחו במסגרת הסכם קהיר והשטחים הועברו לידי הרשות הפלסטינית שהוקמה באותו זמן. בהדרגה החלו להעביר שטחים נוספים לידי הפלסטינים.
ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית החדשה חתמו ביניהן על הסכמים כלכליים, וכן הוקמה המשטרה הפלסטינית במטרה לאכוף את הסדר באזורי הרשות. צה"ל המשיך להחזיק באחריות על ההגנה מפני איומים חיצוניים ועל הישראלים שגרים בהתנחלויות.
תהליך אוסלו נמשך גם אחרי רצח רבין ב-1995, והמשיכו בתהליך בנימין נתניהו ואהוד ברק. בראשית 1996 נערכו ברשות בחירות ראשונות לתפקיד יושב ראש הרשות ולמועצה המחוקקת הפלסטינית. בבחירות ניצח יאסר ערפאת ותנועת הפת"ח זכתה ברוב המושבים במועצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה