בשטח שבו שוכנת פרגוואי התקיימה ציוויליזציה פרה-קולומביאנית של שבטי אינדיאנים דוברי גוואראני.
האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בראשית המאה ה-16. העיר אסונסיון נוסדה בשנת 1537. העיר הפכה למרכז המושבה הספרדית, ומרכז למיסיון הישועי בדרום אמריקה במאה ה-18. פרגוואי הכריזה על עצמאותה מן השלטון הספרדי ב-14 במאי 1811.
לאחר הכרזת העצמאות שלטו בפרגוואי שליטים צבאיים מתחלפים, וביניהם הדיקטטורים פרנסיה ובני משפחת לופז.
בשנים 1840 עד 1862 שלט בפרגוואי קרלוס אנטוניו לופס, שהנהיג בה דיקטטורה צבאית. עם מותו ירש אותו בתפקיד בנו, פרנסיסקו סולנו לופז, ששלט במדינה עד למותו ב-1870. בתקופתו של פרנסיסקו סולנו לופז התקיימה מלחמת הברית המשולשת, שתוצאתה אובדן תשעים אחוז מהזכרים הבוגרים בפרגוואי, ואובדן רוב שטחה של המדינה. המלחמה הקטינה את אוכלוסיית פרגוואי מאוכלוסייה בת 525,000 איש עם פרוץ המלחמה ב-1865, לאוכלוסייה בת 221,000 איש ב-1871, מהם רק 28,000 היו גברים. לא רק המלחמה הכתה באוכלוסיית פרגוואי. במהלך המלחמה סבל העם מרעב, ממחלות, ומהשלטון של לופז שעינה ורצח אנשים רבים.
המלחמה הקפיאה את כלכלת פרגוואי למשך כחמישים שנה. במלחמת הצ'אקו בשנים 1932 עד 1935 נכבשו מבוליביה אזורים נרחבים בעלי חשיבות כלכלית, במחיר שלושים אלף הרוגים מצבא פרגוואי. לאחר מכן השתלט על המדינה העריץ אלפרדו סטרוסנר, ומשל בה כשלושים וחמש שנים עד לשנת 1989. מאז הסתלקותו מהשלטון, למרות עליה ניכרת באלימות הפוליטית, נערכות במדינה בחירות חופשיות יחסית למשרת הנשיא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה